האם דת הציונות היא זרם לגיטימי ביהדות?
או שהיא דת חדשה ושונה שהושתתה על בסיס מושגים חלקיים ומסולפים מן היהדות כקודמותיה הצדוקיות, הנצרות, האיסלם, הקראות ועוד. וככל שהזמן עובר כך היא מתרחקת יותר ויותר מן היהדות המקורית והאמיתית.
הסתירה בין היהדות ובין דת הציונות שהכי צורמת לי היא העובדה שיש להם הווא אמינא שתיתכן גאולה לעם ישראל על ידי פורקי עול, כופרים ומתבוללים בלא להביא לכך כל מקור מן התורה אלא רק "תחושות בטן". והרי הגלות על פי היהדות, נוצרה כתוצאה מחטאי העם כפי שהוזהרנו בתורה פעמים רבות שהארץ עלולה להקיא את עוברי העבירה וכן בקריאת שמע הנאמרת מספר פעמים בכל יום אנו מוזהרים "ואבדתם מהרה ..." כתוצאה מ"וסרתם" וכן בתפילת מוסף אנו חוזרים על המשפט "ומפני חטאינו גלינו מארצנו...".
אם כן אין הם מאמינים בכתוב בתורה בפירוש, וסבורים כנראה, כי הגלות נוצרה כתוצאה מנסיבות פוליטיות-איסטרטגיות- טבעיות שגרמו לאימפריות הבבלית והרומאית לשגשג ולכבוש ארצות רבות ובתוכן ארץ ישראל ולנהוג בתושבי הארץ היהודים כפי שנוהג שלטון כיבוש לנהוג. וכן סבורים הם, שכשהנסיבות המדיניות בעולם ישתנו ותיווצר אפשרות לחזרה לארצנו ובניית ממשל יהודי בה אפילו ע"י כופרים וכו' הרי זה מקובל עליהם ברצון ובשמחה כגאולה המקווה. והרי כל זה מהווה סתירה ברורה לתורת האמת שניתנה לנו ע"י הבורא יתברך.
כמו כן אנו רואים שככל שהזמן מתקדם, מתרחקים הם מן התורה יותר ויותר ורעבניהם נגררים ומושפעים מההידרדרות המוסרית ברחוב החילוני ומתירים יותר ויותר איסורים מפורשים כגון מתן לגיטימציה לחיי אישות שלא במסגרת הנישואין והליכה אחר סטיות המקובלות בקהל הרחב אך אסורות במפורש בתורה ועוד כיוצא בזה.
רציתי להוסיף
כי התורה שניתנה מפי הגבורה התנתה בפירוש את הגאולה בחזרה בתשובה אמיתית ושלמה וכמו כן הנביאים וחז"ל חזרו על כך במשך כל הדורות. כך שיש סתירה בולטת נוספת בין היהדות האמיתית ודת הציונות אשר מקבלת אפשרות של גאולה ע"י שליחים פורקי עול ולעם שעדיין לא שב כראוי. לכן אין זו גאולה ואפילו לא אתחלתא. וזאת בנוסף לשאר הסתירות המתגלות לעין בוחנת חדשים לבקרים למי שמשחר אחר האמת לאמיתה ולא נסחף לרגשנות בלתי מציאותית.
עוד בנושא זה כולל סיפור מזעזע
בעל האכסניה שלא היה מודע לכך, סבר כי הרב קם ברגע זה משנת הלילה ומתחיל לקדש ולאכול מבלי שהתפלל ולשמוע קריאת התורה. הוא התחיל להטיח ברב דברי ביקורת קשים על "חטאו" הנוגד את ההלכה בלא להתחשב בגדלותו התורנית המפורסמת של הרב. המקורבים שחרדו לשמע הדברים הופתעו לראות כי על פניו של הרב מתפשטת הבעה של קורת רוח.
לשאלתם השיב להם החת"ם סופר כי לנוכח התפשטות דעות ותנועות זרות לרוח היהדות כגון הרפורמה, חשש פן המון העם המורגל לכבד רבנים, ינטשו את היהדות הנאמנה וילכו שולל אחרי הדעות הכוזבות שיוצגו לפניהם ע"י המתהדרים המזוייפים באיצטלת רבנן ואחרי "תארי הכבוד" הרבניים מבתי "המדרש" השקריים בהם למדו. לכן כאשר הוא רואה כי יש יהודים אשר תורת ישראל וההלכה המקוריים הם נר לרגליהם "ולא עושים חשבון" לשום "מחדש" יהא מי שיהיה, הוא רגוע יותר שישארו יהודים שימשיכו את דרך ישראל סבא המקורית.
לפני כמה שנים ארע מקרה מזעזע בירושלים כאשר התברר שמספר נשים תמימות שביקשו להיוושע מצרותיהן פנו (בלי כל קשר אחת לשניה) ל"באבא" מזוייף ומתחזה אשר ניצל אותן למטרותיו הבלתי מוסריות. המקרים הנ"ל הובאו בפני בתי דין רבניים אשר אחר חקירה ודרישה נאלצו לקבוע כי על נשים אלה לקבל גט כי נאסרו עקב כך לבעליהן.
הדיינים פנו לרב המקובל יעקב הלל שליט"א ראש מוסדות "אהבת שלום" שיפעל בנושא שכן מפורסם הוא ב"טיפולו" בבאבות מתחזים ובגילוי פרצופם האמיתי.
הרב הלל כינס את כל תלמידי מוסדותיו וסיפר להם על המקרה בהוסיפו כי לשאלת הדיינים לנשים מדוע הסכימו לדבריו של הנבל המתחזה השיבו כי כשראה את היסוסיהן, הוא הביא להם הסברים ונימוקים "משכנעים" בסגנון תורני וקבלי כגון "באופן זה הוא מוציא מהן ניצוצות קדושה או ניצוצות טומאה שיש בהן" וכיוצא בזה. וכשחקרו הדיינים את הנשים ושאלו והלא זה איסור אשת איש הידוע לכל, השיבו הנשים "אבל רב אמר זאת וחשבנו שהוא יודע מה שהוא אומר ושצריך לשמוע לו".
הרב הלל ביקש מכל הנוכחים באסיפה שכינס להעביר את המסר הבא בין כל הקרובים והידידים: "יהא מי שיהא ואפילו רב גדול ידוע ומפורסם כת"ח וצדיק גדול, אם אומר לך לעשות מעשה אשר ידוע לכל יהודי כי הוא אסור מן התורה, אסור כלל לשמוע לו ויש לשמור ממנו מרחק!".
בן משפחתי שהיה מלומדי הכולל "אהבת שלום" סיפר לי כל זאת וכשהשתתפתי בחוג לשמירת הלשון שאורגן לנשות שכונתי החלטתי לספר על כך למשתתפות. לפליאתי הרבה היו מספר נשים פשוטות ותמימות שהזדעקו: "אבל אם רב אומר צריך לשמוע לו!". ניסיתי בכל מיני אמצעי שכנוע להסביר להן כי אין זה רב אמיתי אם הוא טוען דברים בניגוד לתורה. ואפילו חזרתי על מליצתו של מרצה ידוע שבעניין שמיעה לרב – "לא המעיל מועיל, ולא הכובע קובע ואל תסתכל בזקנקן אלא במה שיש בו!" אך יצאתי מן השיעור בהרגשה כבדה שלא כולן קלטו את המסר.
הבאתי סיפור זה כאן כדי להדגים כיצד עלינו להתייחס ל"רבנים" אשר לאחר אלפי שנות יהדות עקבית מביאים לנו חידושים (ללא מקור) שלא רק שלא ידעו אבותינו אלא גם נוגדים באופן מפורש למה שידוע לנו שזו דעת תורה מדורי דורות – פשוט לשמור מהם מרחק וכן מדעותיהם.
אם כבר הזכרת חידושים
ואם כבר הזכרת חידושים שאין להם מקור, הרי אחת המכות הגדולות של דורנו זו המצאת המושג "רבנית" שמעולם לא היה ולא נברא.
בעבר, רבנית נקראת רק אשת רב אמיתי ("אשת חבר - כחבר" לענין קימה מפניה וכבוד כלפיה) היום כל בחורה עם כיסוי ראש (פאה או מטפחת, בהתאם לצבור השומעות) שמוסרת "שיעור" לנשים נהפכת להיות "הרבנית" וזה מגיע לפעמים למצבים אבסורדים, שאם ת"ח אומר משהו ואילו אשה שמעה מ"רבנית" הפוך, היא תעשה כפי מה שאמרה הרבנית.
ובדידי הוה עובדא, באשתי היקרה (וביקשתי ממנה רשות לספר...) שהרבנית בשיעור אמרה איזו "הלכה" שאינה נכונה כ"כ בלשון המעטה והסברתי לה את הטעות של הרבנית והיא לא היתה מוכנה להקשיב לי עד שראתה באחד מספרי ההלכה הפוך ממה שאמרה אותה רבנית ומאז ב"ה אינה הולכת או שומעת שום רבנית אלא ת"ח בלבד [וגם זה בעיקר משיעורים מוקלטים].
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|