---

אזהרה מפני ביקורים במכון המקדש!!!

---

בזמן האחרון מנסה מכון המקדש לעניין את הצבור החרדי בביקורים בצל קורתו. ראינו לנכון להזהיר בזאת שלא לתת יד למקום המעודד והמחטיא אנשים באיסור חמור של כרת בכניסה למקום המקדש שנאסרה ע"י כל גדולי ישראל בדורות האחרונים (וגם ע"י רבה הראשי של א"י מטעם הרבנות החילונית הראשית הראי"ה קוק).

גם המדריכים והמדריכות במקום מכניסים את דעותיהם הכוזבות בתוך ההדרכה על "המקדש" וראש המכון הוא מהשותפים לרעיון הליצני של הקמת סנהדרין מבוארת ומנוקדת שהר' שטיינזלץ (שמרן הגרא"מ שך זצוק"ל הורה לגנוז את כל ספריו ושבישיבתו התיכונית עושים הבחורים "עבודות" על "תרומת" עם ישראל לקולנוע האמריקאי..) עומד בראשה...

השבוע הגיע הרב חזן להרצאה במדרשת "שלהבת" במרכז הארץ ותוך כדי הרכבת הציוד להרצאה שמע כי הרכזת מודיעה לבנות על ביקור במכון המקדש במסגרת טיול של בנות המדרשה בירושלים. הרב העיר את תשומת לב הרכזת למהות מקום זה והביקור ב"ה בוטל.

כמו כן במדה ונתקלתם בעלונים של מכון המקדש- נא להשליכם לגניזה בהקדם האפשרי!!

והקב"ה יזכנו לראות בבנין בהמ"ק במהרה בימינו-אכי"ר.

---

הם הפסידו בדין תורה אצל הרב ניסים קרליץ

---

מכון המקדש הגישו תביעה בבית-דין של הרב ניסים קרליץ שליט"א נגד העיתון יתד נאמן. הם טענו שיתד כתב נגדם (בנושא העלייה להר הבית ובנושא שינוי נוסח תפילת "נחם" בתשעה באב) ולכן גרם להם נזק כספי רב כי הרבה ביקורים אצלם בוטלו וגם הרבה בתי כנסיות לא מוכנים להכניס את העלון שלהם מאז אותה כתבה.
אחרי שמיעת שני הצדדים ובדיקת העובדות דחה בית הדין את התביעה. ביה"ד קבע שיתד נאמן פעל כנדרש ומילא נאמנה את שליחותו כעיתון חרדי להתריע מפני דיעות כוזבות.

---

דיעות כוזבות?

---

תוכלו להזהיר גם אותי מדעותיהם?
כי אני מאוד נמשך אחריהם, הסבירו לי שעליה להר הבית מותרת ע"פ הרמב"ם ואין בכך איסור כרת אם טובלים קודם, אז מה הבעיה בעצם?

---

שלום מיכה

---

לענין דברי הרמב"ם ראה תשובה בסוף הדברים (נא הבא מקור לכך שהרמב"ם סובר שעליה להר הבית מותרת בזמן הזה)

בזמננו כולנו טמאי מתים וטבילה לא מועילה במקרה כזה להטהר מטומאת קרי לענין היתר ביאת מקדש שהרי הוא לעולם בגדר של טבול יום שאסור בכניסה בהר הבית. (מכיון שגדר טבול יום תלוי בטהרה "ובא השמש וטהר" כל עוד שלא נטהר מטומאת מת עדיין הוא בכלל "טמא" והטבילה מועילה רק לעיקר טומאת קרי אבל לא לענין מקדש, שאסור לטבול יום, עד לטהרתו מטומאת מת והרי הוא טבול יום ארוך) (שו"ת תשובות והנהגות ח"ד סימן קלב)
וסיים דבריו שם: "אבל נראה דמ"מ יש ליזהר ולהתרחק דהא מורא מקדש הוא איסור מן התורה ונוהג גם בזמן הזה מן התורה, ומבואר ברמב"ם ריש פרק ז דלא רק בית הבחירה בכלל האיסור אלא כל הר הבית בכלל מורא מקדש ויעויין שם בהלכה ז' דמדין מורא מקדש לא ייכנס אלא למקום שמותר ליכנס ולא בטומאה, וכיון שכן אפשר לדון בדבר החדש דהמורא מקדש מחייב להמנע אפילו מחשש איסור דרבנון ויש להתרחק מכל חשש ביאת מקדש אף להר הבית"

---

תגובה

---

לא מצאתי ברמבם מקור האומר שטמא מת לא יכול להיטהר מטומאת קרי, נראה לי שלדעת הרמב"ם הוא כן יכול להטהר.
מאיפה הציטוט שלך? הוא מוסכם על כולם?
הטהרות מקרי היא ע"י מקווה, מעתה חובת ההוכחה עליך, להוכיח שדרוש לא להיות טמא מת בזמן הטבילה.

הרמב"ם (אולי באגרותיו) מתאר איך הוא עלה להר הבית, בלשונו ל"בית הגדול והקדוש..."
נדמה לי שגם הרדב"ז פוסק כן להלכה בשו"ת שלו.
כן מסופר על חבורת תנאים שראו שועל יוצא מבית קדשי הקדשים וכתוב שם שהגיעו להר הבית.(אם כי אין זו ראיה משמעותית)

---

ועוד הערה

---

תבדוק מה כתבת, (כל מה שכתבת הוא לגבי טומאת קרי) ואשוב ואביא את הדברים מהתשובה הקודמת: " והטבילה מועילה רק לעיקר טומאת קרי אבל לא לענין מקדש" כל דבריך לענין קרי ולא לענין מקדש

---

ואני חוזר ושואל היכן המקורות שלך?

---

דבריי מבוססים כמו שכבר הבאתי (תשובות והנהגות ח"ד סי' קלב) חובת ההוכחה אינה עלי, אני הבאתי מקור בנושא, לך יש רק השערות ("לא מצאתי", "נראה לי" "הוא מוסכם על כולם?") אתה בעצמך מודה שדבריך אינם מבוססים אלא על השערות (וכן "אולי באגרותיו", "נדמה לי שגם הרדב"ז פוסק") תחזור עם מקורות ברורים יותר ויהיה אפשר לדון.
לבינתיים אביא לך מה שכבר כתב יואל בפורום הזה: "הגר"ע יוסף (שו"ת יחוה דעת חלק א' סי' כה'): אולם העליה להר הבית ולבית המקדש, אסורה בהחלט, בזמן הזה שאנו טמאי מתים, שטמא מת שנכנס בבית המקדש חייב כרת, וכמו שנאמר: ואיש אשר יטמא ולא יתחטא, ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל, כי את מקדש ה' טימא. ואמרו חז"ל בתוספתא שבועות (פרק א' הלכה ב'): חמורה טומאת מקדש וקדשיו מכל עבירות שבתורה, שכל עבירות שבתורה מתכפרות בשעיר אחד, ואילו טומאת מקדש אינה מתכפרת אלא בשלשים ושנים שעירים בשנה. וכן דעת הרמב"ם (בסוף פרק ו' מהל' בית הבחירה), שגם בזמן הזה יש עונש כרת למי שנכנס לבית המקדש, הואיל ולא בטלה השכינה משם. ואף על פי שהראב"ד בהשגות סובר שאין בזה איסור כרת, העיקר כדברי הרמב"ם, שכל רבותינו הראשונים מסכימים כדבריו. ומהם: התוספות בשבועות (יד ע"ב). ובספר התרומה בהלכות ארץ ישראל. ורבינו אליעזר ממיץ בספר יראים (יד ע"ב). ובספר ורבינו משה מקוצי בספר מצוות גדול (סמ"ג), (מצוה קס"ג). ורבינו שמשון (בפרק ו' דשביעית משנה א'). ורבינו מאיר מרוטנבורג בתוספות (יומא מד ע"א). והרא"ש בתוספותיו ליבמות (דף פב ע"ב). ורבינו אהרן הלוי בספר החינוך (מצוה שס"ב ושס"ג). והרשב"ץ בתשובה (חלק ג' סימן ר"א). וראה עוד בחידושי הרמב"ן שבועות (טז). והרשב"א בחידושיו למגילה (י ע"א). והריטב"א בחידושין שם ועוד. וכן פסקו גדולי האחרונים. ומהם: המגן אברהם (סי' תקס"א). והגאון רבי יצחק בכר דוד בדברי אמת (קונטרס י'). והאבני נזר (חיו"ד סי' ת"נ). והבנין ציון (ח"א סי' ב'). והמשנה ברורה בליקוטי הלכות (זבחים פרק י"ג). והגאון רידב"ז בתשובה (סי' ל"ח). והרב הראשי לארץ ישראל הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק משפט כהן (סי' צ"ו) ועוד. (ע"כ מ"יחוה דעת")


עוד כותב הראי"ה קוק בשנת תרפ"ה (אגרות הראי"ה ד' אגרת א'שיז'): "ותדעו כי מקום בית מקדשנו קדש הוא ואסור לנו עדיין, איסור חמור מאד, להכנס להר הבית למקום המקדש, בזמן הזה, עד ירחם ד' עמו, ונזכה לבנין שלם בנוי כמו רמים ונעלה להר ד' בקדושה ובטהרת הקודש כתורה וכמצוה".

---

ציטוט מהיד החזקה, להבנת דעת הרמב"ם

---

הלכות ביאת המקדש פרק ג
ד טמא מת, אפילו המת עצמו--מותר להיכנס להר הבית: שנאמר "וייקח משה את עצמות יוסף, עימו" (שמות יג,יט), עימו במחנה לוייה

הלכות בית הבחירה פרק ז

ז,ו [ז] אף על פי שהמקדש היום חרב בעוונותינו, חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו--לא ייכנס אלא למקום שמותר להיכנס לשם, ולא יישב בעזרה, ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח: שנאמר "את שבתותיי תשמורו, ומקדשי תיראו" (ויקרא יט,ל; ויקרא כו,ב)--מה שמירת שבת לעולם, אף מורא מקדש לעולם, שאף על פי שחרב, בקדושתו עומד.

ז,טז [טו] הר הבית מקודש ממנה--שאין זבין וזבות נידות ויולדות נכנסין לשם, ומותר להכניס המת עצמו להר הבית; ואין צריך לומר, טמא מת שהוא נכנס לשם.

---

מקורות

---

כותב הרמב"ם ע"פ גמ' בפסחים דף סח בערך שהמת עצמו ואפי' טמא מת נכנסים ל ה ר ה ב י ת ואם כן כל האיסור הוא על טמא קרי להיכנס להר או לטמא מת להיכנס לחיל אך הרמב"ם כותב, ע"פ גמרא שאין עליה חולקים, שמותר לטמא מת להיכנס להר הבית- מחנה לויה.
ההוכחה מיוסף "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" - עמו במחנה לויה, אלה דברי הגמרא, דמיין את גופת יוסף הצדיק על הר הבית - זה מה שמשה עשה.

לא הבנתי איפה הרמבם כותב שכדי להיטהר מטומאת קרי צריך להיות טהור מטומאת מת וכל המקורות על קדושת המקוםן בזמננו נכונים אך טמא מת מותר בכניסה למחנה לויה וזה לא סותר!!

---

עוד פעם מיכה, אלו לא המקורות שדיברתי!

---

לא קראת כלל את מה שכתבתי אלא רק מה שרצית לקרוא, בהתחלה (אחרי התשובה שנתתי לך) כתבת לגבי שטבילה מועילה לטומאת קרי ושאלת מניין לי שצריך גם להטהר מטומאת מת בעוד שכתבתי לך מפורשות שלעניין טומאת קרי טבילה כן מועילה והשאלה היא לגבי עליה להר הבית (מדין טבול יום) אם יש לך בעיה בהבנת הסוגיא (איך לומדים את זה) הדבר הכי פשוט לעשות זה לקחת את הספר לידים (שו"ת תשובות והנהגות ח"ד סימן קלב כזכור) ולקרוא את הדברים אם אין לך אפשרות להשיג את הספר לפחות תקרא את הדברים שכתבתי ולא מה שנדמה לך שכתבתי
ועוד תסתכל בדברים שהבאתי כבר שהבעיה המרכזית (לדברי התשובות והנהגות אם יש לך בעיה עם היחוה דעת תקרא גם אותו) היא לא עצם טומאת מת שכל בר בי רב יודע שטמא מת מותר להכנס (עד כדי כך שכותב אחד מתלמידי ניר קרית ארבע ברוב חוצפתו האשים את כל גדולי ישראל שלא ידעו הלכה זו ואסרו בלי שבכלל למד את הנושא), אלא שמשום טומאת מת הרי הוא כטבול יום שאסור להכנס ולא מועילה טבילה לענין זה, אתה מנסה לפרק את הנושא ולדון בכל נקודה תוך התעלמות מהנקודה השניה, הבאתי לך כבר את התשובות והנהגות, ואני חוזר ושואל יש לך מקורות כנגד הדברים השאלה היא לא אם יש לך מקורות על יסודות הסוגיה אלא על המסקנות עצמן!