---

לגבי מעשה איסור בדיעבד

---

אם מהני או לא?

השתמשת בזה להוכיח שמלך רשע שמונה  למלכות ,גם בדיעבד פסול.

אבל למדתי בשיעור שהכלל הזה שנוי במחלוקת לדוגמא בהתר שמיטה למשל אם העובדה שחקלאי מוכר את קרקעותיו באיסור לגוי מהני או לא מהני.

האם הכלל הזה במחלוקת או לא?

---

בענין מינוי מלך רשע...

---

שלום נדב.

כלל זה האומר כי "כל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני" מקורו בגמ' במס' תמורה (ד.) והוא דעת רבא החולק שם על אביי דס"ל "אי עביד מהני" ומביאה שם הגמ' כמה דוג' שבחלקן משמע שמהני וקשה על רבא ובחלקן משמע דלא מהני וקשה על אביי עיי"ש באריכות.

עכ"פ לנידון דידן אין זה משנה כמו שכתב בעל ההפלאה בכתובות (הובא במאמר) שבענין זה יסכים גם אביי דלא מהני (וכדאמר הורדוס לבבא בן בוטא אודות עצמו "האי לאו מלך הוא" בריש בבא בתרא ד.) ומלבד זאת קיימא לן כרבא היכא דפליג על אביי חוץ מיע"ל קג"ם.

חוץ מזה, עיין בדברי הנצי"ב שהבאנו ומשמע מדבריו ראיה ברורה מחז"ל דהכא לא מהני לכולי עלמא ממה שנקט הכתוב לשון "לא תוכל לתת עליך איש נכרי" דומיא ד"לא יוכל" דכתיב גבי ביכור בן האהובה על פני בן השנואה ומשמע דאף אם ביכרו אין לו דין בכור כלל.

ומלבד זאת אין שום נפקא מינה לנידון דידן דמלבד הלאו של מינוי איש נכרי (הקשור למלך עצמו) צריך שיבחר ע"י העם ובהסכמת הסנהדרין ואנו אין לנו סנהדרין והבוחרים עצמם רובם הם בכלל "פורשים מהציבור" מצד הליכות חייהם ומופקעים ממילא מלהביע דעתם אודות הראוי להתמנות וקשר רשעים אינו מן המנין וחלק לא מבוטל מהם הם גויים וגם סנהדרין אין עימנו היום שיאשרו מינוי המלך. כך שאין מקום כלל להסתפק שאין בממשלת הערב רב של מדינת ישראל ולו רמז קרוב למושג העלה והנשגב "מלכות ישראל" שבו נחזה בעז"ה רק כשיתגלה משיח צדקנו אשר ימלוך עלינו וימליך עלינו את מלך מלכי המלכים הקב"ה לנצח נצחים בב"א.

בברכה, יואל.