על שואלים ושאלות...

יצא לי לשמוע הרצאה של מישהו ממכור ממאיר נושא ההרצאה "שאלות כפירה - זה מפחיד?" ושם כצפוי וכרגיל, סילפו את דברי חז"ל, העלו את שיטת הרב קוק וגימדו את דברי גדול ישראל.

הדברים נכתבים רק לצורך דוגמה אחת למה שיואל אלחנן כותב ומתריע כל הזמן שהמכון הזה  מסלף ומעוות את תורתנו הקדושה (אם מתוך "תמימות" ואם מתוך "יראת שמים ואהבת ישראל").

דוגמה א:

הבנה מסולפת: הרב דסלר זצ"ל במבוא לספרו כותב משפט שבו הוא מתמרמר על העובדה שיש שאלות וכתב הרב "הלוואי לא היו שאלות באמונה...". הפרשן מן המכון הבין וראה במשפט זה שאצל החרדים מפחדים משאלות... אבל נו, מה לעשות כבר שאלו - אז צריך לענות...

הבנה אמיתית ופשוטה למחפש האמת בדברי הרב: הרב דסלר זצ"ל מתמרמר על ירידת הדורות העצומה שדברים פשוטים לא ברורים ליהודים עד כדי כך שהבלי הפילוסופיה המערבית משפיעים עליהם.

דוגמה ב:

הבנה מסולפת: בהגדה של פסח מובא הבן שאינו יודע לשאול וחז"ל הורונו "את פתח לו". הפרשן הבין שזה הבן המועדף עלינו -על הדתיים- מי שלא שואל שאלות...

הבנה אמיתית: בכל המפרשים כולם הבן הזה מתואר בדרגה רוחנית ירודה שאפילו לשאול אינו יודע ולכן צריך ללמד אותו - ואין כאן שום הרגשה של "איזה כיף הוא לא שואל!" בדיוק הפוך! הבן החכם הוא המועדף כיון שהוא שואל ורוצה לדעת שזה הדגש העיקרי - הרצון להבין באמת. וכבר אמר מלכנו על הכופרים למיניהם "אמר נבל בלבו - אין אלקים" הכל מתחיל מן הרגש ונגמר שם.

אין פה שום "פחד" משאלות ושום פחד מאף גוי/יהודי חכם בעיני עצמו, אדרבה, הגמרא מלאה שאלות על תנאים "מנלן?!"! ואפילו על נביאים ואפילו על משה רבנו...! אלא מאי? במכון ממאיר רוצים להציג את עצמם נאורים וחכמים וכמה הם לא מפחדים מכלום. רק הבעיה היא, שמרוב שהם לא מפחדים לשאול שאלות יש להם אחוזי "חוזרי בשאלה" גבוהים עד כדי כך שהם נקראים בגאוה (?) "דתי לשעבר"...

מי מפחד משאלות באמונה....

כל מאמין מפחד משאלות באמונה יען כי משמעות מענה לא נכון לשאלה באמונה יכולה ברגע קט להפכו ממאמין לאפיקורס, ולכן כשמופיעה שאלה באמונה צריך לטפל בה במלא כובד הראש ולא להישען על שכלנו הקט מחד גיסא, ומאידך גיסא לא להדר ולחפש שאלות כאלה {ואין זה בגלל שחלילה יש איזה ספק באמונת ישראל שאנחנו מפחדים להיחשף אליו כי אמונת ישראל היא הדבר המוחלט ביותר עלי אדמות מבחינת תפיסת השכל שאל"כ לא היה ניתן לחייב כל ילד מגיל 13 ויום להאמין בשלשה עשר עיקרי האמונה ולא היה שייך שיגזרו חז"ל מוות על המינים והאפיקורסים כמו שכתב מרן הגר"א וסרמן הי"ד, וכל הפחד הוא מחמת היכרותנו עם יצר הרע שמוכן למסור נפשו על מנת לעוות שכלו של האדם גם מהמושכלות הפשוטות ביותר באשר אין הישג גדול יותר בעבורו מלהפוך מאמין לאפיקורס} הסבה שבמכון ממאיר לא מפחדים משאלות באמונה כי הר' קוק (לאחר שכבר בנעוריו מילא כריסו בפילוסופיה של כופרי כל הדורות כמו שהעיד עליו הר' מאיר בר אילן  מראשי ה"מזרחי") חידש כי גם בחוֹל יש קדש ולכן, גם בכפירה יש אמונה וגם בחילוניוּת יש דתיוּת וכתוצאה מזה לא מפחדים תלמידיו לומדי האמונה משאלות באמונה כי לכל היותר תתהפך דעתם מדעת תורה לדעת שפינוזה ואחד העם ומה בכך הלא גם הם יהודים "נאמנים" ה"חפצים בטובת האומה" כהגדרת רבם אשר כיוצא בהם.

אגב, לפני מספר שבועות הלך לעולמו אחד הר"מים ב"מרכז הרב" הר' בני אייזנר. בתגובות לידיעה על מותו והלוויתו שפורסמה בערוץ 7 סיפר אחד מתלמידיו את העובדה הבאה:

"בהיותנו נערים בישל"ץ היה פוגש כל כיתה שעה בשבוע בשעת הבוקר הראשונה. זו היתה שעה לשו"ת באמונה. כל השאלות וכל התשובות הנצרכות באמונה ובהבנת דרכה של תורה. היה מרבה לספר סיפורים מקשריו המיוחדים עם הרב צבי יהודה זצ"ל. ודיבר רבות על קדושת צבא הגנה לישראל. למד איתנו מ"מכתבי יוני" על יונתן נתניהו ואמר עליו שכולו היה מלא באמונה ובוודאי היה חוזר בתשובה. היה ממעצבי האישיות האמונית של רבים מבוגרי הישיבה שנעשו תלמידי חכמים אמיתיים. חבל על דאבדין ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים".

כשהתשובות לשאלות באמונה באות מ"מכתבי יוני" ויוני נתניהו הוא דמות האדם ה"מלא באמונה" הניצבת אל מול תלמידי ישל"צ מה הפלא שהם לא מפחדים משאלות באמונה ורק מפחדים מהשאלות של מבחני הגיבוש לסיירות בלשכת הגיוס שמא חלילה לא יזכו ללכת בדרכו של "יוני" ולספוג כדבעי לרמ"ח אבריהם ושס"ה גידיהם את עצמת קדושת צה"ל...

בברכה, יואל.

סליחה אבל

האם אין ליוני נתניהו הי"ד זכויות רבות בכך שמסר את נפשו להצלת יהודים שהיו בסכנת חיים של ממש? אתמהה.

מדוע לא ניתן ללמוד ממנו מידת מסירות נפש עבור יהודים הנמצאים בצרה ובמצוק בקצוות ארץ?

ממי ראוי ללמוד..

לומדים אנו את מידת הכנסת אורחים מאברהם אבינו ע"ה ולא מלוט, הגם שהוא סיכן נפשו עבור אורחיו.

והטעם כי מי יימר לנו כי מה שלוט עשה זה מצוה.

נראה לי הוא התכוין למשהו אחר

נראה לי ניב התכוין למשהו אחר ואני ממש מבין אותו מהסיבה הפשוטה שגם "בישיבות" החדירו לנו את זה.

החרדים לא שואלים שאלות בגלל שהם פרמיטיבים וחשוכים ויש להם אמונה עוורת (בסגנון -להבדיל- של הנצרות, ולעתים אף היו אומרים זאת במפורש) ואילו הציונות דתית יש להם "ראיה מקיפה" ולכן כתבי הראי"ה קוק מדברים על כל הנושאים בעולם מהגרגיר באוסטרליה ועד לכוכב בסוף היקום (מה הקשר בין זה להוויות אביי ורבא, לרבני הציונות פתרונים) לכן אצל החרדים אין שאלות ואילו אצל הציונות דתית (בעיקר החרד"ל) יש אמונה מעמיקה ואמיתית ולכן אם יש שאלות יש גם תשובות ולא צריך לפחד להתמודד עם שאלות...

כבר הזהירה תורה נגד "הראיה המקיפה" הזאת...

ולא עבודת כוכבים בלבד הוא שאסור להפנות אחריה במחשבה אלא כל מחשבה שהוא גורם לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבנו ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונמשך אחר הרהורי הלב, מפני שדעתו של אדם קצרה ולא כל הדעות יכולין להשיג האמת על בוריו, ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות לבו נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו.

כיצד, פעמים יתור אחר עבודת כוכבים ופעמים יחשוב ביחוד הבורא שמא הוא שמא אינו, מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור, ופעמים בנבואה שמא היא אמת שמא היא אינה, ופעמים בתורה שמא היא מן השמים שמא אינה, ואינו יודע המדות שידין בהן עד שידע האמת על בוריו ונמצא יוצא לידי מינות.

ועל ענין זה הזהירה תורה ונאמר בה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים, כלומר לא ימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה וידמה שמחשבתו משגת האמת, כך אמרו חכמים אחרי לבבכם זו מינות ואחרי עיניכם זו זנות.

קלעת למטרה

אכן כן זו היתה כונתי. רק הערה חשובה לעניות דעתי: יש להבדיל בין שואל כדי להבין לשואל כדי לקנטר או שהוא בחינת "אמר נבל בלבו - אין אלהים" כי ברגע שאדם החליט לכפור -במקרה שלנו להעמיד את השקפת הציונות דתית כעליונה יותר וכו'- חבל על האנרגיה של הסברה.