ליואל אלחנן

אם לסבתא שלי היו גלגלים היא היתה רכבת

יצחק, כל הכבוד!

לא בא' רבתי

לגדעון

הרמב"ם למד אריסטו....

בנערותו?? ועיין כאן (ובפרט בדיבור המתחיל תיאטראות) דברי הגה"ק רבי אלחנן וסרמן הי"ד גדול תלמידי מרן החפץ חיים.

בברכה, יואל.

תשובה לכל ה"רמבמיסטים"!

רשב"א: "ומי מהם ימלט את נפשו זולתי מי שמלא כרסו מעדני התורה ומקדשי רבינא ורב אשי כרב ז"ל (כמו הרמב"ם) שאמר על עצמו שלא לקחם רק לרקחות ולטבחות ולאופות, ומעידים ספריו על דבריו, ואשר לא רקח כמוהו לא יוכל עשוהו.". (שו"ת הרשב"א סי' תיד)

ריב"ש: "ואין להביא ראיה מן הרמב"ם ז"ל כי הוא למד קודם לכן התורה כולה בשלמות, הלכות ואגדות תוספתא ספרא וספרי וכולי' תלמודא בבלי וירושלמי, כמו שנראה מספר משנה תורה. וכדי להשיב את האפיקורוס עשה ספר המורה..." (שו"ת ריב"ש סי' מה)

בברכה, אליהו.

המשך תשובה לכל ה"רמב"מיסטים"...

דברי חז"ל על החיוב להתרחק מחקירות אסורות:

אומרת המשנה (חגיגה ב א): "כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו שלא בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור", ואומרת הגמרא (חגיגה יא ע"ב): "יכול ישאל אדם קודם שברא העולם? ת"ל 'למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ'. יכול לא ישאל אדם מששת ימי בראשית? ת"ל 'לימים ראשונים אשר היו לפניך'. יכול ישאל אדם מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור? ת"ל 'ולמקצה השמים ועד קצה השמים'. מלמקצה השמים ועד קצה השמים אתה שואל, ואין אתה שואל מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור..." ומובא במדרש: "רבי יונה בשם רבי לוי אמר: למה נברא העולם בב'? אלא מה ב' זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו, כך אין לך רשות לומר מה למטה מה למעלה, מה לפנים מה לאחור, אלא מיום שנברא העולם ולהבא... (בר"ר פ"א ס"ק י) רבי אליעזר בשם בן סירא אמר: בגדול ממך אל תדרוש, בחזק ממך אל תחקור, במופלא ממך בל תדע, במכוסה ממך אל תשאל, במה שהורשית התבונן ואין לך עסק בנסתרות... (שם פ"ח ס"ק ב). 'וירא אלוקים את כל אשר עשה וגו': רבי לוי פתח (משלי כה) כבוד אלקים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר. רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר, מתחילת הספר ועד כאן כבוד אלקים הוא - הסתר דבר, מכאן ואילך כבוד מלכים - חקור דבר. כבוד דברי תורה שנמשלו במלכים שנאמר (שם ח) בי מלכים ימלוכו לחקור דבר (שם פ"ט ס"ק א). 

דברי הרמב"ם על החיוב להתרחק מחקירות אסורות:

"ספרים רבים חברו עובדי עבודה זרה... צונו הקב"ה שלא לקרות באותם ספרים כלל, ולא נהרהר בה, ולא בדבר מדבריה, ואפילו להסתכל בדמות הצורה אסור... וכל הלאוין האלו בעניין אחד הן, והוא שלא יפנה אחר עבודה זרה... ולא עבודה זרה בלבד הוא שאסור להפנות אחריה במחשבה[1], אלא כל מחשבה שגורמת לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבנו, ולא נסיח דעתנו לכך ונחשב ונמשך אחר הרהורי הלב. מפני שדעתו של אדם קצרה ולא כל הדעות יכולות להשיג האמת על בריו, ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות לבו נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו. כיצד? פעמים יתור אחר עבודה זרה. ופעמים ייחשב בייחוד הבורא שמא הוא שמא אינו. מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור. ופעמים בנבואה שמא היא אמת שמא אינה. ופעמים בתורה שמא היא מן השמים שמא אינה. ואינו יודע המדות שידון בהן עד שידע האמת על בוריו, ונמצא יוצא לידי מינות.ועל עניין זה הזהירה התורה ונאמר בה 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם', כלומר לא ימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה וידמה שמחשבתו משגת האמת. כך אמרו חכמים, אחרי לבבכם – זו מינות, ואחרי עיניכם – זו זנות. ולאו זה אף על פי שהוא גורם לאדם לטרדו מן העולם הבא אין בו מלקות" (הלכות עבודה זרה פ"ב ה"ג). ובספר המצוות כתב: "היא שהזהירנו שלא לתור אחרי לבבנו עד שנאמין דעות שהם היפך הדעות שחייבתנו התורה, אבל נקצר מחשבתנו ונשים לה גבול תעמוד אצלו והוא מצות התורה ואזהרותיה. והוא אמרו יתעלה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם..." (מצות ל"ת מז).

בברכה, אליהו