פירושים חדשים לתנ"ך בשיתוף האקדמיה...

כ"כ אופייני...

כאנשים המצפצפים שהם לומדים כוזרי כנראה שהם לא מבינים כלום אז החליטו ללכת ו"לטפל" בספר תהלים ("ספר המזמורים העתיק והיפה בעולם"??). הכוזרי כותב לקראת סוף המאמר הרביעי כי את החולשה של טענת הפילוסופים דאז אפשר למצוא כבר בתחילת טענותיהם. מאז למדתי, כי בכל כפירה - את הבלוף אפשר למצוא כבר בהתחלה. ואכן, זה הדין בנידון דידן:

"מוכיחה את שהציונות הדתית טוענת וטענה תמיד, כי ניתן לשלב בחיינו את העשייה האקדמית לצד העשייה התורנית" וכי הם המציאו את הגלגל?! האם מישהו התנגד אי פעם לעשיה כזו?! אלא הכונה האמיתית במשפט היא כזו: "מוכיחה את שהציונות הדתית טוענת וטענה תמיד: כי ניתן לשלב בחיינו את העשייה החילונית הכפרנית הרואה בתהלים "ספר מזמורים עתיק" לצד עשייה הפסבדו תורנית של אנשים המתקראים רבנים ולא חכמי ישראל האמיתיים".
לעניות דעתי השיא היה לקראת סוף הציטוט: דוד המלך ע"ה לימד מה שכל ילד בת"ת יודע כי השלטון והאחיזה בא"י תלוי בשמירת התוה"ק ואילו לציונות הדתית שהשלטון תלוי בצבא ומדינה חילונית -כפי שלמדו מאנשי רוח, מרצים, פרופסורים ואנשי אקדמיה למיניהם תוך כדי עשיה משותפת- הם זקוקים לפשט חדש בפסוק "כי לא בחרבם ירשו ארץ"... כרגיל אליהו היקר, המשך להביא לנו עוד פניני "חכמה" מבית האקדמיה של הציונות הדתית-חילונית. ואח"כ עוד אנשים ישאלו: "מה ההבדל בין היהדות החרדית לציונות ה...?!" (סליחה, לא שייך לכתוב "דתית" כי לא הבנתי לאיזו דת בדיוק הם שייכים, כי ליהדות ודאי שלא).

ניב,שאלת: "לאיזו דת הם שייכים"?

זהו בדיוק: ל"דת הציונות", ומכאן שם הספר.

ומאחר וכדבריך לא שייך לקרוא לציונות- "דתית", לכן אני קוראת להם כ. סמכ"ים (כיפות סרוגות) ולא 'דתיים' לאומיים, שאת זה כן שייך לכתוב, כי הכיפה שלהם באמת נסרגת במסרגה אחת.

מומלץ

במחילה...

אבל אולי עדיף שלא נתבטא כלפי הציבור הד"ל בצורה שעלולה להתפרש כשנאה ואולי תרחיק את אלו שאנו חפצים לקרב...

מהניסיון שלי, מנהיגיהם עושים הכל כדי להציג את העומדים מאחורי ארגון זה כפועלים מתוך שנאה ונצחנות (כך אמר לי יצחק דדון ממרכז הרב על הרב יואל אלחנן שליט"א לפני כשנתיים על מנת להרחיק אותי ממנו, עפ"ל). לימים התברר לי שלהיפך, הארגון פועל מתוך אהבה ומסירות במטרה לקרב את אחינו הטועים.

ודאי שיש עניין להראות את האבסורד שבדעות הכוזבות ואת השקרים והסילופים היוצאים מתוך בית מדרשם מפי מנהיגיהם, אבל חלילה לנו מעשות רושם שאנו כאן כדי להילחם בציבור, כשההיפך הוא הנכון, והבמה הזאת נוצרה כדי להושיט יד לאחינו הטועים וחלילה לא לרחקם...

בברכה, אליהו.

במחילה וסליחה ממך אליהו, אבל....

ממעקב ממושך דווקא אחרי התגובות שלך, ושל יואל, המלאות ציניות ,ישירות ועזות מצח (שבעיני מוצדקות, כל עוד הן נובעות מרצון פשוט לברר את האמת, כמו התגובות שלי), לא נראה לי שאתה הבר-סמכא להעיר כנ"ל. לפעמים כשאני קוראת את תשובותיך, אני אומרת לעצמי: וואוו, איך נותנים לו במה כזו...אז אנא, המשך להפנות את הערותיך למקומות הנדרשים.

לדעתי הניסוחים שלך ושלי די דומים באסרטיביות ובאוביקטיביות שלהם, אם כי שלך נועזים הרבה יותר...

בהצלחה ויישר כח!

מרים

אלו ואלו לשם שמים נתכוונו..

המגיד מדובנא ז"ל מספר באחד ממשליו על אגרת שהגיע מהבן בו הוא מבקש מאביו : אבא, שלח לי כסף לקנות מכנסיים.

האבא מזדעק: ראי באיזה חוצפה כותב הבן שלנו,אבא שלח לי כסף!

מבקשת האמא לקרוא אף היא את המכתב ואומרת תראה איך הוא מבקש יפה ,וקוראת בנגון של תחנונים: אבא שלח לי כסף כי אני צריך מכנסיים..

אכן על הכותב להיזהר שלא תהיה מקום לטעות..

שוב מחילה...

באמת לא הכוונתי לבקר אף אחד ואני יודע טוב מאוד שכוונתך לשם שמים (וזוכר שתרמת בעין יפה לפעילות הארגון וניסית לעודד גם אחרים, כך שמעולם לא הסתפקתי בכוונתך שהיא לשם שמים), ומי אני בכלל שאעביר ביקורת על הודעה של מישהו אחר...

רק חשבתי שעלולים לטעות ואז נפסיד את המטרה...

נראה לעניות דעתי (ותגידו לי אם אתם לא מסכימים איתי), שמצד אחד חובה להגיד את האמת במלוא העוצמה ולהראות את האבסורד שבדעות ואת הרשלנות שבהנהגה, אבל מצד שני חובה להדגיש שהתקיפות היא נגד הדעות הכוזבות וההנהגה הכושלת, אבל חלילה שלא יווצר הרושם שאנו נגד הציבור המוטעה, שאז יצא שכרינו בהפסדנו... (ולעניות דעתי אם נכנה אותם בשמות זה ייצור רושם מוטעה...)

בסיפור שפירסמתי באתר דאגתי להדגיש את העניין הזה לפני שתקפתי את ההנהגה הכושלת והדעות הכוזבות... 
הרב יואל אלחנן שליט"א דאג להדגיש בתחילת הספר: "ספר זה מוגש באהבה..."

ובכריכה: "הספר חושף עובדות רבות... המוסתרים מהחברה הדתית לאומית ע"י רבניה..."

כלומר התקיפות היא נגד השקר והמנהיגים המנחילים את אותו שקר... ולא נגד אלו המולעטים בו...

ואם מישהו ימצא משהו שכתבתי באתר שלא בא להראות כשל הנהגתי או דעה שטותית אלא התקפה על הציבור עצמו - אשמח אם יאיר את עיני ואשתדל לתקן...

"באמת בזמנינו, אפילו חוטאים גמורים מצוי ברובם שאינם להכעיס חס ושלום, רק טועים בדרך על ידי איזה פושעים שמטעים אותם מן הדרך, והרי הם ממש כשה אובד שאינו יודע איך לשוב אל בית בעליו, ומצוה רבה לרחם עליהם ולהורותם הדרך הנכונה, וכמו שכתוב, והודעת להם את הדרך ילכו בה." (חפץ חיים עה"ת, פר' משפטים)

 וכמו שאמר הרב יצחק, כולנו באותה מטרה, ורק רציתי לנסות לשפר את האמצעים לפי עניות דעתי, ואולי אני טועה.

יישר כח גדול ויהי רצון שיהיו כל מעשינו לתועלת ולשם שמים...

בברכה, אליהו.

הכל תלוי במחפש האמת

כאחד שגדל בצבור הזה אפשר להגיד בבטחון מלא שמי שמחפש את האמת לפעמים הלשון הזאת, הישירה ("דוגרי") והלעג וההבלטה של העדר ההשקפה היהודית האמיתית, הוא-הוא שיגרום להם לחזור בתשובה שלימה - ואני יודע זאת מעצמי... לעומתו, הרוצה לטמון ראשו באדמה -כמשל בת היענה- מחפש תירוצים מתירוצים שונים: לשון הרע, רכילות, הוצאת דיבה על ת"ח, שנאת חינם, מחלוקת שלא לשם שמים, 'אלו ואלו דברי אלקים חיים', 'העיקר שכולם מקיימים שו"ע' ולצערי המשפט האחרון רחוק מן האמת... לעומת זאת, לא זה המקום והזמן לפרט סגנונות של התבטאויות ששמעתי מפי רבנים, ראשי ישיבות וראשי אולפנות (לרבות בזמנים של סמוך ונראה ליום העצמאות וימי בין המיצרים בעיקר בשנים אחר "גירוש" גוש-קטיף) על הצבור החרדי בכלל ועל גדולי התורה בפרט והם-הם שגרמו לבדיקה הרבתי וב"ה התגלגל לידי ממש במקרה ספר דת הציונות כאשר מצאתי אותו... באשפה של אחד המקומות... ואסיים במעשה שארע לי: יצאתי לשידוך עם בחורה אחת שלומדת באולפנה מאד נחשבת בצבור החרד"ל וב"ה הכל התנהל טוב: היתה תקשורת טובה, היתה מציאת חן חיצונית, גם מבחינת הפרטים היבשים התאמנו. והנה בפגישה השלישית או רביעית דברנו על איזו הלכה ואמרתי לה: שבילקוט יוסף כתב ללמד זכות על הנוהגים כן. המשודכת השיבה לי על אתר: "אני לא מחזיקה מספר ילקוט יוסף כבעל סמכא!" שאלתי אותה מדוע? היא השיבה לי כלשון הזו: "מי שתומך במסירת שטחי אדמת הארץ לידי הערבים הוא לא רב בעיני" וכאשר אמרתי לה שהגר"ע יוסף הוא המקור לאותה הלכה בילקו"י, אמרה לי שהיא אכן התכוונה אליו. שאלתי אותה, כיצד היא מרשה לעצמה לדבר בעזות כזאת (לא מחזיקה!) על אחד מגדולי דורנו?! והיא השיבה: "אני עוד עדינה אם תשמע איך ראש האולפנה שלי מדבר...".

חרד"לש, אכן ניסחת אמת כל מילה,

יודעת ומרגישה את התחושות. כנראה שרק מי שהיה 'שם', יכול להבין.

ואכן לא מעט התחזקו ב"ה והודו על כך.

בדיעבד, הלוואי ולי היו אומרים בשעתו, את מה שאני משמיעה היום לאחרים, אולי היו נחסכות לי כמה שנים טועות...

מי יתן וד' יהא בעזרנו, ויבוא משיח צדקנו בב"א.

בשמחה, מרים (כ. סמ"כית לשעבר)