בשבוע שעבר במסגרת ביקורו בגרמניה נאם נתניהו בפני הקונגרס הציוני העולמי ובתוך דבריו אמר כי את הרעיון להשמיד את יהודי גרמניה נתן להיטלר המופטי של ירושלים חאג' אמין אל חוסייני. במאמר זה נבאר מי באמת גרם לכך שהרעיון להשמיד את יהודי אירופה באכזריות שלא ניתנת לתיאור, יעלה במוחו של היטלר, ועוד יותר מכך, יֵצֵא בסופו של דבר מן הכח אל הפעל.
ראשית, גם אם היו דברי נתניהו נכונים לגמרי, במצב המאד רגיש ומסוכן בימים אלה בהם כמעט מדי יום נשפך כמים דמם של יהודים וערבים, ובנסיבות בהן נאמרו הדברים, אין דברים אלה כי אם סכלות וחוסר אחריות המלבים עוד יותר שנאה ואיבה בקרב הערבים ועלולים להיות סבה נוספת לפגיעה בחיי יהודים וערבים. סכלות וחוסר אחריות אלו, המלוות את הנהגת הציונות מראשיתה ועד ימינו יובילו גם להצגת התמונה ההיסטורית האמיתית שנתניהו התעלם ממנה לגמרי ושכמוהו מתעלמת ממנה מערכת החינוך הציונית בכל הנוגע להוראת נושא חורבן יהדות אירופה, בשיטתיות. ואלו הן העובדות לאשורן כפי שלקטנו מספרו החשוב של הגאון רבי חיים מיכאל דב וייסמנדל זצ"ל, 'מן המיצר', מראשי מארגני פעולות הצלת היהודים בשנות המלחמה ומי שהיה עד יחד עם עסקנים נוספים לדבריהם של ראשי ההנהגה הנאצית מחד ולרשעותם, אכזריותם ואזלת ידם של הציונים בכל הקשור לסיוע להצלת אחיהם ממות לחיים:
א. מיד עם עלית היטלר ימ"ש לשלטון, החל באיומים כלפי יהודי גרמניה לבל יעזו לעשות מחאה כלשהי נגד שלטונו ואם יעשו זאת יחל מיד בחקיקת חוקים שיגבילו ויצרו את חייהם של היהודים באופן שיגרום להם לעזוב את גרמניה וביניהם חרם כלכלי האוסר מסחר עם בתי עסק יהודים. תגובת מנהיגי הציונים לא איחרה לבוא. מנהיג הציונים בארה"ב סטפן וייז ארגן אסיפת מחאה בניו יארק ב-27.3.1933 ובה הזהיר הוא את היטלר בצורה מתגרה וניבא את מפלתו. והעיד הנאצי דיטער וויסליצעני (שהיה יועץ גרמני לממשלת סלאווקיא לעניני היהודים) שכשהגיעו להיטלר ימ"ש העדויות על אסיפה זו בצירוף קטעי עיתונים אמריקאים על אודותיה, ומה שנאמר בה ע"י סטפן וייז, הפיל עצמו בשגעונו מלא קומתו על הארץ, והכה ברגליו וידיו ונשך בשניו בסמרטוטי מצע חדרו בצעקה מטורפת: "עתה אשמידם, עתה אשמידם". ימים ספורים אח"כ (1.4.1933) קיימו הנאצים את התראתם והכריזו 'באיקאט' נגד ממון היהודים (שכלל איסור משא ומתן, איסור לקנות בחנויות יהודים, סילוק מעבודה של יהודים בתפקידים רשמיים, הפקעת חובות של גויים ליהודים). בתגובה הכריזו מנהיגי הציונות 'באיקאט' נגדי נגד גרמניה והשתדלו להשפיע על כמה מדינות לקיים את החרם שלהם. על כך כותב הגאון רבי חיים מיכאל דב וייסמנדל זצ"ל: "הם [הציונים] ארגנו את החרם הטפשי והבלתי אחראי נגד גרמניה הרשעה בשנת תרצ"ג; החרם שהזיק לגרמניא פחות ממה שזבוב מזיק לפיל, ואשר לבסוף המיט אסון על יהודים באייראפע, רק דבר אחד יצא מזה, שהעלה עוד יותר רתיחת הכעס השובבני של כלב שוטה, רוצח מאויים זה, אז כשלא הי' דרך אחר אלא לנסות להשתדל עם הכנעה, לפייס, לשחד, ע"י כל המינים של ה"מה יפית" המלוגלג...".
ב. בשנת תרצ"ח (עוד בטרם פרצה המלחמה העולמית) כבש היטלר את מדינת אוסטריה ללא מלחמה וספחה לממשלתו ומיד גרש את יהודי אוסטריה. (שיחד עם יהודי גרמניה היו מאות אלפי פליטים). נשיא ארה"ב רוזוועלט קרא לועידה עולמית כדי לדאוג לפליטים-"ועידת אויאן" (ע"ש העיר הצרפתית שבה התקימה) והשתתפו בה נציגים של ל"ב מדינות כשכל מדינה אמורה להתחייב על קליטת כמות מסויימת של פליטים, לרגל המצב באירופה. ושוב, היו אלו מנהיגי הציונים שהשתדלו להכשיל את הוועידה כדי שלא יימצא חלילה מקום לפליטים זולת ארץ ישראל. (ראה דבריהם ב'הציונות הפוסט אוגנדית במשבר השואה', שבתי בית צבי, עמ' 180-181 שם הובאו הפרוטוקולים מישיבת הסוכנות שהתקימה ב-26.6.1938). בכך, מנעה התנועה הציונית הצלתם של מאות אלפי פליטים שניתן היה להצילם ולמצוא להם מקום מקלט.
ג. בשנת תש"א פנה הנאצי דיטער וויסליצעני אל הר' שלמה גראס (השתדלן העיקרי של אגודת הקהילות האורתודוקסיות ואחד מראשי 'אגוד היהודים' באותם ימים) לאחר שהלה בקש ממנו אפשרות מעבר לכ- 400 משפחות דרך יגוסלביה או אוסטריה לטריעסט. בצורה מפתיעה ענה וויסליצעני לר' שלמה גרוס כי לא רק 400 משפחות אלה יכולות לעבור אלא כל יהודי אירופה יכולים להשתמש בדרך זו ובתנאי שהגירתם תהא למדינות עבר הים. הוא פרט לר' גראס מה המחיר שיצטרכו לשלם עבור כל משפחה והוסיף כי המסע יהא במרכבות של בהמות. וכשהר' גראס בקש שיתנו מרכבות כנהוג לבני אדם השיב לו וויסליצעני: "אם לא תסעו במרכבות בהמה לעבר הים, אז תסעו במרכבות בהמה לבית מטבחים". הר' גראס נרתע מאד כששמע זאת ושאל את וויסליצעני למה הוא מתכוון במלה הנוראה הזו? וויסליצעני השיב: פשוטו כמשמעו! והסביר: הבטחנו לערביים ע"י המופטי (חמין אל חוסייני [מכונה גם: חאג' אמין אל חוסייני]), לפתור למענם שאלת היהודים באופן שתתבטל המציאות של ארץ ישראל למענם עולמית. ואם ילכו חוץ לארץ לאירופה או לאפריקה ואפילו למאדאגאסקאר, אין זה פתרון, כי משם עדיין ירצו לילך לארץ ישראל. אמנם אם ילכו לעבר הים, זהו פתרון בודאי, לפי ששם ישתקעו כמו שנשתקעו שם המליונים האחרים שאין להם שום רצון וכח המושך למען יציאה ועליה. אך אם לא ילכו לעבר הים, אז הבטחנו להם פתרון בית המטבחיים. גם כאן, גילו ראשי הציונות שלימים הפכו בפי כל ל'גדולי האומה' אדישות נפשעת לסכנה שריחפה כלפי אחיהם ולא סיפקו את הכסף הנדרש להצלת אחיהם. הנאצים המתינו עד שפקעה סבלנותם. בשבועות האחרונים של המשא ומתן דחק וויסליצעני שהוא מחכה לתשובה בהקדם כי אמורה להתקיים אצלם אסיפה מחלטת בשאלה מה לעשות ביהודי אירופה. משבוששה תשובתם לבוא בשל סירובם של ראשי הציונות להציל אליהם באופן שלא ישרת את התנועה הציונית [דהיינו שלא יעלו לארץ ישראל] התכנסה במרץ וונזע בגרמניה בב' בשבט תש"ב האסיפה בה הוחלט על ה"פתרון הסופי" עבור למעלה מיא' מיליון נפשות ישראל-הקמת מחנות השמדה בהם יכלו באופן שיטתי ומסודר את היהודי באכזריות שאינה ניתנת לתיאור. כך שבעוד שחלקו של המופטי למעשה היה במניעת הגעת יהודים לארץ ישראל חלקם של ראשי הציונות היה בשחיטתם של מיליוני אחיהם באירופה וודאי שאשמתם גדולה לאין ערוך מאשמתו של המופטי תהא אשר תהא!!
לסיום, נביא בזה את דברי שר החוץ של גרמניא, ריבענטרופ, כפי שספרם מ. אביגילי בכתבה שהובאה בעתון 'הצופה' (מיום ו' כסלו תשל"א) וז"ל: "לפני משפטי נירנברג הותר לי יום אחד להיות נוכח בחדרו של ריבענטראפ בשעת חקירתו ע"י שני קצינים אמעריקאנים (יהודים) שעסקו בהכנות לצרכי הקטגוריא, באותו יום נזדמן לי לשוחח אתו ארוכות, התברר שהיה בקי בהיסטוריה של היהודים באירופה וכן בעניני דת יהודית, בעניני תנועות מדיניות ותרבותיות בקרב היהודים, והכיר גם את התנועה הציונית ופועלה. לדעתו יכלו יהודי העולם החפשי (בעיקר ארה"ב) למנוע את הגורל הנורא שנפל בחלקה של יהדות אירופה, אילו תהו כראוי על תכונותיו הנפשיות של היטלר ופעלו כלפיו בדרך היהודית המסורתית של שתדלנות, וזהירות שלא לפגוע בכבודו ולעורר את חמתו, ולא באמצעים של לחץ מדיני, חרם כלכלי, מעשי נקם ותעמולת השפלה וביזוי. החימה השטנית שבערה בו על פגיעות בכבודו ובכבוד העם הגרמני יותר מאשר האידאולוגיה שלו לגבי היהודים היא שדחפה אותו לתאוות ההכחדה של העם היהודי". ('אות קין', מ. וזלמן, עמ' 234, מקורות נוספים לכל האמור לעיל: ספר 'מן המצר' להגרחמ"ד וייסמנדל זצ"ל בצירוף קונטרס 'עזרת מצר', הוצ' ישיבת נייטרא, ניו יארק, התשע"ד. וראה ספרו של משה חיים אפרים בלאך "מי נתן למשיסה יעקב ישראל לבוזזים', בו מאריך להראות שראשי הציונות מאז ראשיתה פרסמו מאמרים אנטישמיים שמטרתם היתה לעורר שנאת הגויים כלפי יהודים כדי שהללו יחפצו לנטוש את מקומותיהם ולהגשים בגופם את חזיון התעתועים של התנועה הציונית, מאמרים שהקורא אותם מסרב להאמין שנכתבו ע"י ראשי הציונות וסובר שמקורם בתעמולה הנאצית של היטלר, ומי יודע אם לא הובילו בסופו של דבר לעצם עליתו של היטלר לשלטון בתרצ"ג על כל השלכותיו.).
וכאז כן היום, מוכנים ראשי המדינה להתגרות בעולם הערבי בכלל [ובתקופה שהמצב מסביבנו הולך ונהיה בלתי יציב ומסוכן מיום ליום וכלי נשק הרסניים ומסוכנים מגיעים לרוב לידי מרצחים אכזריים מסוגים שונים והאכזריות של אתמול הופכת לחמלה לעומת האכזריות של היום] ובערביי ארה"ק בפרט ולאפשר לקומץ השוטים המכנים עצמם 'נאמני הר הבית' ועוד כינויים אשר מוכנים שישפך דמם ודם אחיהם עבור פרובוקציות מטופשות של 'הפגנת ריבונות' הנגרמות על ידי עלייתם להר הבית (וזאת על אף שמבלי קשר לאיסור ההתגרות בערבים שנגרמת כתוצאה מעליתם להר הבית ישנו איסור הלכתי מפורש ומפורסם של כל גדולי ההוראה בדורות האחרונים האוסר כל כניסה לכל מתחם הר הבית מחשש ספק איסור כרת ואיסורים נוספים, איסור אליו הצטרפו בעבר ומצטרפים בהווה רבותיהם הרבנים הראשיים לדורותיה של הרבנות החילונית הראשית, זולת שלמה גורן שהוראותיו נפסלו באופן גורף ע"י גדולי דורו ומרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל התבטא על פסקיו שאינם מגיעים אפילו לכלל ליצנות) ומלים מטופשות כמו 'סטטוס קוו' מקבלות אצלם משמעות וחשיבות יותר מחיי אדם שכן מראשיתם היה הפקר דם אחב"י נר לרגליהם ולדרכם הנלוזה ובמומם זה פוסלים אחרים. ובידיהם המגואלות בדם רבבות אלפי ישראל, זקנים וצעירים, חיילים ואזרחים, שהופקרו על ידם למוות מאשימים הם את הערבים בשפיכת דם נקי, ובפיהם המסית ומדיח רבבות אלפי ילדי ישראל במוסדות השמד שלהם לכפירה בבורא עולם ובתורתו שרק בה המקור לקיומו של עמנו ולקשרו לארצנו, והמשקר ללא הרף בהתכחשות אכזרית ושקרית לעברו של עם ישראל המאוחד בקשר עם אלקיו לאורך כל הדורות, מאשימים הם את הערבים בהסתה ושקרים. אוי לאותה בושה ואוי לאותה כלימה. והקב"ה ברחמיו יגאלנו מהם ומכל הקמים עלינו ויגאלנו גאולה שלמה ואמיתית בב"א.
ונסיים בדברים שהשיב מרן החזו"א (שהשבוע בטו' במרחשון חל יום פטירתו) ליהודי שניצל מהמחנות באושוויץ ואמר לו: יש לי קושיא חמורה! ראיתי במו עיני איך שנשרפו אלפים ורבבות מישראל איך יתכן דבר כזה? ענה לו החזו"א: אמאי אינך שואל היאך לקח נבוכדנצאר הכח להחריב את בית המקדש ולהגלות את כלל ישראל מארצנו? והשיב לו החזו"א שהגזירה כבר יצאה קודם לכן בבי"ד של מעלה ולכן היה להם כח לעשות מעשים כאלו. חזר היהודי ושאל אבל מה עם אלפים יונקי שדים שלא חטאו וגמולי חלב שלא פשעו איזה כח היה להם לשרפם? ענהו החזו"א כשהתחילו בתי ספר 'תרבות' [של המשכילים] בפולין שמעתי בעצמי כמה וכמה פעמים מהחפץ חיים בשעה שהזכיר זאת באסיפות שכינה אותם בשם 'מולך' והסביר הח"ח מדוע אני קורא אותם 'מולך'? משום שאצל הע"ז של המולך היו רגילין לשרוף גופי ישראל ובבתי ספר תרבות שורפים נשמות ישראל ובזה המשיך החזו"א את תשובתו כיון ששם שרפו נשמות ישראל ממילא עי"ז ניתן כח לסט"א לשרוף את גופי ילדי ישראל במדה כנגד מדה וכשם שמצינו אצל המצרים שכתוב כי בדבר אשר זדו עליהם דהיינו הנהגת מדה כנגד מדה וכיון שהמצרים הטביעו ילדי ישראל קיבלו עונשם באותה המדה והם טבעו בים סוף כך גם כאן כיון שאלפים מילדי ישראל מבתים חרדיים בוילנא ובשאר המקומות נמסרו ללמוד בבתי ספר שהם בבחינת מולך חלקם ברצון וחלקם באונס ונחשב הדבר לשריפת נשמה וגוף קיים לכן אמר החזון איש נתקיים באושוויץ מדה כנגד מדה של שריפת הגוף והנשמה קיים.
(בתמונה: הגאון רבי חיים מיכאל דב וייסמנדל זצ"ל- מח"ס 'מן המצר' אשר היה עד לרובו של החומר המוצג לעיל).