---

התיחסות הר' משה עמיאל ל"דת הציונות"

---

או יותר נכון חוסר ההתיחסות...

להלן השאלה ואח"כ תשובתו של הר' עמיאל...

שאלה:
הספר הזה מלא בטענות על הציבור הציוני דתי.
למה שלא יפגש אחד מהת"ח בציבור שלנו ויברר אחת ולתמיד את הדברים עם אותו אדם.

אותו אדם הוא מספר על עצמו שהוא בוגר החינוך הממ"ד, ועוד. והוא כתב ספר שדוחה, כביכול את כל השיטה הציונית דתית. האם הרב מכיר את הספר? האם הרב יודע מה לעשות עם אדם כזה?

תודה רבה.

אגב, אותה שאלה יש לי גם על הספר ’בין אור לחושך’ שחב"ד הוציאו אחרי ההתנתקות. גם שם יש טענות על הדרך הציונית דתית. רציתי לדעת מה אפשר לענות על הספרים הללו? האם באמת אנחנו טעינו במשך כל הזמן הזה?

תודה רבה רבה.
..........


תשובה:

א. הניחי את דעתך באמירה ברורה:
לא כל טוען טענה מחייב התייחסות.
שיטען לעצמו, ולנוהים אחר טענתו,
ולי יש את רבותיי שחנכוני בדרך סלולה וברורה ואיתנה.

ב. "מלא הטענות" - מאוד לא ברור לי למה?

להצעתך: "למה שלא יפגש אחד מהת"ח" - למה שכן יפגש??? אם הוא מלא טענות שיטריח את עצמו להיפגש ולברר. זו חותבו וחובת הגינותו.
תלמידי חכמים שלנו אינם מוטרדים מכאלה מלאי טע נות.

"מספר על עצמו שהוא בוגר החינוך הממ"ד" - אז מה? אין בכלל בסיפור הזה מאומה כדי להוכיח את טענותיו. אולי כן יש בזה כדי להוכיח אותו בתוכחה של מוסר ידוע "אל תירק בבאר ששתית ממנו".

ג. הבירור קיים ומתקיים אצלנו תמיד - לא על מהות הדרך בה חונכנו,
אלא על פועל יוצא של פרטים מעשיים בלבד,
מתוך התמודדויות הנתקלות בנפילות שבמציאות.

ולבירור יש בהחלט מקום, ויש בהחלט גם דרך ראויה.

הוצאת ספר איננה ברורה ואיננה בדוקה אצלי לבחינת הבירור, אם הוא בכלל התקיים.

ד. הרגשה מדומה של "אולי טעינו",
מעוררת בנו את הצורך להתחזק שוב ושוב בהבנת דרכנו.

לא מפני ש"אולי טעינו", אלא רק מפני שעדיין לא הספקנו לללמוד את דרכנו,
בנגיעה המתחדדת בפרטים רבים של שאלה זו או אחרת.

ומעניין מה הדרך האחרת שיציע בעל הספר?
ומה ישיבו בחב"ד לטענות המבקרות ושוללות את דרכם?
פנים לכאן ופנים לכאן,
וגם אנו נושאים פנים ומיישירים מבט להמשיך בבטחה בדרכנו.

התשובה נענתה על ידי: הרב משה עמיאל
בשמחה ואור, ברכה והצלחה לבשורות טובות ישועות ונחמות.

---

אכן (או שלא)

---

בתגובה ל: התיחסות הר' משה עמיאל ל"דת הציונות" "הניחי את דעתך באמירה ברורה: לא כל טוען טענה מחייב התייחסות. שיטען לעצמו, ולנוהים אחר טענתו, ולי יש את רבותיי שחנכוני בדרך סלולה וברורה ואיתנה" - לא כל טוען טענה מחייב התייחסות בטח שלא טענות שיש בהם גילוי פנים בתורה שלא כהלכה כמו הרצי"ה אבינר וה"טענות" של הר' עמיאל, אבל בשביל הרחקה מע"ז דציונות מתייחסים גם לזה.
לרבני הציונות הדתית יש אכן דרך סלולה, ואיזה דרך סלולה? הדרך הסלולה של רבני הציונות הדתית של סמיות עינים שעליה מפורש: "דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות" (משלי)

"להצעתך:'למה שלא יפגש אחד מהת"ח" למה שכן יפגש???" - גם כאן צודק, למה שכן יפגש?, רבני הציונות הדתית לא מעוניים לשמוע את האמת (כמו הר' עמיאל שמפחד מאוד מהאמת שאם תתברר לו הוא ידע בבירור שהוא לא מוסמך להשיב תשובה באמונה אם זו דעתו על הציונות הדתית) אלא שעושים כאן חסד עם רבני הציונות הדתית לא לרדת לבאר שחת (אם רק יהיו מוכנים לשמוע)

"מספר על עצמו שהוא בוגר החינוך הממ"ד" -אז מה וכו'" - אכן אין בסיפור זה להוכיח דבר מהטענות (שלא מעניינות את הר' עמיאל יש לו את האמת הפרטית שלו שקיבל מרבותיו) והספר "דת הציונות" לא משתמש בזה בתור טענה! לגבי המוסר "אל תירק בבאר ששתית ממנו" יש לו טעות ציונית דתית מובהקת (ציטוט בלי להבין את ההקשר) המשל הנכון הוא "באר ששתית ממנה וגילית במוקדם או במאוחר שהיא מכילה סם מוות הרחק אנשים מעליה אפילו אם הם בטוחים שהיא באר מים חיים!"

"הבירור קיים ומתקיים אצלנו תמיד" - לא נכון! הבירור בציונות הדתית זה איך זה יסתדר להם עם דברי הרצי"ה ועם דברי אביו ולא בירור אמיתי (האם הרצי"ה טעה, והוא אכן טעה עד שלא יבוא הרב הציוני דתי שיוכיח לא כך בלי פילוסופיה!).

אם היו רוצים לברר את הדברים בלי להתחשב בציונות אלא רק בדעת תורה כבר מזמן היו רואים את האמת "והאמת עד לעצמו"

טועה גם טועה לגבי "אולי טעינו" הפחד להודות בטעות חזק מאוד אצל רבני הציונות הדתית

"עדיין לא הספקנו ללמוד את דרכנו" - הודעת בעל דין כאלף עדים, הדרך הציונית דתית היא דרך חדשה שעדיין לא נלמדה וכבר נאמר " אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות בארות נשברים"
"מעניין מה הדרך האחרת שיציע בעל הספר" - רוצה לדעת הר' משה עמיאל? אז תבדוק!

---

צפוי מראש

---

בתגובה ל: התיחסות הר' משה עמיאל ל"דת הציונות" בס"ד

אותה תגובה של הר' הנ"ל היא הלכה למעשה של שיטה ידועה בפסיכולוגיה התנהגותית.
אדם לא רוצה להגיב, כיון שאין לו תשובות.
לכן עובר לפן האישי והפן המיסתורי.
א. אותו אדם לא ראוי ליחס(יואל אלחנן הי"ו), למה? כי יש לנו (ציונות הדתית) תלמידי חכמים שלא מוטרדים מאנשים כאלה... (מישהו מכיר את אותם 'תלמידי חכמים'? אני מתכוון רבנים (דגש על רבנים) שיצאו מ'ישיבות' תיכוניות/מדעיות/תורניות לחצי שליש ורביע?)
אז מה? הטענות יורדות?!

ב. ניסיון להציג את יואל אלחנן, כעם ארץ וכו'.
ממש צפוי.
כיון שכאן זה פורום מכובד אעצור את עצמי.

כפי שאמרתי וכתבתי, הלכה לא מצאתי שם אבל פילוסופיה והרבה "אמונה" בצדקת הדרך, ב"ה יש להם בשפע.
חבל שאין אמונה בתורה הקדושה כפי שהנחילונו גדולי ישראל 'המיעוט הקיצוני'.