---

על המאמר של ר"א וסרמן הי"ד

---

יואל היקר,אשריך ואשרי חלקך.בלי ספק ייפקחו כמה עיני תועים על ידי מאמרים כאלו.והיה זה שכרך.
זכיתי להיות זמן קצר תלמיד לאחד מתלמידי ר' אלחנן קדוש ה'.אכן כך כינהו האדמו"ר קדוש אהרן מבלז זי"ע.כאשר הבחין בתמיהתו של אחד מגדולי חסידיו,ר' פנחס הי"ד,שהרי כנוי כזה שמור בדרך כלל רק לאחד הקדושים המפורסמים ולתלמידי הבעש"ט,אמר לו האדמו"ר זצ"ל: מה הנך תמה,אם היית מתבונן היטיב (בר"א) גם אתה היית רואה.(כידוע,נפגשו באיספת רבנים).
לא ימוש מזכרוני הערגה ורטט של קדושה שאפפתו לתלמידו זה חמשים שנה אחרי הפרדו מרבו.איך נקוו דמעות בעיניו על אשר זכה בהיותו כבר חמיסר למלא שליחות רבו,להביא מכתבו לדואר.איך שכל חבריו בברנוביץ' קנאו בו על זכות זה.חבורה שלמה מחבריו סבבוהו כגורן,שיחזור על כל מילה של רבו.