סטיב
12/28/200418:47
באמירה הנ''ל ישנם מספר בעיות מהותיות:
1) היא מציגה את העקרון הנ''ל כגורף וכמשקף עיקר אמונה לא ניתן לערעור ללא שום התייחסות לטיעוני הנגד וכשוללת את הלגיטימיות של הצד השני - שום מילה על גדולי התורה החרדים (ולצורך הענין האגודאים) שלא שללו באופן גורף את לימודי החול בישיבות.
2) היא מתעלמת מהתקדים ההיסטורי של ישיבות עם לימודי חול - כבית התלמוד בגרובין בראשותו של הסבא מקלם, הסמינר למורים של ישיבת טלז, ועוד (עיין בספרו של פרופ' מרדכי ברוייאר על ''הישיבה'') היכן שלימודי החול לא נלמדו מתוך כפיה חיצונית.
3) היא מבוססת על מודל בינארי המעמת את הישיבות התיכוניות הקיימות עם הישיבות הקטנות הקיימות ללא שום התייחסות למודל תיאורטי אלטרנטיבי (הדרך השלישית).
4) היא מתעלמת מהעובדה הבלתי ניתנת להכחשה כי לימודי חול מתקיימים ללא כפיה בכל הישיבות החרדיות הליטאיות בארה''ב. אין שום התייחסות מצד גדולי הדור החרדים למצב ''הבדיעבד'' הנ''ל ושום התייחסות לתנאים עתידיים בהם יש לבטל את הלימודי החול.
5) היא משקפת שלילה גורפת של לימודי החול ופחד מופרז מהשפעת כפירה -גישה לגיטימית שלא כל גדולי ישראל היו שותפים לה.
6) היא מתעלמת משיטת תורה ודרך ארץ כפי שבוטאה בבהירות על ידי בעל השרידי אש שהבהיר חד משמעית כי לא מדובר בשיטה בדיעבדית והוראת שעה.
7) היא מתעלמת מהשינוי ההיסטורי בתפקידה של הישיבה ממוסד אליטי ללימוד תורה בטהרתה למוסד אחסון המוני לזכרים בגיל ההתבגרות (או כדברי הסטייפלער זצ''ל - די ישיבעס זינד די תיבת נוח). במילים אחרות תפקידה של הישיבה בימינו חורג מלימוד תורה ומתמקד במניעת חשיפה להשפעות הרחוב. באם הרב יואל אלחנן חרד לקדושת המינוח המיתי ''ישיבה'' (בהתעלם מהעובדות ההסטוריות) הרי שאין לי בעיה עם פתיחת מוסד אשר יקרא ''בית התלמוד'' ע''ש ישיבתו של הסבא מקלם שכללה לימודי חול. אלא שמצד אחד מצדדי האיסור הגורף על לימודי חול מתעקשים על ההמשכיות של מוסד הישיבה הליטאי האליטיסטי ומצד שני הם מתנגדים לפתיחת מוסדות שיתקיימו לצד הישיבות המוקדשות רק ללימודי קודש.
1) היא מציגה את העקרון הנ''ל כגורף וכמשקף עיקר אמונה לא ניתן לערעור ללא שום התייחסות לטיעוני הנגד וכשוללת את הלגיטימיות של הצד השני - שום מילה על גדולי התורה החרדים (ולצורך הענין האגודאים) שלא שללו באופן גורף את לימודי החול בישיבות.
2) היא מתעלמת מהתקדים ההיסטורי של ישיבות עם לימודי חול - כבית התלמוד בגרובין בראשותו של הסבא מקלם, הסמינר למורים של ישיבת טלז, ועוד (עיין בספרו של פרופ' מרדכי ברוייאר על ''הישיבה'') היכן שלימודי החול לא נלמדו מתוך כפיה חיצונית.
3) היא מבוססת על מודל בינארי המעמת את הישיבות התיכוניות הקיימות עם הישיבות הקטנות הקיימות ללא שום התייחסות למודל תיאורטי אלטרנטיבי (הדרך השלישית).
4) היא מתעלמת מהעובדה הבלתי ניתנת להכחשה כי לימודי חול מתקיימים ללא כפיה בכל הישיבות החרדיות הליטאיות בארה''ב. אין שום התייחסות מצד גדולי הדור החרדים למצב ''הבדיעבד'' הנ''ל ושום התייחסות לתנאים עתידיים בהם יש לבטל את הלימודי החול.
5) היא משקפת שלילה גורפת של לימודי החול ופחד מופרז מהשפעת כפירה -גישה לגיטימית שלא כל גדולי ישראל היו שותפים לה.
6) היא מתעלמת משיטת תורה ודרך ארץ כפי שבוטאה בבהירות על ידי בעל השרידי אש שהבהיר חד משמעית כי לא מדובר בשיטה בדיעבדית והוראת שעה.
7) היא מתעלמת מהשינוי ההיסטורי בתפקידה של הישיבה ממוסד אליטי ללימוד תורה בטהרתה למוסד אחסון המוני לזכרים בגיל ההתבגרות (או כדברי הסטייפלער זצ''ל - די ישיבעס זינד די תיבת נוח). במילים אחרות תפקידה של הישיבה בימינו חורג מלימוד תורה ומתמקד במניעת חשיפה להשפעות הרחוב. באם הרב יואל אלחנן חרד לקדושת המינוח המיתי ''ישיבה'' (בהתעלם מהעובדות ההסטוריות) הרי שאין לי בעיה עם פתיחת מוסד אשר יקרא ''בית התלמוד'' ע''ש ישיבתו של הסבא מקלם שכללה לימודי חול. אלא שמצד אחד מצדדי האיסור הגורף על לימודי חול מתעקשים על ההמשכיות של מוסד הישיבה הליטאי האליטיסטי ומצד שני הם מתנגדים לפתיחת מוסדות שיתקיימו לצד הישיבות המוקדשות רק ללימודי קודש.
ישראל שטוען שלכתחילה צריך ללמוד מקצועות חול בישיבות.