---

שאלה קצרה

---

האם זה נכון שאצל החרדים לא מקובל "לשאול שאלות"(כך בת חרדית בעצמה אמרה לי)בעניני השקפה, וכי זה חלק מהניסיון לסגור את החברה החרדית כך שלא תהיה חשופה למה שמחוץ לה? אם לא-אנא הסבר לי למה הכוונה...

---

שלום פלונית...

---

ראשית כשאומרים "חרדים" הכונה לאנשים החרדים לדבר ה' ודבר ה' הוא תוה"ק ולכן השאלה היא: האם התורה אוסרת או מדריכה שלא לשאול שאלות או האם התורה מנסה לסגור את הצבור כדי שלא ייחשף למה שמחוץ לו. בענין חינוך הילדים אנו מוצאים כמה וכמה פעמים בתורה את הלשון: "כי ישאלך בנך" בשום מקום לא כתוב לענות לו שלא ישאל ואדרבה. כשהמתחנך מקבל ערך בצורה ששאלתו קדמה לתשובה הרי שהדברים חודרים טוב יותר ללבו ומתישבים יותר על דעתו (וכמו שרואים בערב החינוכי היחודי "ליל הסדר"). ישנם נושאים בסיסיים ביהדות כמו למשל אמונה בבורא עולם או באמיתות התורה, או בדברי חז"ל שחשוב וביחוד בגיל הצעיר להעבירם בצורה שהדברים יהיו פשוטים ולא יווצר שום ספק באמיתתם ושום פתח להטלת ספק בהם. ובאמת לאורך הדורות קבלו הבנים מהאבות את היסודות העיקריים של היהדות ללא כל עורריןובצורה ברורה ומוצקה שלא יצרה אצלם כל שאלה או פקפוק. במאות האחרונות עת החלו להתקיים בנו תיאורי חז"ל על תקופת עקבתא דמשיחא ובתוכם "בן קם באביו" הצליח מעשה שטן ונכנס בין האבות לבנים ובין הרבנים לתלמידיהם והצליח במקרים רבים להכניס ספיקות ובילבולים גם לגבי יסודות שהיו ברורים ופשוטים דורי דורות. המציאות הקשה של "והמלכות תיהפך למינות" שגם אודותיה הזהירונו חז"ל בצירוף עשרה קבין של "חוצפא יסגא" שנלוו אליה ושבעטיה כלל ישראל נמסר בידי אפיקורסים שבחוצפתם השאירו על עצמם שם "ישראל" שינתה לגמרי את החיים הציבוריים של היהודי החרד והכניסה אט אט טישטוש מושגים שתוצאותיו הרסניות מאד מחד גיסא ושהפך בלב רבים מאחב"י יסודות פשוטים וברורים לשאלות וקושיות שרק לפני כמה דורות ילד לא היה שואל אותן לרוב פשיטותן.(וטשטוש זה לא פסח על היהדות החרדית לצערנו הרב ובעוה"ר) כמובן שאם נשאלת שאלה בעניני השקפה או בכל ענין אחר באופן כללי יש להתייחס ולא לפטור בתשובה כמו "לא לשאול שאלות" שרק מחזקת את השאלה ומגדילה את הספקות. חלק מהחינוך היהודי הוא להעביר את יסודות התורה ואח"כ גם את כלליה ופרטיה בצורה שהמתחנך יחיה את הדברים ויחוש אותם על בשרו ואז יהיו הדברים פשוטים ושאינם בגדר מקום לשאלה (שוב, אני לא מדבר על שאלות של הבנת היהדות או שאלות שמחמת צניעות וכד' ההשתיקה יפה להם במצבים מסוימים ובגילאים מסוימים אלא על שאלות של ספקנות בנכונות הדרך וכד'). אך כשמתעוררת שאלה ודאי שצריך להתייחס אליה וכשיש התלבטות כיצד להתייחס או איך לענות ואיך להתאים את התשובה לגיל הילד ולתכונותיו האישיות המוכרות להוריו יש להתייעץ בחכמי תורה המנוסים בנושא ולקבל הדרכתם. לגבי הנסיון לסגור את החברה החרדית מפני חשיפה למה שמחוץ לה. אכן אחד מערכי התורה החשובים ביותר הוא להשתדל עד כמה שאפשר לשמור מרחק מכל מציאות של התנהגות אנשים שלא כדרך התורה ומה כל שכן מהתנהגות של יהודים המתעלמים מהתורה (וכמו שרואים בחז"ל שהחמירו בדיניהם של אפיקורסים מישראל יותר ממה שהחמירו על גויים) וכמו שהסביר זאת במתיקות רבנו הרמב"ם בריש פרק שישי בהלכות דעות וז"ל:"דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו נוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם, הוא ששלמה אומר הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע, ואומר אשרי האיש וגו', וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים, ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו, או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד וידום, ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות, ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים".ע"כ. אינני חושב שיש קלקול היום בעם ישראל בכלל ובמה שנקרא "הצבור החרדי" שאיננו תולדה או ענף של שרש הפורה ראש ולענה של ההתעלמות מערך יהודי בסיסי זה של היבדלות ושמירת מרחק מדעות, דיבורים, ומעשים של אנשים הרחוקים מדרכה של תורה. וכגודל ההתעלמות מדברי חז"ל המפורשים שלא להתחבר לרשע כן כך מכה ופוגעת בנו הפורענות שהיא התוצאה הישירה של התחברות זו. הקב"ה ישמרנו ויצילנו ויחיש גאולתנו ואז נראה בעז"ה בעינינו את ביטול כל הרשעה והזוהמה מן העולם בב"א.

---

יתרון האור מן החושך

---

פירוש נפלא של הגאון ר' חיים מבריסק זצ"ל לפסוק (קהלת ב יג) וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך.
נשאלות ב' שאלות:
א. 'וראיתי אני': וכי שלמה המלך לבד ראה שיש יתרון לחכמה מן הסכלות.
ב. 'כיתרון האור מן החושך': מה מוסיף המשל להבנתינו.
ופירש הגאון ר' חיים,כי פשוט שאין הפסוק עוסק בסתם טיפש. אלא 'חכמה' הוא חכמת התורה הנתונה לנו מסיני וקבלנו אותה בקבלה דור אחרי דור; ו'סכלות' נקרא החכמה שעמד עליו האדם מדעת עצמו.
שלמה המלך משווה בין ה"חכם" המקיים את התורה מפני שכך קבלה מאבותיו ובין ה"כסיל" המקיים אותה כי אחרי חקירותיו הגיע בכח עצמו למסקנא כי אמת היא תורתינו הקדושה והטהורה.
לכאורה יש לו ל'סכל' להתפאר כי גדול הוא מה'חכם' שניתן לו האמונה במתנת חינם ולא עבד עליה להשיגו כמוהו שהשיג הדבר ע"י שכלו.
בא הכתוב לשלול אותה סברא ואומר כי עם כל זה 'יש יתרון לחכמה מן הסכלות'-אף ששתיהם השיגו אותו דבר ממש.ומהי היתרון? כי זה החכם יש לו השגה ברורה ונכונה בלי עוותים בדרכו,מה שאין כן הסכל אף שלבסוף בא לידי השגה ברורה אבל כמה מכשולות היה עליו לעבור.וזה מה שמסביר המשל של "יתרון האור מן החשך".
כשם שלא יתפאר המגשש באפילה למצוא הפתח על מי שהדליק את האור וכך ראה מיד את הפתח,שהרי זה לא נצרך לעבור כל המכשולות וכל מיני נפילות ופצעים עד שהשיג את הדלת.מה שאין כן ה'כסיל' המגשש באפילה,אם כי גם הוא מצא לבסוף את הפתח אבל-עד שמצאה נחבל בכל גופו.
ומסיק ר' חיים מבריסק: אמת כי גם ע"י גישוש באפילה יש מקום למצוא הדלת,מכל מקום-לא זו הדרך.
הדרך הנעימה והרצויה הוא ע"י האור!

---

לפלונית מתחזקת

---

אני בחור חרדי, שהזדמן לי ללכת לדודתי שהיא דתיה-לאומית ויש לה אינטרנט והיא הביאה לי לראות באתר זה.
ואענה על שאלתך: אין הרבנים מונעים מאיתנו לברר בנושא, אלא ההיפך מסבירים לנו בנועם מדוע אנו שונים בדברים מסויימים מהכלל.