בקשה לרב יואל

ביזוי אבות העם היהודי ע"י הר' אורי שרקי

במאמרו על הרצל משוה הר' אורי שרקי (שתבינו מה קורה כשלומדים במקום כמו "מרכז הרב") את הרצל ל (להבדיל אלף אלפי הבדלות) משה רבנו ויוסף הצדיק ומוצא "דמיון" ו"מכנה משותף" ביניהם. וז"ל:

יש דמיון גדול בין דמותו של הרצל לדמותו של מנהיג יהודי אחר – משה רבנו. גם משה רבנו גדל באווירה שונה לחלוטין משאר אחיו המדוכאים, אך למרות זאת הוא דאג להם. וגם משה רבנו בעקבות מאורע בודד, כאשר רואה איש מצרי מכה איש עברי, מבין שאין תקווה לעם היהודי במצרים ושיש צורך לצאת משם. ומאוחר יותר במעמד הסנה משה מבין שהפתרון הוא להביא את עם ישראל לארץ ישראל. גם אצל משה רבנו וגם אצל הרצל ישנה התעוררות מוסרית בעקבות אירוע בודד.

דמות נוספת שיש לה מן המשותף עם הרצל היא יוסף הצדיק. יוסף הוא המתבולל הראשון בהיסטוריה היהודית. הוא משתלב היטב בתרבות המצרית ועולה לגדולה. ניתן לראות זאת מהשמות שיוסף נותן לבניו (בראשית מא, נא – נב):

"ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלוקים את כל עמלי ואת כל בית אבי. ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלוקים בארץ עוניי"

יוסף נראה כמתבולל המושלם, הוא שוכח את בית אביו (נשני – מלשון נשיה ושכיחה). ואף הוא מצליח ופורה בין הגויים (כמובן בעזרת ה', יוסף לא מתבולל מבחינה דתית). נראה שיוסף כלל לא חשב שאחיו יבואו אליו. הוא עסוק בתיקון העולם במצרים. יוסף מכלכל את כל העולם בשנות הרעב על ידי הקמת משטר קומוניסטי במצרים. זוהי תופעה החוזרת על עצמה פעמים רבות בהיסטוריה, שיהודים ממציאים אידיאולוגיות כלכליות על מנת לגאול את העולם.

היש לך אפיקורסות וביזוי אבותינו הקדושים גדולים מכך?!. זהו ראש המחלקה הישראלית במכון מַמְאִיר שעוד מבקשים תרומות עבור הרבצת תורה בא"י מיהודים בארץ ובחו"ל!!

בברכה, יואל.

פשוט מזעזע

"ואיש לפי מהללו"

 "מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו"... איך נבחן את האדם למען דעת מה בפנימיותו? לפי מהללו. יש לבחון את מי הוא מהלל... מששומעים בשבח מי מדברים הלאומיים-דתיים יודעים גם מה טיבם. ברור כי חובב תורה, אינו מחבב שונאי תורה, המכבד את התורה, לא יכבד מבזי תורה. "לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו, חלוק כבוד לרשעים אש היא עד אבדון תאכל (שע"ת לר"י){מאמר "הרעיון הלאומי" לרב אלחנן וסרמן הי"ד, קובץ מאמרים}

מעתה אין להתפלא אם נראה כמו שראינו בשבת האחרונה (לצערי הרב) כתבת ענק בעלון שבת "עולם קטן" שבה מראיינים זמר של להקה ("מושב") שחציה חילונית, והזמר מסביר שאין בעיה הלכתית שהיתה להם אשה מתופפת, ונותן את "דעת התורה" שלו: "כל אחד כמה שהוא מחמיר, הכל זה שמירות. כל אחד שומר את עצמו כמה שהוא חזק".

ואת זה כמובן מחלקים בבתי כנסת ד"ל... אשרי מי שבורח מהעלונים האלו כמו ממגפה (לצערי אצלי מכניסים אותם הביתה...)! מועדים לשמחה! 

מנהיג המזרחי הר' פישמן מימון על הרצל...

כך כותב פישמן באגרת לאחיו על קבלת הידיעה ממותו של הרצל:

"אחי היקר! ידעתי גם ידעתי כי גם לבך הטהור כואב על השבר הגדול אשר השברה האומה כולה, ואנכי מה אומר לך אחי? אנכי כאשר הגיעתני הבשורה המעציבה והמכאיבה מפטירת האדם הגדול בענקים, פאר ישראל, מאד נפעמתי ונדהמתי, עד אשר מרוב יגון ואנחה נפלתי למשכב...כולם יחד באו לחלוק את הכבוד האחרון לבר כוכבא השני... (אגרות הר' מימון, חלק א', אגרת מ"ד, מוסד הרב קוק, תשל"ט).

כך מתייחס הר' פישמן לאפיקורס מוצהר שחינך את ילדיו על ברכי הנצרות ושאף לעשות כן גם לכלל ישראל בשלב ראשון ולבוללם לגמרי בארץ ישראל בשלב השני.

עוד נושא מזעזע ששמעתי

בזכות הקנאות לה'

אכן מדובר באדם גדול,גדול בענקים,רבינו הק' רבי מרדכי יוסף ליינר זצוק"ל מאיזביצא תלמידם הגדול של הרבי ר' בונם מפשיסחא והרה"ק השרף מקוצק זצוק"ל.

מכר את ביתו וכל כלי תשמישו וכלכל עצמו תשע שנים רצופות בלחם צר ומים לחץ כדי ללמוד אותם שנים אצל רבו.

העמיד אלפי תלמידים מתוכם הכהן הגדול רבי צדוק הכהן מלובלין.למד עם תלמידיו הקדושים כל יום ויום גמרא עפ"י דרך האמת,ובשבתות ובמועדים כמה שעות רצופים מענינא דיומא ביאור התורה עפ"י כתבי האר"י ז"ל ודרך החסידות.

נכדו הצדיק אסף את דברי תורתו מתוך כתבי אביו ותלמידיו וחיברם לספר "מי השלוח".

מהדיר הספר בשנת תשס"ה מקדים כי במקומות רבים דברי הספר קשים לאוזן ואינם שווים לכל נפש.

אחד מיסודות הספר הוא הרעיון כי בחטאי אנשי דור המדבר יש רובד עמוק לפי הסוד.ועפ"י דרך זה הוא מפרש בפרשת פנחס את חטאו של זמרי בן סלוא,כי אחרי שנשמר מכל התאוות הרעות (ועוד מעלות המוזכרות שם) הגיע למסקנא כי חייב הוא לקחת את כזבי בת צור שהיתה בת זווגו מששת ימי בראשית כמבואר בכתבי האר"י ז"ל.

לפנחס שהיה מזרעו של יוסף שנתברר בסיגופים ונסיונות בענין זה הרע בעיניו מאד על מעשה זמרי והרגו לפי הדין שקנאים פוגעים בו.

הקב"ה שאהב את מעשה פנחס והסכים עמו כי לפי שכלו עשה דבר גדול בקנאתו ומסר את נפשו,גילה לו לפנחס רק לאחר שנהרג זמרי כי לא היה נואף פשוט כמרומז בפסוק "ושם איש ישראל" (איש חשוב).

וכנגד מה שביזו השבטים את פנחס שמא מחמת שנאתו לזמרי הרגו העיד הקב"ה "בקנאו את קנאתי בתוכם" כלומר: שקנאתו היתה מחמת גודל אהבתו לישראל.

המוסר השכל מדברי הרה"ק מאיזביצא הוא כי על אף שזמרי היה נשיא בישראל (נשיא שבט שמעון) וזה בחיי משה רבינו ע"ה ופעל לפי מה שהבין מסודות היצירה כיון שעבר עבירה נקרא רשע ומתו ארבעה ועשרים אלף משבטו ורק ע"י פנחס שקינא לאלקיו כדין הבועל ארמית קנאין פוגעין בו,נצלו שאר השבטים מכליון.

עם פנחס כרת ה' ברית שלום ופנחס זה אליהו עליו נאמר בריתי היתה איתו החיים והשלום והוא זה שיבשר לנו במהרה את ביאתו של משיח צדקינו.בב"א.

מכאן מודעה רבה

לדוד

רק להעמיד דברים על דיוקם

אמרו את זה בלי קשר כלל להשקפת הצה"ד

(נדמה לי רק כדוגמא לשיטה שלא עושה חשבון למוסכמות, כמובן שמתוך תורה) 

הדברים על דיוקם

הדברים על דיוקם הם כי אבן היסוד של הצה"ד היא להרחיק את ליבם של הצעירים מגדולי התורה האמיתיים.

לייעול החדרת המסר לליבם משתמשים בתעלול מומחי הפרסומת המחדירים את מסרם דוקא בדרך סמויה.

מסלפים לבני נוער דברי תורה מספר קדוש העוסק בדברים נשגבים הנעלים מהשגותינו כ'מי השלוח',כדי להציג דוקא את "הקנאי" פנחס כמי ש"לא זכה להבין" {מושג שאינו מופיע במקור} כי זמרי הרשע הוא בעצם קדוש המלא בכוונות טובות.

ותוך כדי 'לימוד תורה' תמים כזה התגלה לתלמיד הדתל"י הסוד המופלא כי הרשע בעל הכוונות הנעלות חכם ונעלה יותר מרבנים "קנאיים".

ואידך זיל וגמור..

פנחס "לא זכה" להבין את זמרי,משה רבינו..

"לא זכה" להבין את קורח ויוסף הצדיק "לא זכה" להבין את אשת פוטיפר.

כל אלה ש"לא זכו" שיבינו את מניעיהם, התברר מדברי חז"ל שהיו להם כוונות לא פשוטות מאחורי מעשיהם. זמרי שחש כי כזבי בת צור היא זיווגו מששת ימי בראשית אכן זכה לשאתה בהיתר בגלגול מאוחר יותר כשחזר לעולם בתור רבי עקיבא ואילו כזבי שבה בגלגול של אשת טורנוסרופוס, התגרשה ממנו, התגיירה ונישאה לרבי עקיבא.

אשת פוטיפר חזתה אף היא כי עתידים להיות לה צאצאים משותפים עם יוסף אך לא ידעה כי זה יקרה דרך בתה אותה ישא יוסף.

קורח הרשה לעצמו לגרום למחלוקת מכיון שחזה ששמואל הנביא יהא מצאצאיו ועל כן היה בטוח שלא יענש על מעשיו אך לא ידע שבניו יחזרו בתשובה וינצלו.

המשותף לכל אלה שאין לדיין (- ולכל אדם הבוחן ושופט את המאורעות) אלא מה שעיניו רואות! וזאת  מפני אין לנו, בני האדם, דרך לבחון את המתרחש בפנימיות לבו של האדם ועלינו להחליט בכל מקרה על פי ההלכה!

מיד כשקראתי את דברי ה"מי השלוח" כפי שהובאו בעלון הציוני-דתי, חשדתי כי המשפט "פנחס לא זכה להבין את זמרי", הינו תוספת של המביא לדפוס ולא מן המקור בספר. יש להם בעיה לתרץ דמויות חשובות ממחניהם אשר הם טוענים כי רבני התקופה לא זכו להבינם ולכן הם מביאים "סייעתות" לדבריהם ולהראות כי כבר היו דברים מעולם בהיסטוריה של עמנו! 

דרך המחשבה המעוותת בציבור הדתי לאומי

ממאמר זה אפשר להבין את דרך המחשבה המעוותת של "הוגי הדעות" ה"נבונים" במחנה הדתי לאומי, ה"מבינים" דבר מתוך "לא דבר".

במקרה של הריגת המצרי שהיכה עברי, מעיון בחומש,  לא זכיתי לגלות ולהבין כיצד ומאין נובעת "הבנתו" של כותב המאמר על "הבנתו" של משה רבינו.

ובמעמד הסנה מסקנתו של משה רבינו נובעת מאמירה מפורשת של הקב"ה אליו ולא מ"הבנה" אישית הנובעת משכלו.

זו דרכם כסל למו לכפות את התורה ואת המציאות שיתאימו להשקפותיהם שנובעות מ"הבנתם" ולא מן המסורת המקובלת מדור דור לאמיתה של תורה על פי דברי חז"ל לדורותיהם.