כ"ה חשון ה'תשס"ו

תגובה לתשובת הר' אליעזר מלמד אודות ''דת הציונות'' באתר ישיבת בית א-ל



תגובה לתשובת הר' אליעזר מלמד אודות ''דת הציונות'' באתר ישיבת בית א-ל

לפניכם תשובה שהשיב הר' אליעזר מלמד כשנשאל האם הוא מכיר את הספר "דת הציונות". להלן תשובתו ותגובתנו אליה (שעליה לא קבלנו עדיין תגובה)


שאלה - "באתר אזמרך בלאמים מתנהלת תעמולה נגד הציונות הדתית של אדם בשם יואל אלחנן. באתר זה אפשר להוריד את הספר שתוקף את הרבה רבנים חשובים, ובכללם את הרב צבי יהודה קוק זצ’’ל. האם הרב ראה את הספר? האם יש תשובות לטענות המובאות בספר ובאתר האלה, כדי להתמודד עם התעמולה הזאת?
האם יש בספר הזה שקרים ברורים, ואם כן, האם לא כדאי להזמין את המחבר לדין תורה?  ובמידה, ולרב יש אפשרות, האם הוא יכול להתייחס לדברים שמובאים בספר כבר בתשובה הזאת.           בכבוד רב, יצחק


תשובת הר' אליעזר מלמד: "לא קראתי את הספר, אבל קראתי מספר דברים ממחברו, וראיתי שהוא מסלף את המציאות ומבזה תלמידי חכמים.
הוא גם התכתב עם אחד מאברכי הישיבה, וסיפר לי אותו אברך כי איננו תלמיד חכם, שכן כתב כדברים ודאים את דעת אחד הפוסקים בלי להכיר את הסוגיה כראוי, ובלי לדעת שהדעה שהזכיר דעה וודאית היא דעת מיעוט הפוסקים שאין הלכה כמותם". עכ"ל.

על מה באמת מדובר??



ובכן מעשה שהיה כך היה: בעלון "מעט מן האור" (כי תצא, התשס"א) וכן בפינת ההלכה של ערוץ 7 פרסם הר' אליעזר מלמד תשובה לגבי הענין של יחידות מעורבות בצבא וכתב בסוף דבריו וז"ל: "יש להדגיש כי אין בדברים אלו איסור לבנות לשרת כלוחמות, שהרי בתנאים מסוימים אמרו חכמים שגם בנות צריכות לשרת בצבא, כגון בזמן מלחמת מצוה כשיש הכרח לאומי לכך, אבל האיסור הוא כאשר ישנה פגיעה בצניעות"

בעקבות פרסום הדברים פנינו אליו בבקשה לתת מקור לדבריו (התמוהים מאד ביחס לקביעה המפורסמת של כל גדולי ישראל לגבי גיוס בנות לצבא בכלל (ואפילו לשירות לאומי)-ייהרג ואל יעבור, וכן ביחס לקביעה ההלכתית בחז"ל שאסור לאשה לשאת נשק.

הר' אליעזר מלמד העביר את הטיפול בשאלה לתלמיד בשם גלעד רוזיליו שענה לנו את התשובה הבאה:

בס"ד

לכבוד ר' אברהם חזן השלום והברכה

מפאת עיסוקיו וטירדותיו של כב' מו"ר הרב אליעזר מלמד שליט"א, ביקש ממני כבוד הרב לענות לשאלתך.
בשאלתך אתה תמה על דבריו של מו"ר, תוך כדי קביעה "שהרי אסור לאשה כלל להחזיק נשק". ותמהני עליך! שאם למדת לא שנית ואם שנית לא שלשת! ודברים מפורשים הם אצל גדולי פוסקי זמננו.

כך כותב הגר"מ פינשטיין זצ"ל (אגרו"מ או"ח ח"ד סע"ה): "אבל בעצם פשוט שבמקומות שקרוב להערביים הרוצחים שאין יראין מן הממשלה כמעשים בכל יום, מותרות הנשים לישא כלי זין לא רק להצלה מהריגה ממש אלא אף להינצל מהכאות בעלמא" ובהתייחס לראיה שהבאת מהגמרא בנזיר כותב הגר"מ פיינשטיין: "והא דאיתא בפרש"י נזיר נ"ט דיעל הרגתו לסיסרא ביתד ולא בכלי זין מצד איסור כלי גבר, והוא מתרגום יונתן בשופטים ואיתא גם בילקוט שופטים וכו' , להרוג לאחר שהיה כבר כפות מצד העייפות והתרדמה שהפיל עליו ה' והיה לה זמן לבקש יתד להורגו, ומוכרח כן דהא עברה ברצון על איסור א"א שליכא היתר זה אלא להצלת ישראל וכ"ש שלא היה שייך לחוש מלאו דכלי גבר אלא משום שהיה ככפות ויכלה להורגו ביתד וזה ברור ופשוט"

וכ"כ הגר"ע יוסף שליט"א (יחוה דעת ח"ה סנ"ה): "אולם הדבר ברור שבנידון שלנו שיש חשש של סכנת נפשות מפחד המרצחים המחבלים ששמו להם למטרה להרוג נפשות ולזרוע הרס וחורבן במדינת ישראל, מותר גם לנשים להתאמן ולישא נשק ולהגן על עצמן ועל תלמידי בית הספר שבהשגחתן מחשש פעולה זדונית של מחבלים, אשר לא ישאו פנים לזקן ונער לא יחונו שאין לך דבר העומד בפני פקוח נפש. ועוד כתב על ראיתך מהגמ' בנזיר: "ומה שלא הרגה יעל את סיסרא בחרב והוצרכה להשתמש ביתד של האהל, לפי שסיסרא היה עייף ונרדם ויכולה היתה להורגו בנקל ע"י יתד, אבל כשהזמן דוחק וצריך לפעול במהירות כגון שבאים מחבלים חמושים ומזויינים בכלי נשק מתוחכמים ומסוכנים בודאי שצריכים למהר לקדם פניהם בנשק כיו"ב להשמידם ולהכניעם לבל תעשינה ידיהם תושיה שהבא להרגך השכם להורגו".

ועוד כותב על מצב של מלחמה: "וכן ראיתי כיו"ב בשו"ת שם משמעון שכתב שאיסור לבישת כלי זין לנשים אינו אלא בשעת שלום. מה שאין כן בשעת מלחמה שהכל בחזקת סכנה, בודאי שגם הנשים מותרות ללבוש ולחגור כלי זין וכמו שכתב הכנה"ג ביו"ד קפ"ב בשם ספר חסידים וסמך לכך ממה שאמרו במדרש רבה פרשת נשא: "הנה מיטתו שלשלמה, של הקב"ה שהשלום שלו. ששים גיבורים סביב לה, אלו ששים ריבוא שיצאו ממצרים, מגיבורי ישראל לרבות טף ונשים. כולם אחוזי חרב שנאמר וחמושים עלו בני ישראל וכו'".
א"כ הדבר פשוט וברור כאור היום שכאשר ישנו מצב של פקו"נ עד כדי כך שנזקקים אף לנשים, לא רק שמותר להם להלחם אלא הן חייבות בכך.
כשמו"ר כתב "הכרח לאומי" ברור שמדובר על מצב של פקו"נ וכדלעיל.
כתבת שכל גדולי הדורות האחרונים אסרו שירות לאומי. והרי לא שמענו ממרן הגר"א שפירא שליט"א שיצא כנגד השירות הלאומי. ועוד שבאותה חוברת שאתה מצטט מופיעה תשובתו של הרב אבינר (עמ' 29) בה הוא כותב: "ודאי ששירות לאומי לבנות הוא מצוה גדולה" והרב אבינר מזכיר שם ששאל את הגר"מ אליהו שליט"א ואמר לו שיש מקומות שאף יש ברכה בזה שילכו לשירות לאומי לשם. ושמא הרבנים הנ"ל מוחזקים אצלך לקטלי קניא?
יהי רצון שנזכה לכבד תורה ולומדיה, בברכה, גלעד רוזיליו.

תשובתו של הרב אברהם חזן לדברי גלעד רוזיליו הי"ו:
(המכתב המקורי נמצא אצל גלעד, אבל נשחזר את התשובות לטענותיו).

ובכן, שני המקורות הראשונים שהביא גלעד (שו"ת אגרות משה ושו"ת יחוה דעת) דנים על מקרה של סכנת פקוח נפש הדוחים את הלאו של נשיאת כלי נשק לאשה והדברים פשוטים דכל התורה כולה נדחית בפני פקוח נפש (זולת ג' העבירות שייהרג ואל יעבור) ולא על כך שאלתי בכלל, אלא על דברי הר' מלמד שיכולות להיות לוחמות בצה"ל ובזה כותב האגרות משה בפירוש (באותו מקום שצטטת בסופו):

"אבל בעצם לדינא פשוט שבמקומות שקרוב להערביים הרוצחים שאין יראין מהממשלה כמעשים בכל יום מותרות הנשים לישא כלי זיין לא רק להצלה מהריגה ממש אלא אף להנצל מהכאות בעלמא שבמלחמות קטנות אלו הא נמצאות הנשים כאנשים בהכרח שלכן לא שייך חלוק בין גברי לנשי במה שצריכין ליקח להנצל דיש ליקח מה שיותר עדיף לזה וכל עניני נשק יש להחשיב דרכן דתרוייהו בין גברי בין נשי בזה אף אם לענין המציאות לא ניסו הנשים בזה מפני חולשתן ויראתן ואין יכולות להציל עצמן משום דכן צריך להיות ולא שייך לעשות חלוקים בזה, וגם פשוט שהוא גם ענין פק"נ ולא שייך לחייב בשביל זה הנשים שלא יסעו למקום שרוצות, ואפילו אם תקח גברא יש לתרוייהו ליקח נשק שהרי יותר טוב להנצל וגם אפשר שיפלו תרתי, ורק לצאת למלחמה אין דרך נשי וגם אסורות וכן בסתם מקומות שבחזקת שלום אסורות. ע"כ. ובכן דברי רבך הר' מלמד שמותרות במלחמה הם בניגוד גמור לדעת מרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל.
כנ"ל לגבי התשובה ביחוה דעת, הגר"ע יוסף מדבר במקרה פרטי של פקו"נ ולא על יציאה למלחמה במסגרת צבא. בענין זה דעת הגר"ע יוסף מבוארת בפשיטות לאיסור וכמו שכותב במכתב מפורש (ראה "אוצר דיניםלאשה ולבת" לבנו הר"י יוסף, נדפס בירחון אור תורה בסיון התשמ"ב) וז"ל : דעת תורה קובעת שאסור לבנות להתגייס לשירות צבאי, קביעה זו היא על דעת כל גדולי הדור, לרבות רבני הרבנות הראשית לישראל שבראשות הגאון רבי יצחק הלוי הרצוג, והגאון הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, זצ"ל, ועוד רבים וגדולים מגאוני הדור האחרון. וזאת בעת שהתעוררה הבעיה והוצגה בפניהם לפני כארבעים שנה. והוראתם זו מחייבת ואין לסור ממנה ימין ושמאל, כפי שנאמר בתורה "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך" ואין כל הבדל בזה בין בנות מעדות המזרח לבנות יוצאי אשכנז והדבר פשוט וברור..
ושם כתב בנו הנ"ל של הגר"ע יוסף: אסור באיסור מוחלט לבנות להתגייס לשרות צבאי, ואף לשירות לאומי וכל כבודה בת מלך פנימה להיות תחת השגחת הוריה. וכבר הורו כן כל גדולי הדור, ושמרת לעשות ככל אשר יורוך".
וא"כ, דברי הר' אליעזר מלמד הם גם בניגוד גמור לדעת הגר"ע יוסף, ועל פי דברי הגר"ע יוסף, הם גם בניגוד גמור לקביעת כל גדולי הדור!!
ובאף מלחמה שהיתה במדינת ישראל, ורוב המלחמות שהיו היו מלחמות שהיה בהן "הכרח לאומי" וסכנה לכלל ישראל בא"י, ואעפ"י כן לא מצינו שאף אד מכל גדולי הדור אמר שכעת נשתנתה ההלכה ויש לגייס בנות, ואדרבה נלחמו על כל קוצו של יוד בפטור הנשים מכל תפקיד ולא נחו עד להקפאה מוחלטת של החוק ומתן פטור לכל בת שתצהיר על דתיותה.
וחוץ מזה- כל מלחמה היא מצב של הכרח לאומי דודאי לא יוצאים למלחמה בשביל השעשוע ובכל זאת דברי כל גדולי הדור שאסור לנשים כלל להתגייס ובטח לא להיות לוחמות כמו שמביא האגרות משה שציינת מהגמ' בקידושין שנשים לאו בנות מלחמה נינהו.
וא"כ אני חוזר ומבקש מקור הלכתי עליו נשענים דברי רבך או שמא כל גדולי ישראל בעיניו הם קטלי קניא?? במדה ולא תביא מקור לדבריו הרי הוראה זו היא בכלל גדר "מחטיא הרבים".
באשר לדעת הרב שפירא בענין שירות לאומי- בתשובת הרב עובדיה יוסף כתב כי קביעה זו היא על דעת כל גדולי הדור ואם אתה חושב שגם הרב שפירא בכלל "גדולי הדור" אז הגר"ע יוסף כולל גם אותו בקביעה זו!! וחוץ מזה, למה שלא תשאל אותו בעצמך, הוא הרי בין החיים. וגם אם לא פרסם התנגדות, כל עוד לא הורה היתר ודאי שצריך לפעול על פי אלה שקבעו חד משמעית לאסור!!
לגבי דברי הרב אבינר- הרב מרדכי אליהו רק אמר שעצם הפעילות של בת שסיימה אולפנה בעזרה ובהדרכה לבנות האולפנה היא פעילות חיובית אך בשום אופן לא אמר כי במסגרת שירות לאומי היא מותרת. איסורו בנוגע לשירות לאומי כפי שפירסם פעמים רבות הוא על כל השירות הלאומי בלי כל יוצא מן הכלל, וגם על זה אתה יכול לשאול אותו היום אם אינך מסתפק בתשובתי. ע"כ.
בעקבות תשובה זו שינה גלעד את נושא ההתכתבות ועבר (כמוכר וכמורגל) להתחיל להוכיח אותנו על ביזוי ת"ח. (שכן לגלעד רוזיליו מותר ללגלג ולומר: "לא קראת ולא שנית וכו'.. שמא הרבנים הנ"ל מוחזקים אצלך כקטלי קניא", אבל כשמעלים חשדות אלה כלפי הר' מלמד עם ראיות מכל גדולי הדור האחרון!! אז זה כמובן ביזוי תלמידי חכמים...

בברכה, יואל.


כמו כן יצויין כי פנינו לר' אליעזר מלמד בבקשה לבסס את טענתו כלפינו ואנו עדיין מחכים לתשובתו. וז"ל פנייתנו אליו: "עבור הר' אליעזר מלמד. בפורום "תנ"ך אמונה והשקפה" הגבתי לטענתך כלפי ההתכתבות שהיתה לנו עם תלמידך גלעד רוזיליו שבעטיה פרסמת שהר' אברהם חזן אינו תלמיד חכם וכן טענת שבדברי יש סילוף המציאות וביזוי תלמידי חכמים.

אשמח לקבל תגובתך לדברינו או בסיס לטענותיך כלפינו. (כותרת הדיון בפורום היא: "מי יודע על מה מדובר" ) ודברינו שם תחת הכותרת: "ובכן מעשה שהיה כך היה").

בברכה, יואל.






 




למאמר זה התפרסמו 2 תגובות. הוסף תגובה למאמר
1.  בענין אחר   כ"ה חשון
רציתי להאיר לעינך מאמר המתפרסם באתר כיפה על חברה מעורבת "צנועה" אשמח את תתן דעתך על מאמר זה (בקטגורית נוער)http://www.kipa.co.il/kids/show.asp?id=1284
 
2.  "על עוות הדין... חרב באה לעולם "   י' כסלו
בס"ד

לפנינו תעתוע.
קודם ממציאים הלכה כדי למצוא חן בעיני המדינה.
אח"כ מחפשים מקור בש"ס.
כאשר לא מוצאים, מחפשים את ההלכות של "פיקוח נפש".
ואז, קובעים שזה לכתחילה...
אגב, בכרך בילקוט יוסף "כבוד אב ואם" מהדורה שניה (תשס"ה, כרך א' במקום שתיים כמו במהדורת שנת התשס"א) מביא הרב יצחק יוסף שליט"א את התנגדות אביו לקרוא למדינה "אתחלתא דגאולה" אלא הגר"ע יוסף מכנה אותה "סיפא דגלות" בפשטות כשאר גדולי ישראל במזרח אירופה שהכירו מקרוב את הציונות.
אח"כ, בגלל כל העיוותים מתפלאים מדוע יש 'צורך לאומי' להגן על אזרחי המדינה.
(ראו כותרת של הודעה זו).

"הוי האומרים לטוב רע ולרע טוב".
"והוא רחום יכפר עון...!"
עדו  מצפון הארץ