מה מפריע לישראל רוזן? (לאומיות = ע"ז):

להלן ציטוט מתוך כתבה שפרסם הר' ישראל רוזן בה הוא תוקף חברת כנסת בשל היותה נשואה לגוי, ואחריו התייחסות שלי לדברים:

"נניח להרהורים נוגים הצפים במסגרת 'מדעי המדינה'; נעזוב גם את רחשי הלב על ה'דמוקרטיה הישראלית', אשר בעצם לאחר יסוד מפלגת 'קדימה להתנתקות' לא יכולה להפתיע אותי יותר בתעתועיה. אני מפנה כאן אצבע מרשיעה כלפי אחת ה'גמדות' ה'עצמאיות', עינת וילף שמה. כפי שנמסר היא מעותדת להיות יו"רית 'ועדת החינוך' ו/או ועדת העליה והקליטה של כנסת ישראל.

אני קורא בזאת 'להחרים' את כל פעולותיה הציבוריות בתחומים אלו כדמות שלילית מובהקת בהיותה נשואה לגרמני שאיננו יהודי (חושבני שגם לא התאזרח). קריאה זו אינה על בסיס דתי (יש בעלי עבירות גדולות מזו), ואפילו לא לאומי (יש 'בוגדים לאומיים' גדולים ממנה), ואפילו לא חברתי (יש ח"כים בעלי דוגמא אישית ירודה יותר). פשוט לא מסתדר לי ח"כית נשואת-תערובת".

תגובה:

מדוע לא מסתדר לך שיש ח"כית נשואת תערובת? האם מקס נורדאו ממייסדי הציונות לא היה נשוי לגויה? האם מישהו קרא להחרים אותו? או שרבך הרצי"ה קוק הגדיר אותו "בעל תשובה במלוא מובן המילה"? האם הרצל שדיבר על מדינה של התבוללות לא מוגדר אצלכם כמשיח בן יוסף? ומה זה משנה לעניין התבוללות אם הבעל התאזרח או לא? מה קרה ל"הנח להם לישראל", "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא", "תינוקות שנישבו", וכו' וכו'? מה קרה ל"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה וכו'"?

התשובה היא פשוטה: הרגש הלאומי התעורר לחיים! אותו רגש עבודה זרה שהתחיל עם הרצל, והמשיך כעבודה זרה בשיתוף עם הדתיים שהצטרפו אליו (עיין מאמרו של הגר"א וסרמן הי"ד - "הרעיון הלאומי"). הוא הוא הרגש שמכוון את כל תורת הציונות הדתית. עם הכל אפשר להסכים, על הכל אפשר להתפשר, כולם אהובים כולם ברורים, עד שזה מגיע ללאומיות! לא פלא שמעולם לא שמענו על קול קורא או על חרמות עד שהגיעו הערבים בצפת והזכירו לכמה אנשים שיש הלכה! לא פלא שישראל רוזן שכל שבוע מפתיע אותנו מחדש עם ה"כח דהיתרא" שלו, פתאום נהיה קנאי גדול! היזהרו מן הצבועים  שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס!

תגובה לאליהו.א.ד