---

יחס מרן הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל לר' קוק..

---

מאמר חדש באתר כאן. בברכה, יואל.

---

שתי הערות

---

א. לאור אינספור ההריסות, השמדיות והחורבנות שעשו המזרחי והר' קוק ביהדות, אין לי ספק שכיום היה מרן ה"קהילות יעקב" זצוק"ל כותב בסעיף האחרון למכתב כי מקווה ישראל עדיף על מרכז הערב רב ! ב. כאשכנזי, חרה לי מאד לקרוא על האפליה העדתית שהייתה נהוגה נגד תלמידים ספרדים בכמה ישיבות חרדיות. על כך אמר בשעתו מרן החזו"א זיע"א כי לפעמים השטן לא נזקק לכוחות זרים, אלא משתמש ב"חיילים משלנו"... 

---

אני שמח לגלות

---

שהסטייפלר קורא לתלמידי מרכז הרב שומרי תורה ומצוות ותלמידי חכמים חשובים, ולא חלילה אפיקורסים, כפי שמשמע מתשובתו של הרב מונק המתפרסמת באתר זה ובספר דת ציונות ח"ב.

---

בזמן שכתב מרן הסטייפלר את הדברים...

---

למדו במרכז הרב בחורים רבים אשר בינם לבין דעותיו האפיקורסיות של הר' קוק לא היה ולא כלום. ככל שהרצי"ה קוק הפך לדמות דומיננטית יותר בישיבה מאזן מבקשי התורה בה הלך והתדלדל עד שהפכה למעין סניף של גוש אמונים והנהירה אליה היתה מקרב בוגרי ישיבות בנ"ע וישיבות תיכוניות בלבד. כך שאין כל סתירה בין דעת הגרש"ד הכהן מונק זצוק"ל לדעת מרן הסטייפלר זצוק"ל וההבדל הוא רק בהתיחסות שונה לאנשים שונים. בברכה, יואל.

---

באיזו שנה

---

בדיוק הפך הרצי"ה לדמות דומיננטית בישיבה (ומי היתה הדמות הדומיננטית לפניו)?

---

לא מדובר בשנה מסויימת אלא בתהליך הדרגתי

---

שהיו בו מספר שלבים שכולם יחד הפכו את הרצי"ה למנהיג הדומיננטי של הישיבה: שלב ראשון- הקמת המדינה בתש"ח גרמה לכך שבחורי ישיבות מאירופה שרצו לעלות לא"י לא הזדקקו עוד לסרטיפיקטים (אישורי עליה לא"י מהבריטים בתקופת שלטון המנדט) דבר שדלדל מאד את כמות מבקשי התורה הרציניים במרכז הרב. (כי בזמן המנדט רבים היו צריכים את סיועו של הר' קוק בשל קשריו עם הבריטים כדי לקבל סרטיפיקט וכשבאו ללמוד במרכז הרב הקל הדבר על אפשרותם לקבל סרטיפיקט) שלב שני- פטירת הרי"מ חרל"פ שדעותיו בענינים שונים שעלו אז על הפרק היו שונות לגמרי מדעותיו של הרצי"ה כמו למשל:גיוס בנות לשירות לאומי ולצבא, גיוס בני ישיבות לצבא וכד' שלב שלישי-דחיקת הר' יצחק אריאלי מהנהגת הישיבה שלב רביעי-מחד גיסא גיוס בוגרי בנ"ע (בעיקר בוגרי כפר הרא"ה) שחלק גדול מהם שוכנעו בעקשנות ע"י הרצי"ה ללמוד במרכז הרב.ומאידך גיסא הרחקת תלמידים שנטו להשקפת גדולי הדור באותה התקופה (ביניהם הגאון הגדול רבי משה מרדכי הלוי שולזינגר זצוק"ל) כמדומני שנקודת השיא של מנהיגותו של הרצי"ה את מרכז הרב היה מלחמת ששת הימים והתפתחות תנועת גוש אמונים ע"י תלמידיו. בברכה, יואל.

---

מכתבו של הסטייפלר

---

נכתב בשנת תשי"ח. עשר שנים לאחר קום המדינה ושבע שנים לאחר יום העצמאות הרביעי בו נשא הרצי"ה נאום תחת הכותרת 'לתוקף קדושת יום עצמאותינו'. נראה שהסטייפלר סבר שגם אם זהו ראש הישיבה אעפ"כ התלמידים ראויים לתואר ת"ח חשובים.

---

הדבר ידוע ומפורסם כי מעמדו של הרצי"ה קוק

---

כ"ראש ישיבה" בתקופה בה כתב מרן הסטייפלר את מכתבו היה מעמד יצוגי בלבד. לא כישוריו התורניים של הרצי"ה קוק העמידוהו בראשות הישיבה (לכן גם היה ראש הישיבה הראשון בהיסטוריה שלא לימד את תלמידיו ש"ס ראשונים ואחרונים וגם לא טוש"ע עם נושאי כליהם אלא הסתגר בביתו עשרים שנה לערוך (לשכתב ולסלף כאות נפשו) את כתבי אביו (דבר שבדר"כ עושים בחורי ישיבה במנוחת "בין הזמנים") ומסר רק שיעורים "מחשבתיים" בכוזרי ובפרקי אבות (המזכירים יותר את הפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית מאשר את הלימוד הישיבתי לדורותיו,ורמתם התורנית היתה מקבילה באיכותה לרמתה התורנית של פעולת בני עקיבא לשבט נבטים). מבקשי התורה בישיבת מרכז הרב שהורגלו כבר בילדותם בחו"ל להתפעל מגדלות תורנית אמיתית ולא מצאו רמז לגדלות שכזו אצל הרצי"ה לא התפעלו משיעוריו מדרשותיו ומהזיותיו הדמיוניות על "תוקף קדושת יום עצמאותנו" ולכן יכלו לצאת ממרכז הרב תלמידי חכמים חשובים. אלה שהתפעלו מדרשות יום העצמאות שלו היו בוגרי ישיבות תיכוניות/בנ"ע (שעל הלימוד בהן התבטא מרן הסטייפלר שהוא בייהרג ואל יעבור כמובא ע"י תלמידו ב"ארחות רבנו") יצאו מגלי פנים בתורה שלא כהלכה ומחטיאי הרבים בדעות כוזבות ועוד עבירות שונות ומגוונות (ע"ע חיים דרוקמן, שלמה אבינר, זלמן ברוך מלמד ובנו אליעזר מלמד, דב ליאור, יעקב פילבר, חנן פורת ועוד...) וכמו רבם גם מהם לא שמענו על פירות תורניים כלשהם המעידים על עמלה של תורה אלא דרשות של דופי ומינות המפרנסות מדריכי/ות בנ"ע בהכנת פעולותיהם, תכניות לימוד בגני ילדים ומעונות יום של החמ"ד, עלוני פ"ש בשבוע של ה' באייר,וספרים על "גדולי האומה ואנשי מופת" שעל כריכתם תוכל לראות את תמונת מרן הגרש"ז אויערבך זצוק"ל בצמוד לתמונת הרצל וז'בוטינסקי (והרצי"ה קוק כמובן...) (ראה ספרו של הר' אליעזר מלמד מסדרת "רביבים"). עליהם לא דבר כלל מרן הסטייפלר כתלמידי חכמים חשובים אלא כללם בראותו את הנולד במלים "ואע"פ שיסודו הוא מהרב קוק" דהיינו-מי שיסוד בנינו הרוחני והתורני הוא מהר' קוק (וכל שכן מבנו הרצי"ה או מהישיבות התיכוניות ודומיהן) לא יצא תלמיד חכם וירא שמים אלא יצא כהרצי"ה ותלמידיו הנ"ל, אך מי שיסודו התורני הוא ממוסדות שבהם מלמדים את התורה כנתינתה לא יתפעל מדרשן כהרצי"ה ולכן יש סיכוי וכולי האי ואולי שיצא ממרכז הרב תלמיד חכם וירא שמים (בתקופת תשי"ח שהרצי"ה היה רק בובה יצוגית של "ראש ישיבה" והר"מים שם חשו חמלה כלפיו) ולכן עכ"פ היה זה עדיף מבית ספר חקלאי חילוני כ"מקוה ישראל"... בברכה, יואל.

---

בספר גדול שימושה...

---

מובא שהר' צבי יהודה פעם אחת נעלב ורצה להפסיק את שיעוריו כי הכיתה הייתה ריקה. ועוד מובא שם שלאחר שהתפרסמה כתבה בגנותו ולא באה שום תגובה מצד תלמידיו, אמר לתלמידו אברהם רמר: "אתם לא איכפת לכם מכבודי".

בברכה, אליהו. 

---

אוניברסיטט הלברשטט עשתה את שלה....

---

הודעה זו ללא תוכן