פעם בערב יום כיפור הלכתי עם מרן בהלווייתו של אדם גדול ומכובד. בעודנו מלווים את המת, אמר לי מרן כי כמה מהשקפותיו של הנפטר לא היו נכונות. וכאן פירט לפני כמה מאותן השקפות, והבהיר לי מה בדיוק לקוי בהשקפות אלו.
תמהתי, הרי בשעה שהולכים אחרי מיטתו של נפטר, מקובל לדבר בשבחו. ואם מרן מצא לנכון להשתתף בהלווייתו בערב יום הכיפורים מן הסתם החשיב אותו, ואם כן, מדוע מדבר מרן דוקא על הצד השלילי של הנפטר ועוד ביום כזה – ערב יום הכיפורים!
...אזרתי אומץ ושאלתיו.....
מרן ....השיב לי...."לכאורה אני מדבר לשון הרע... ויתירה מזו ... בשעה שאנו מלווים אותו... בערב יום כיפור... אבל צריכים לדgת מה מותר ומה אסור בהלכות ל"ה,
כשרוצים לעשות שותפות עם אדם מסויים העלול לרמות אפילו בחמש לירות ושואלים אותך ..לפי ההלכה לא רק מותר אלא חובה לספר את האמת...
אם כך ...בהפסד של חמש לירות, על אחת כמה וכמה שחובה לומר את האמת על השקפה לא נכונה למי שעלול להינזק ממנה שהרי זה הפסד בל ישוער. וכיון שאתה איש ציבור כדי למנוע תקלה לרבים אני מחוייב להגיד לך כעת כי למרות גדלותו בתורה של הנפטר' בענייני השקפות ישנם דברים שבהם אין לקבל את דעותיו מפני שהם לא בסדר....
(מתוך הספר "במחיצתם של גדולי התורה" מאת הרב שלמה לורינץ)
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|