והרי מה שהגבתי על דבריו:

בענין ספר "ונטעתם" הסובר שיש מצוה לנטוע עצים בא"י.

עלו לי כמה קושיות בענין הספר, ובעיקר מה שרצה ללמוד להלכה ממדרשים. הנה הספר מבוסס על שני מדרשים, אחד בויקרא רבה (כה,ג), והשני בתנחומא (קדושים ח'), שם כתוב שאמר הקב"ה למשה שכאשר יכנסו לארץ יטעו עצים שנאמר ונטעתם כל עץ מאכל. 

כלל ידוע בפוסקים שאין לומדים הלכה ממדרשים, כמו שכתוב בירושלמי (פאה פ"ב) אין למדין מן ההגדות אלא מן התלמוד, וכן כתב הרשב"א (שו"ת ח"א סי' נ') אין משיבין מן ההגדה, וכן בחידושיו למגילה ט"ו, וכן התוס' יו"ט (ברכות פ"ה מ"ד) כתב שאין ללמוד להלכה ממדרש רבה, וכן כתב הנודע ביהודה (תנינא יו"ד סי' קסא), וכן הרמ"א (בסי' רכ"ה ב') פסק לברך ברוך שפטרני בלא שם ומלכות כי לא נזכרה בגמ'.

ועוד גם אם נאמר שהיה בזה מצוה לבאי הארץ בזמן משה רבנו אבל מנין לומר שהיא מצוה הנוהגת לדורות, וכבר המפרשים על ספרי המצוות האריכו לדון בכמה מצוות אם נוהגות לדורות או לא. ומנין החליט המחבר שהיא נוהגת לדורות בלי שום ראיה מגמ' ופוסקים.

וגם אם נאמר שזו מצוה הנוהגת לדורות אבל אולי היא נוהגת רק בזמן הבית, או שהיא רק הכשר מצוה בשביל קיום מצוות התלויות בארץ כמו ערלה תרומות ומעשרות ושביעית, אבל בעצם הנטיעה אין מצוה.

גם מה שהביא משו"ת הרשב"ש (סי' א') לחלק בין ישוב א"י לישיבת א"י, הנה במחילה מכבודו נראה שלא הבין דברי הרשב"ש, שהוא כתב מפורש כי המצוה היא רק הישיבה והדירה בארץ, ואילו נטיעת גנות ופרדסים וקניית בתים היא רק הכשר מצוה וסיבה מקדמת למצוה וכמו לישת ואפיית מצות ובניית סוכה, 

א"כ מוכח מהרשב"ש להיפך מדברי המחבר, שכן רק בישיבה בארץ יש מצוה, אבל נטיעת גנות אין בזה מצוה וכמו שכתב שאדם יכול לקיים את סיבת הישוב גם אם אינו דר שם. א"כ ממאי נפשך אין בזה מצוה, שמצוות ישיבת א"י זה רק הדירה שם וישוב א"י זה רק הכשר מצוה ואינו מצוה בעצמו, דלא כמו שכתב המחבר שיש בנטיעת עצים גם מצוה של ישוב וגם של ישיבת הארץ.

גם מוכח מכמה מקומות בגמ' ומדרשים שגדולי האמוראים העדיפו ללמוד תורה ולא לעסוק בעבודת האדמה, כמבואר בגמ' סנהדרין (צד ב') באנשי דורו של חזקיה, וכן בכתובות קי"א שר' חייא בר אבא היה בוצר גפנים ואמר לו ריש לקיש אם לא התבטלת מתורה היא היתה עושה יותר, ור' יוחנן מכר שדהו וכרמו כדי שיעסוק בתורה (שיהש"ר ח,ז), וביבמות ס"ג אמר ר' אלעזר אין לך אומנות פחותה מן הקרקע.

ובענין עבודת אדמה כתבו רש"י וספורנו (בראשית ד,ב) לפי שנתקללה האדמה פירש הבל מעבודתה, והאברבנאל כתב (בפרשת נח) שהעובד אדמה מכניע שכלו לחלקו הבהמי, אבל רועה צאן נמשך אחר הדברים הטבעיים ומפני זה היו האבות הקדושים והשבטים ומשה רבנו ודוד אבותינו רועי צאן ולא עובדי אדמה, אבל קין היה עובד אדמה וכן בניו כולם אחזו מעשה אבותיהם להימשך אחר המלאכות המותריות וכו'. ועי' אלשיך הק' (בראשית ג,יט) שקללת האדמה נמשכת עד ביאת המשיח, וכן הבן איש חי כתב שהארץ גונזת בקרבה את כל טובה, ולא יצא מן הטוב שלה לחוץ עד ביאת הגואל (ברכת חיים הפט' נח).

גם לא מצאנו בגדולי צפת כגון הבית-יוסף האריז"ל המהרח"ו, האלשיך הק', השל"ה הק' המבי"ט המהרי"ט זכר צדיקים לברכה בשום מקום שכתבו שיש בזה מצוה, האם למחבר נגלו תעלומות חכמה מה שלא זכו הם ? 

ועי' בחידושי חת"ס (כ"ד ב' ד"ה אבא שאול) שכתב שכל ההלכות של נוי א"י הם הלכתא למשיחא דבזה"ז ליכא שום נפקותא אפילו בנוי א"י עד דאתי משיחא, וכן הביא מרש"י ונימוקי יוסף, ויש לציין שמרן החת"ס זצ"ל כתב זה בזמן שהיה ישוב יהודי בירושלים וצפת ועוד מקומות ואעפ"כ כותב שדינים אלו אין נוהגין עד ביאת המשיח.

ובענין מצוות ישיבת א"י כבר ידוע שיש בזה מחלוקת הפוסקים, שהרמב"ם ורוב הראשונים סוברים שאין בזה מצוה דאורייתא בזמן הזה.  

עם כל חיבתנו לארץ ישראל אבל צריך להזהר לא להמציא מצוות חדשות.

בברכת האמת והשלום אהבו.