מרן האדר"ת סותר את יסודות הציונות הדתית
כידוע אחד מהיסודות העיקריים של הציונות הדתית הוא ההתיחסות למדינת ישראל כאל "מלכות ישראל" תוך קביעה פשוטה ששייכת חזרת המלכות לישראל גם טרם ביאת מלך המשיח ותוך קביעה כי "שלשת השבועות" האוסרות בין היתר מרידה בשילטון האומות עלינו הן דברי "אגדה" בעלמא שאינם מחייבים מאומה מבחינה מעשית. וכבר ביארנו בשני חלקי דת הציונות מדברי רבותינו הראשונים והאחרונים כי לא שייך כלל מינוי מלך לפני ביאת המשיח (וגם אם היה שייך, מלכות של מינות הינה בסתירה מוחלטת לאמור בהלכות מלכים) וכן כי שלש השבועות הינן הלכה מחייבת. והנה עתה זיכנו הקב"ה לראות בדברי מרן האדר"ת זצוק"ל (חותנו של הראי"ה קוק) דברים מפורשים המחזקים את האמור ב"דת הציונות" בקונטרסו "זכר למקדש" אשר הוציא לאור בשנת תרמ"ט בענין מצות הקהל ובתחילת דבריו שם (עמ' 8) הקשה מדוע לא עושים זכר למצוה זו וכתב וז"ל: "ואולי מזה נפשוט כדעת רבותינו ז״ל שעל מלך ישראל לבד הוא החובה לקיים מצות הקהל, וכל שאין לנו מלך בישראל נתבטלה המצוה ואין מצוה זו דומה לשאר מצות שאנו עושים להם זכרון מאחר שא״א להיות לנו מלך עד בא משיח צדקנו המקווה לנו מאז, וכאשר השבע השביענו השי״ת שלש שבועות חמורות אם תעירו ואם תעוררו עד שתחפץ ואם לאו אני מתיר בשרכם כו' כמ״ש בכתובות קי"ב. וא"כ יפה עשו רבותינו ז״ל שלא התעוררו לזה". הרי לנו קביעה ברורה של מרן האדר"ת כי לא שייך כלל מינוי מלך עד ביאת משיח צדקנו ב"ב ושכל העמדת מלוכה לפני ביאת המשיח היא עבירה חמורה על השבועות. אגב, בין ההסכמות לספר נדפסה גם הסכמתו של הגר"ש מוהליבער... מעניין מה יגיד על כך הר' אבינר ושאר חבריו רבני הצה"ד אשר קוראים על מלכות המינות המכונה "מדינת ישראל" את דברי הרמב"ם "וחזרה מלכות לישראל"... נ.ב הקונטרס זכר למקדש הנ"ל נמצא במאגר ה"היברו בוקס". בברכה, יואל.
הרמב"ם...
בהלכות מלכים פי"א ה"ד כתב: ואם יעמוד מלך מבית דוד וכו' אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי. ואם לא הצליח עד כה או נהרג בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו.
האם לא משמע מדבריו שאפשר שיעמוד מלך לעם ישראל לפני ביאת המשיח שאינו המשיח?
כבר כתב הרמב"ם בהקדמתו לספר המצוות
בסופה בשרש הארבעה עשר כי הפסוק המורה על חזרת המלכות הוא "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת" ועיין בגמ' סנהדרין צו:-צז. דפסוק זה קאי על מלך המשיח ולכן נקרא שם בגמ' "בר נפלי" וכן פתח הרמב"ם בפרק שציינת בריש הלכה א'. כך שברור כי גם לדעת הרמב"ם כמו לדעת כל רבותינו ז"ל חזרת המלכות לישראל תהיה ע"י התגלותו של מלך המשיח ולא תקדם לכך כל מלכות אחרת. ומה שכתב בהלכה שהזכרת הוא רק לבאר מה יקבע שהמלך המשיח הוא אכן המלך שעליו דברה התורה.ועוד יש להאריך בזה אך אין כאן מקומו. בברכה, יואל.
ליואל
תודה. אבל במחילה, הרמב"ם מביא את הפסוק הזה כיון שהוא מורה על הבטחה של חזרת המלכות ע"י מלך המשיח, אבל אין שום הכרח, לא מהפסוק ולא מהרמב"ם שלא תהיה איזושהי מלכות בישראל קודם לכן. בפי"א ה"א הרמב"ם מדבר על המשיח, אבל אין בדבריו שם שום משמעות לכאן או לכאן לגבי האפשרות של מלכות הקודמת למלך המשיח. אבל בה"ד הרמב"ם לוקח בחשבון אפשרות של מלכות בישראל הקודמת למלכותו של המשיח ורואים שסבר שאפשרות כזו בהחלט קיימת.
טעית מאד בהבנת דברי הרמב"ם
אם תדייק בלשון הרמב"ם תראה שאינו מדבר על מלכות שלפני ביאת המשיח אלא על מלכות המשיח בעצמה.
ותבין כי מדובר על צדיק עצום-חוטר מגזע דוד בן ישי-שגם מצד צדקותו [הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה] ופעולותיו [כפה כל ישראל לילך בה,לחם מלחמות ה'] היה נראה כמי שראוי להיות המקים מלכות המשיח אלא כיון שלא הצליח הוכח כי עדיין אינו זה שהבטיחה עליו תורה,ומכיון שכך לא תצמח שום מלכות ממנו.
וחלילה מהרמב"ם לצייר ציור של מלכות שאיננו מייחלים לה כלל כפי שכתב החת"ם סופר (בפירושו תורת משה לפרשת שופטים) כי אבותינו הקדושים לא יתרצו שוב בגאולה כמו של בית שני כי אם בגאולה שלימה,וטוב לישראל לסבול אורך הגלות כדי שתהיה בסוף גאולה שלימה.
אעפ"י שדברי יצחק ב פשוטים וברורים...
לאור דברי חז"ל במקומות רבים ולאור דברי הרמב"ם במקומות נוספים עיין בבקשה באגרת תימן להרמב"ם שם כתב מפורשות וז"ל: וכן יהי׳ הענין בזמן המשיח במהרה יגלה כי כשיחשבו האומות שזאת האומה לא תהי׳ לה מלכות לעולם לא ממשלה ולא תשועה מאשר הם בו ויסכימו על זה החוזים והקוסמים מבעלי הכוחות אז יפר השי"ת עצתם וכו׳ ויראה המשיח" ודבריו הם גמרא ערוכה בש"ס סנהדרין (צח.): "אמר רבי חמא בר חנינא: אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראל, שנאמר (ישעיהו י"ח) וכרת הזלזלים במזמרות, וכתיב בתריה בעת ההיא יובל שי לה' צבאות עם ממשך ומורט" ופירש רש"י שם ד"ה עד דתכלה מלכות הזלה וז"ל: שלא תהא להם שום שולטנות לישראל אפילו שולטנות קלה ודלה". (ועיין בהרחבה בדעת הרמב"ם ב"ויואל משה"). בברכה, יואל.
הבנת דברי הרמב"ם
במקרה הפעם לא אני זה שטעה בהבנת דברי הרמב"ם.
הרמב"ם לא מדבר על מלכות המשיח בעצמה כפי שכתב יצחק ב. בתחילת דבריו, אלא על מלך שהיה אפשר לחשוב שהוא המשיח ונתברר שאיננו, כפי שכתב יצחק ב. בהמשך דבריו.
כיון שאפשר שיעמוד מלך כשר וצדיק לפני המלך המשיח אפשר שתהיה מלכות בישראל לפני מלכותו של המשיח.
הנידון האם המדינה היא מלכות ישראל או לא אינו קשור לדברינו. טענתי היא אך ורק שאפשר שתהיה מלכות בישראל קודם מלכותו של המלך המשיח.
מריה דאברהם...
מי שמסביר את דברי הרמב"ם באופן שהוא מדבר על מלך מבית דוד שימלוך לפני מלך המשיח הוא רבינו משה בן מימון ז"ל, שדבריו בהלכה ד' ברורים ופשוטים. מי שרוצה להוציא את דבריו מפשטם הוא המחדש ועליו חובת הראיה.
השאלה היא בדיוק בכיוון ההפוך...
האם יש מקור אחד שתוכל להפנותיונ אליו שהסביר את דברי הרמב"ם כמו שאתה מציג אותם ודבר על מלך מבית דוד שימלוך לפני מלך המשיח??? (עיי' לדוגמ' בבא קמא נט: בסוגיא דאליעזר זעירא דשאלו אותו "מאן אמר כוותיך" ולא שאל הוא אותם "מאן אמר דלא כוותי") בברכה, יואל.
לימוד רמב"ם
ישנו הבדל משמעותי מאד בין לימוד רמב"ם בתקופת הרא"ש לבין לימוד רמב"ם בתקופתינו, והוא, שבתקופת הרא"ש היה הרמב"ם כספר החתום שמקורותיו נעלמים, וללא בקיאות רבה בש"ס סבור הקורא בו שמבין ואינו כן. אבל אנו זכינו לכך שכבר עמדו חכמים גדולים לברר מקחו של הרמב"ם ולעמוד על מקורותיו, הלא המה כל נושאי כליו של הנשר הגדול, הרמב"ם. עוד זכינו בדורינו ל'ספר המפתח' שבמהדורת הרב שבתי פרנקל, ובו מצויינים כל דיוני רבותינו האחרונים בכל דברי הרמב"ם.
ועתה אשאל, האם נמצא ולו אחד מכל הנזכר לעיל שהעיר על הלכה ד' המדוברת שלא כדבריי?
אילולי כל תורת הרמב"ם בעניני מלך המשיח..
היתה הלכה ד' שציינת היה אולי מקום לדבריך אבל לא לומדים הלכה בודדת ברמב"ם בהתעלמות מכל הדברים שכתב הרמב"ם ובטח לא בהתעלמות מדברים מפורשים הכתובים בגמ' ממנה הוציא הרמב"ם את הלכותיו. ועיין בבקשה בתשובת הרא"ש (כלל ל"א סי' ט')שכתב וז"ל: "וכן טועים כל המורים הוראות מתוך דברי הרמב"ם ז"ל ואינן בקיאין בגמרא, לידע מהיכן הוציא דבריו, טועין להתיר האסור ולאסור את המותר. כי לא עשה כשאר המחברים, שהביאו ראיות לדבריהם והראו על המקומות היכן דבריהם בגמרא, ומתוך זה יכול לעמוד על העיקר ועל האמת. אבל הוא כתב ספרו כמתנבא מפי הגבורה, בלא טעם ובלא ראיה, וכל הקורא בו סבור שמבין בו ואינו כן, שאם אינו בקי בגמרא, אין מבין דבר לאשורו ולאמתו, ויכשל בדין ובהוראה. לכך לא יסמוך אדם על קריאתו בספרו לדון ולהורות, אם לא שימצא ראיה בגמרא. וכן שמעתי מפי אדם גדול בברצילונה, שהיה בקי בתלתא סדרי, ואמר: תמהתי על בני אדם שלא למדו גמרא וקורין בספרי הרמב"ם ז"ל ומורים ודנים מתוך ספריו וסבורין שיכירו בהם. כי אמר: אני מכיר בעצמי, כי בג' סדרים שלמדתי, אני מבין כשאני קורא בספריו, אבל בספריו בהלכות קדשים וזרעים, אינני מבין בהם כלום, וידעתי שכך הוא להם בכל ספריו. נאום הכותב, אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל" בברכה, יואל.
הוא יעננו
האם יש לימוד ברור וחזק יותר מדברי הרמב"ם בהלכה ד כי לא יעלה על הדעת צורת מלכות לישראל זולת מלכות משיח.וכי אין לישראל מלכות קיימת זולת מלכות המשיח האמיתי,שיבא בב"א.
ואיך מלאך לבך,במקום אחר, לשלול שמועה מהגר"ח מבריסק אשר תלמידו רבי אלחנן זצ"ל העיד עליה.גם החילוק שחלקת-שם- מליבך בי"ג יסודי האמונה אינו נכון אלא כיון שכ' הרמב"ם בפה"מ בפרק חלק כי אין ללמוד דברים אלו בשטחיות, אין זה המקום להוכיח טעויותיך.
הכרתי את הג"ר משה מרדכי שולזינגר ז"ל. ממנו-כיון שהכיר מקרוב את גסות לבם של הצה"ד בחכמי התורה פרש מהם-יש ללמוד מכתביו איך להתבטל לחכמי הדור.
לשאול...
לשאול היקר, אני כל פעם מופתע מחדש מהיכולת היוצאת מהכלל של הציונות הדתית למצוא את הפתחים שהשאירו רבותינו בבחינת "הרוצה לטעות יטעה". על כל פנים, יש עניין לקרב בין הדעות בהלכה, ובטח כאשר מה שהבנת מהרמב"ם סותר את מה שמקובל אצל כל חכמי ישראל, ובטח ובטח כאשר אתה מוצא מקורות אחרים של הרמב"ם שמתאימים לדברי שאר חכמי ישראל, כפי שהראו לך הרבנים החשובים. רק לרווחא דמילתא אני מעתיק לך תשובה שראיתי שמישהו כתב בפורום אחר ואהבתי:
"אמנם כתב הרמב"ם שחזרה מלכות לישראל בימי בית שני, אך כתב שרק בימות המשיח תשוב המלכות לישראל (פיהמ"ש הקדמה לפרק חלק), וכן כתב בהל' תשובה (ח, ז) "בימות המשיח תשוב הממשלה לישראל", וכן מבואר באסתר רבה (א, יג) שה' יחזיר את המלוכה לישראל בא"י רק כשעושין תשובה ואימתי זה, ועלו מושיעים בהר ציון, שזה אחר ביאת המשיח. ומבואר בחז"ל ובראשונים שהגלות תמשך עד חורבן אדום וביאת המשיח, עי' דב"ר א': אמרו ישראל לפני הקב"ה רבש"ע עד מתי משועבדים אנו בידו אמר להם עד שיבא אותו היום שכתוב בו דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל, וכן כתב הרמב"ן בספר הגאולה שער ג' "אנו בגלות אדום ואין לנו עמידה ממנה עד בוא המשיח" וברמב"ן שמות יז,ט' "שאנחנו היום בגלות אדום וכאשר ינוצח הוא ועמים רבים אשר אתו ממנה נושע לעולם", וכתב הרס"ג (דניאל ז, יח) "ועל אשר ימרדו בה' תנטל מהם מלכותם ותנתן לאלו ארבע מלכיות וירשו המלכות בעוה"ז ויגלו ישראל וישתעבדו תחתם עד שימלוך משיח" ורבנו בחיי (כד הקמח, פורים) שכאשר תאבד מלכות אדום אז תחזור המלכות לישראל, וכן כתב הרא"ש (ברכות פ"ז כב בשם הירושלמי סוכה) שבחורבן ביתר נגדע קרן ישראל ואינה עתיד לחזור עד ביאת בן דוד, הובא בב"י סי' תקפ"ט. וביאר המהר"ל (נצח ישראל פי"ז) "כי אין ראוי שיצמח קרן יהודה בממשלת החיה הרביעית כי אין זמן אחד לשני דברים הפכיים" עיי"ש, ושם פרק כ"א כתב "ולכך אלו ד' מלכיות הם מעכבים הגאולה, וכל זמן שהם מולכים אין חוזרין ישראל למקום מעלתם ולמלכותם", וכלל ידוע בידינו "לא ישוו בגדולה, כשזה קם זה נופל" רש"י בראשית כה כג, ועי' רש"י פסחים מ"ב א' ד"ה ולאם "כשעשו גבור יעקב חלש אין מלכות שניהם מתקיים יחד" ולא ראינו שום סימן לנפילת מלכות רומי א"כ בהכרח הקמת המדינה אינה תקומת ישראל, וכל זה פשוט וברור ואוי לנו בדור חשוך של הסתר פנים שצריך להביא ראיות ששלטון של כופרים אינו גאולת ישראל.", ע"כ.
בברכה, אליהו.
גם מדברי רבי מרדכי עליאשברג זצ"ל
כבר הובא באתר כאן מאמר שבו יואל אלחנן מביא את דברי הרצ"ה קלישר זצ"ל בנוגע לשלושת השבועות, שלא כדברי הדתיים לאומיים כיום שרוצים לומר שהם דברי אגדה ולא להלכה או שנתבטלו לגמרי, הנה ראיתי לאחרונה שגם הרב מרדכי עליאשברג זצ"ל מרבני חו"צ ורב קהילת בויסק בלטביה (שהרב קוק הספידו וקיבל לאחר מותו את הרבנות שם כידוע), אומר בפירוש בספרו "שביל הזהב" עמ' 66 וז"ל: "...בכל זה לא ננחל את הארץ בלי רצון העמים והממשלות, ולא נצא כחומה למרוד באומות המושלים בנו בכל מקומות מושבותינו לעשות חלילה דבר שלא כרצונם, ואף לא בממשלת השולטן אדון ארץ ישראל לעת הזאת, כי כבר השביענו יוצרנו ית"ש על זה כדאיתא בשלהי כתובות (קי"א ע"א), רק אם יאבו הממשלות יחד ובראשם השולטן בעל הארץ הזאת לתתה לנו..."
גם הרב שמואל מוהליבר זצ"ל כתב כן
הרב שמואל מוהליבר זצ"ל מרבני ח"צ במאמר שכתב "מטרת נסעתי לאצנו הקדושה" הובא בספר "שיבת ציון" ח"א עמ' 9: "...והנה מה שכתב הרמב"ן שהיא מצוה לדורות ואפילו בזמן הגלות לרשת את הארץ ולשבת בה כוונתו מבוארת שהירושה אינה ע"י מלחמה שאין אנו יכולים ולא רשאים ללחום בזמן הזה כמבואר בכתובות דף קי"א שהשביענו הקב"ה שלא נמרוד באומות שאנחנו חוסים בצילם (וכמו שהורו אותנו חז"ל בכמה מקומות לאהוב ולכבד לירא ולעבוד באמת ואמונה את המלך והממשלה אשר בצילה מצאנו מחסה), ושלא נעלה בחומה פירש"י ז"ל ביד חזקה, וע"כ המ"ע של ירושה שנוהגת גם בזה"ז אינה כי אם שנשתדל לקנות את הארץ מיד בעליה, וכל כברת ארץ שנקנה הננו מקיימים המצוה של ירושה, וגדולה מצוה זו מכל המצות שבתורה..."
התגובה לגבי "הרצל לא היה מתבולל"
אני מניח שהכונה למאמר של פרופ' הרמתי שהתגובה שלו כאן באתר
לא הייתי עושה אצלו טיפול שורש...
מתוך הכתבה "סבא שלו היה רב":
"אנשים תוהים אם הוא אכל כשר או הניח תפילין. הוא לא. אבל הוא אמר משהו הרבה יותר עמוק, שיש משהו בזהות היהודית שחוצה את כל הגבולות. שהזהות היהודית היא תנאי בל יעבור לקשר לארץ ישראל".
"ד"ר וייס מספר שכבר שנים הוא כותב פירושים על התורה, "וגם כאן הרגשתי שזה משתלב. פעם ציטוט מהרצל ופעם ממדרש רבה, עוד מכתב שלו וספר הכוזרי". ואכן, חלק מדפי הספר נראים כך, משובצים בתורה, בנביא ובמאמרי חז"ל, ולצידם מובאות מכתבי הרצל ומכתבים עליו, והדברים משתרגים זה בזה."
הנחת היסוד של הדוקטור היא שה"זהות היהודית" של הרצל זה משהו יותר עמוק מהנחת תפילין, אז מה הפלא שהוא הגיע לכאלה מסקנות??
פעם ציטוט מהרצל ופעם ציטוט ממדרש רבה??
לצלפחד ולטל...
לא נראה לי שהכוונה למאמר של פרופ' הרמתי אליו התייחסנו כאן בעבר, אלא לכתבה שפורסמה לא מזמן ב"בשבע" (גליון 456) ובה ראיון עם ד"ר יצחק וייס לרגל ספרו החדש "הרצל-קריאה חדשה" שבו "מנפץ" המחבר את מיתוס היהודי המתבולל שדבק בהרצל. אכן, הדברים שנכתבו בשעתו בתגובה לדברי הכסיל הפרופ' מהווים גם מענה לכסיל הד"ר והצד השווה בכסילותם הוא שהם לומדים ומלמדים על הרצל מתוך דברים בכתב ובע"פ שלו שהופיעו כתעמולה ולא מדברים המלמדים יותר על אישיותו ועל דעותיו (כמו יומניו, מכתביו האישיים, "מדינת היהודים", עדויות של חבריו ומשפחתו וכד'). ד"ר וייס עצמו התעורר ל"מחקר" שערך בעקבות קריאת ספר אלטנוילנד שהוא כולו ספר תעמולה למען התנועה הציונית ולמען משוך אחריה הן את הדתיים והן את המתבוללים הקיצוניים שבשעתו היוו גם כן גורם חזק של התנגדות לציונות. המסקנות של וייס דומות למסקנתו של "חוקר" שיסיק כי נתניהו או שמעון פרס חזרו בתשובה אחרי שראה אותם נכנסים עם כיפה לבית הגר"ע יוסף שליט"א יומיים לפני הבחירות לבית הכסא... בברכה, יואל.
לא הבנתי משהו
אם המאמרים שרבני חיבת ציון זצ"ל כתבו דברים מפורשים הפך הסילוף הציוני-דתי מדוע לא מפרסמים את הדברים בחוצות קריה? (הכונה לרחוב הדתי-לאומי)
לדוגמה, הראתי לחבר בעבודה את מה שכתבתם (באשכול זה עד עתה) והוא היה בשוק, חשב לתומו שהרבנים של חיבת ציון תמכו בכל המהלך החילוני של יישוב הארץ ועכשיו הוא מופתע והתחיל לקרוא את דת הציונות ח"א (הוריד מהאתר).
עוד דבר, מישהו שלח לי מאמר משעשע של "הרצל לא היה מתבולל" שכתב איזה פרופ' והובא בבלוג של עיתונאי (יתכן שהוא "חוזר בשאלה" או דתי-לייט מה שנקרא בסלנג החילוני) בעל חשיבות עצמית גבוהה, אשמח לקבל תשובה כלפי ה"מידע החדש" אודות האתיאיסט תיאודור הרצל שר"י
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|