ב"מכתבים ומאמרים" חלק ד מכתב ש"כ עונה מרן הרב ש"ך זצ"ל 'לידידי היקר מלא דעת ביראת ה' הטהורה ביחד עם חבירו בדעה היקר ומאד נעלה' במה שנזדמן לידכם ספר "חמש דרשות" ובו קראתם השקפה אחרת לגמרי מכל מה ששמעתם בישיבה,השקפה בדעת תורה,בכל מה שהתורה מקיפה..ואתם שואלים מה פשר דבר זה.

להלן ציטוטים מתוך תשובתו הארוכה של הרב ש"ך המתפרסת על פני 5 עמודים:

"מזה כמה שבועות שהביאו לפני ה"דרשות" שדרש מזמן לזמן,ועד היום לא עלתה בידי לעבור עליהן אף בהעברה גרידא מפני טרדותי,בצירוף הראי' שנחלשה לעת זקנותי.ואני מצטער על מה שדחיתי מלראותם עד היום,כי השיטה שלו והפסק שפסק שם בחמשת הדרשות הם סילוף גמור לדעת תורה.להכניס איזה רעיון שבדה מלבו בדעתן של שבטי ה',ופסק הלכה נגד גאוני הדור מדור שלפנינו,אבותינו זקנינו וזקניו.דברים שאסור לשומען וכש"כ להפיצן ברבים שילמדו הצעירים את דבריו. ואני שולח לכם את מה שהעליתי עכשיו בכתב,שיהיה כעין מחאה על דבריו.אף שיודע אני שיש בזה להאריך,אבל קשה עלי מאד הכתיבה,והוא רחום יכפר עון.

בפרק ג' כותב כי לא רק תנועת שיבת ציון והמזרחי רכשו את א"י על ידי חזקה שהפכו ביצות וחולות לישובים פורחים פיתחו תעשי' בנו כבישים וכו' אולם גם היהודי החילוני עשה מעשה קנין באלקי ישראל ע"י נטיעת עץ בהרי יהודה והשקאת פרדס בעמק שהוא מכנה את זה בנין המזבח,וקשה עלי להעתיק את כל דבריו בסגנונו שבדה.

ותמה אני איך שכח את מה שתלמידי בית רבן יודעים על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי ובמצוותי לא שמרו,וכש"כ אלו הכופרים בעיקר,ועוקרים גופי תורה שמחנכים את בניהם ובנותיהם שלא ידעו מה זה שבת ומה זה יוה"כ ומה זה פסח..וכי זהו בנין הארץ או חורבן? זהו בניית מזבח או חורבן מזבח?

פרשיות מפורשות הן בתורה,אם בחוקותי תלכו וגו'.ואם רואים איזה תקופה שהשעה משחקת ונבנו עושי רשעה,יש איזה סיבה ודרכי ה' מי יודע.

הקב"ה סובל עלבון עד זמן שנתמלאה הסאה,וצריכים רחמים גדולים מדי יום ביומו,כי עדיין אנחנו שה אחת בין שבעים זאבים הרוצים לבלענו.ואין קבוץ חרוד וכיו"ב בכל קבוצי שומר הצעיר בניית מזבח ולא הקרבת קרבן.

ויותר אני מתפלא איך מלאו לבו של אדם בדורינו להגות מלבו רעיונות ודעות שלא נמסרו לנו מדורות שלפנינו הרי כתוב "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך".

הכניס במחלוקת של שבטי י-ה רעיונות שאסור לשומען וכש"כ לכתבן לדורות.ואני כותבן להראות עד כמה שחכמות החיצוניות גרמה לסילוף וירידה בדעת תורה.

[אחרי ציטוט הדברים הזרים והמרים ואיך שמציג את המזרחי כיוסף הצדיק שהציל בית יעקב מאבדון,ממשיך הרב ש"ך] ומי חשב שהישועה לישיבות ליטא תבא באמצעות מדינת יפן הרחוקה.היד ה' תקצר,והרבה שלוחים למקום.

ואשאלו שאלה פשוטה האם הוא בטוח שמדינת ישראל הוא העתיד המקווה.וכי כבר מלאה הארץ דעה כמים לים מכסים?

והלא הרשעים כים נגרש,ויהיו עוד מלחמות איומות בטכניקה החדשה שאפשר להחריב ערים ומדינות אפילו בימים ספורים,ומי יודע מה יהיה גורלינו ח"ו אז,ואיזה ערך יהיה אז למדינה,הלא תמיד אנחנו נשארים השנואים אצל כל אומות העולם.ובחז"ל (פסחים פז עמ' ב) כי צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפזרן בין האומות.הרי שהצלת עם ישראל לא דוקא בריכוז במקום אחד,כל זמן שמשיח צדקנו לא בא.

ושוב מגיב הרב ש"ך על דברים אחרים שאסור לשומען ואסור לכתבם: כי הלא אמרו חז"ל במס' סנהדרין דף כ וברמב"ם פרק ה מהל' סנהדרין שלמלחמת הרשות מוציאין רק ע"פ סנהדרין של שבעים ואחד,כי המכרעת בכל שאלה היא דעת תורה.כך חונכו כל עם ישראל מקטן ועד גדול עד שפרצו גדר ה"משכילים" בלמדם חכמה חיצונית בבתי השכלה של האומות.

טפלו לתורה עוד עיקר; שכל קיום עם ישראל תלוי' בה וזהו מדינת ישראל.אבל העיקר שאנחנו עם ישראל הוא על פי התורה שנתנה לנו מסיני בלי שום תוספת.ואחרת מעמידין את ישראל בסכנה ח"ו,כי המדינה לא לעולם חוסן ואין שום ערובה לקיומה.

בפרק ו' כותב על סיבת הצטרפותו למזרחי שלולא המזרחי לא היה כעת מקום לתורה בישראל.

וההיפך הוא: הישיבות התיכוניות וישיבות הסדר וכיו"ב הם מיעטו והקטינו את הדמות של גדלות בתורה ושאיפה להיות גדול בתורה.ואם יש אחדים שיצאו מהם,זה מפני שחשקה נפשם אח"כ להמשיך בישיבות הקדושות בלי שום תערובת מחכמות חיצוניות ועלו בלימודם.

אבל החלק הכי גדול שבישיבות תיכוניות וישיבות הסדר אין להם שאיפה לזה.וכי זהו הרבצת התורה?

רק הישיבות הקדושות שלא נמשכים אחרי הברק השטחי של הרחוב,הם קיומינו והם גאותינו.

ועוד יותר הגדילו לעשות ראשי הישיבות בני עקיבא והישיבות התיכוניות שגדרו גדר וגזרה גזרו שהבוגרים לא ירשמו להישיבות הקדושות שאינם לפי רוחם וטעמם. רק להישיבה המפורסמת אשר אין דרכה דרך המסורה לנו מאבותינו ורבותינו בהשקפה,ואין רוח חכמינו גדולי התורה של היום וראשי הישיבות המפורסמות נוחה ממנה."