.jpg&width=200)
הצלתו של האדמו"ר מסאטמר
ברצוני לשאול האם יש אמת בטענה כי רבי יואל טייטלבוים זצוק"ל נכלל ברשימת הנוסעים של "רכבת קסטנר" בעקבות חלום שחלם קרוב משפחתו של קסטנר ? האם קיים אימות לטענה הזאת ממקור עצמאי כשלהוא (למשל, קסטנר עצמו שהזכיר זאת או מאן דהוא אחר מבין הציונים) ?
ברור שהתרחש כאן נס עצום שהרי איך ייתכן שעלה בדעתו של אפיקורס לחשוב על האדמו"ר מסאטמר, כאשר ידוע שכל כוונתו הייתה להציל רק את הציונים. השאלה היא כיצד אירע אותו נס ?
מפרשת הצלתו של האדמו"ר מסאטמר זצוק"ל
ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלקיהם. שהעמדתי להם בית רבי וחכמי דורות (ויקרא פרק כו פסוק מד;מגילה דף יא עמ' א).
במשפט קסטנר שאל החוקר אותו מי עזר לו בסידור רשימת נוסעי הרכבת.ענה לו קסטנר שהוא לבדו סידר את הרשימה. רק פעם אחת ביקש ממנו חותנו דר. יוסף פישר טובה אישית שיכלול את הרב מסאטמר ברשימה.
למה פעל חותנו למען הצלת הרבי?
ובכן לבעל ה'כתב סופר' (בנו הגדול וממלא מקום אביו מרן החתם סופר זצ"ל) היה תלמיד הרה"ג ר' שלמה פישר זצ"ל. בן אחד של הר"ר שלמה היה הרה"צ ר' אהרן פישר בירושלים (אביו של הגה"צ המפורסם ר' ישראל יעקב פישר,ראב"ד העדה החרדית) ובן שני היה ר' שמעיה-טיאודור-פישר.טיאודור נעשה פרקליט מפורסם והיה מראשי המפלגה היהודית ברומניה,ובנוסף אחד מארבעה היהודים שנבחרו לפרלמנט הרומני.השפעתו היתה עצומה עד שמכל השכבות פנו לעזרתו.
כאשר הגלו את היהודים לגיטו קלויזנבורג התמנה דר. טיאודור פישר לאחד מראשי היודנראט (מועצת היהודים) ועליו הוטל לסייע להרכבת הרשימה המיוחדת.
בניגוד אליו היו שאר העסקנים להרכב הרשימה אנשים שפעלו במפלגות הציוניות במשך כל השנים (מתוכם: קסטנר,יואל ברנד,משה קראוס ועוד).ולמעשה היה זה קסטנר שנהיה לבעל הדעה על הרכב הרשימה.
באחד הימים קם בבוקר דר. טיאודור פישר ותפעם רוחו שראה בחלום את אמו הצדקת שנפטרה זה הרבה שנים,ואמרה לו: "הנכם עורכים רשימה להציל אנשים מהגיטו.באתי להזהירך שתכלול את הרב מסאטמר ברשימה זו,ואז יעזור השי"ת ותצליח לבטח דרככם ותינצלו בזכותו.ובאם לא יהיה הרב מסאטמר בין הקבוצה עלולים אתם להכשל שלא תגיע המסע למחוז חפצה".
רק אחרי שהחלום חזר על עצמו כמה פעמים הושפע דר.טיאודור פישר להשתדל לכלול את הרה"ק ברשימה [דר. טיאודור המשיך לעמוד לימין הרבי גם בשוויץ אחרי המלחמה,ושם סיפר להרה"ק את החלום ורבינו הדליק נר נשמה לעילוי נשמת אמו הרבנית שרה גיטל ע"ה] אולם חברי היודנראט שהיו ציונים נלהבים התנגדו בטענה כי איך נכניס לרשימה את אלו שהיו בעוכרינו ולחמו נגדינו בכל השנים.
אך דר. טיאודור פישר עמד על דעתו בכל תוקף,ובסוף עלה בידו להשפיע על דר. יוסף פישר (ראש היודנראט) שלא היה יכול להעיז פניו ולסרב את דרישתו.
העסקנים החרדים בבודפסט-ר' פנחס פרוידיגר ובעיקר ר' חיים ראטה הוציאו הון תועפות לרכישת שמונה מקומות בעד משפחת הרבי (לבסוף לא השאירו הציונים בשבילו כי אם שני מקומות,לו ולהרבנית.הגבאי ר' יוסף אשכנזי הצליח בדרך אחרת לקבל את מקומו.ואילו האחרים עלו על מוקד קידוש השם,הי"ד.) ר' חיים ראטה הצליח להבריח מכתב קצר לרבינו בגיטו בו הוא מודיעו כי כעת נזדמן לצאת מהגיטו לארץ ישראל.ובתוך דבריו סיפר שגם ראשי הציונים מעורבים בזה,והם מנהלים כעת את המשא ומתן עם הנאצים.
רבינו החזיר לו מכתב בערך בזה הלשון:
"תשואות חן חן לו,ותיתי לי' על עזרתו ששלח לנו את התרופות,אבל אני מפחד מאד לקחת את התרופות האלו."
ר' חיים הבין את הרמז כי רבינו מפחד לנסוע יחד עם הציונים שנואי נפשו (שלא הפסיקו מלהציק לו בעמק הבכא) וכי אינו רוצה בטובתם.
חזר ר' חיים והריץ מכתב לרבינו כי אין כאן שום טובת הנאה מהציונים לאחר שראשי הקהלה בבודפסט פזרו הון רב לאפשר את מסע הרכבת (אלא שאח"כ השתלטו הציונים על המשא ומתן עם הגרמנים) וכי הוא-ר' חיים-בעצמו שילם ממיטב כספו עבור מקומות רבינו.
בהתחלה סירב קסטנר לעסקנים החרדים בכל תוקף כי "אין זה בא בחשבון כלל שהלוחם הגדול נגד הציונים יכלל ברשימתם" [וכן העיד קסטנר בעצמו לעורך החוברות "קסטנר" ו"האמת על קסטנר" כי הועדה של הציונים התנגדו להעלות את מתנגדי הציונות על הרשימה] ורק אחר שחותנו דר. יוסף פישר ביקשו כטובה אישית שיצרף את שמו של הרב מסאטמר לרשימה,נענה לו.
לאחר שד"ר יוסף פישר בעצמו הציע כמה פעמים לרבי מסאטמר להכלל ברשימה,התייעץ רבינו עם עמיתו הרה"ק מביקסד זצ"ל ותיאר בפניו את צדדי ספקותיו אמנם הרה"ק מביקסד זירז את רבינו שיקבל את הצעתם ויסע לבודפסט {כמדומני על סמך דברי החתם סופר בדרשותיו חלק א עמ' שה.יצחק}.
לאחר טרטורים אין סופיים ע"י אייכמן,כשאיום מוחשי להחזרת הרכבת לאושויץ לנגד עיניהם הגיעו סוף סוף נוסעי הרכבת לגבול שוויץ,שם נעצרו שוב ולפי פקודה בהולה מהימלר ימ"ש היתה הרכבת אמורה לחזור לגרמניה,מחמת אי קיום הבטחת תשלום נוסף מצד סאלי מאייער (ממשרד הג'וינט בשוויץ).
ר' לייבוש רובינפלד ז"ל-אחד מהעסקנים החרדים בשוויץ-התלבש חיש מהר במדיו הצבאיים כדי להרשים את הגרמני,מילא את כיסיו מלוא חופני דולרים {פרט זה שמעתי אישית מבני המשפחה.יצחק} ואף שהסכום היה פעוט לעומת מה שסאלי מאייער הבטיח להם, עשה הרשע קרומיי-מנהל המסע-חישוב קר,כי מוטב לו לדחוף סכום זה לכיסו הפרטי,וירשם בפנקסו את שעת קבלת המברק לאחר שכבר יצאה הרכבת לשוויץ.כך יצא כי הרשע קרומיי בעצמו סחב ליהודים את חבילותיהם וכפרעה הרשע בשעתו דחף בהם "קומו צאו מתוך עמי!"
לאחר המלחמה כאשר ביקר דר. טיאודור את משפחת אחיו הרה"צ ר' אהרן זצ"ל התפאר לפניהם בסיפוק נפש: שהוא זה שפעל להכניס את שמו של רבינו ברשימה.ואף בנו הגה"צ הראב"ד ר' ישראל יעקב פישר זצ"ל שמח בכך שיש לו –דרך דודו-קשר מיוחד להצלת הרבי זי"ע.
[המאמר מיוסד על הספר המרתק "מושיען של ישראל" חלק ח. 615 עמודים רק על תקופת הגזירות בחיי הרה"ק מסאטמר,זי"ע]