ציטוט מויקיפדיה , יש אמת בדבר?

הרב עמרם אבורביע, ראב"ד פתח-תקווה סיפר שהרב מרדכי שרעבי אמר לו שדרכו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק נכונה מדרכו של הרב זוננפלד‏‏.

דברי ויקיפדיה אינם נאמנים...

בשום ערך מערכיהם מעצם העובדה שכל טפש שאינו מבין כלום בנושא כלשהו יכול לכתוב שם בכל נושא.

על אחת כמה וכמה שמדובר בערכים מן היהדות.

באשר לגוף הדברים: הר' עמרם אבורביע היה הרב הראשי הספרדי של פתח תקוה מטעם הרבנות החילונית הראשית שהקים הר' קוק ביחד עם הכופרים והבריטים וגם אם אמר את הדברים המיוחסים לו יתכן והיה צריך לומר כן כדי שלא יעכבו את משכורתו. (ראה בספר עבד נאמן על הגאון רבי שלום לופס זצ"ל על דרכיהם של אנשי המזרחי ללחוץ ולענות רבנים כדי שיודו לשיטתם הכוזבת בדברים או במעשים). וגם אם אמר דברים אלה בלב שלם כל זמן שלא פרט במה דרכו של הר' קוק נכונה אין בדבריו כלום לעומת דברי גדולי דורו של הר' קוק שפרטו פרט היטב מדוע דרכו היא דרך של מינות ואפיקורסות.

מעבר לכך לפני שמשתמשים בשמועה מסופקת משמו של הרה"ג מרדכי שרעבי זצוק"ל להצדקת דרכו של הר' קוק יטו אוזן לדבריו המפורשים הפוסקים איסור חד משמעי על שירות לאומי התנדבותי ורואים בו גזירה המסוכנת לישראל שבעתיים מגזירת העברה על הדת בפרהסיה.

בברכה, יואל.

המצאה

קראתי בעבר ספר על תלמידו רבי חיים סנואני זצ"ל שהיה אנטי ציוני בהשקפתו וקיבל את דעתו מרבו (כמבואר שם בספר) לצערי אין את הספר ברשותי כדי שאוכל להעתיק. חוץ מזה, גם בימינו יש מתלמידיו חיים ואף לא אחד מהם בדרכו של הרב קוק ז"ל כלל... עובדה זו לבדה מבטלת 'ציטוט' זה מכל מכל. מה גם מאד מענין מה מקור 'הציטוט' הבדיוני הזה. אגב, ידוע שכל גדולי הרבנים התימנים (כולם כולל כולם!) הם אנטי ציונים במובהק לאור מה שעקרו את התורה  והמצוות מיהדות מפוארה זו.

בברכה,

המדינה שחטה את התימנים

לצערי, יצא לי לראות כמה מבני תימן שהתדרדרו לעבריינות ולדברים נוראים ואיומים רח"ל שאינני יכול לכתוב עליהם כאן, בעקבות החינוך לכפירה שקיבלו במדינה ה"יהודית". וזה אחרי שגנבו מהם את הילדים.

אי אפשר לתאר כמה כואב הלב על האנשים האלה.     

כל גדולי הרבנים התימנים הם אנטי-ציוניים?

בעז"ה

לניב שלום,

אמנה לפחות שלושה רבנים תימנים גדולים שאינם אנטי ציוניים:

1. הרב עמרם קרח - הרב הראשי האחרון לגולת תימן, שבסוף ימיו עלה ארצה. בספרו 'סערת תימן' השווה את גאולת תימן ועליית יהודיה ארצה לגאולת מצרים, ואמר שבגאולת תימן "כפלים מנפלאות גאולי מצרים".

2. הרב יוסף צובירי - הרב הראשי לתימנים בת"א, מחבר סידור כנסת הגדולה ושו"ת ויצבור יוסף בר. בסידורו כותב כך: "ובזמננו שהוסיפו עוד קריאת הלל  ביום העצמאות להודות להשם יתברך על הנסים שעשה לנו והצילנו מיד אובינו ממוות לחיים, אין לאמרו אלא בדילוג, וכן נהגו בקהלנו".

3. הרב יוסף קאפח - באתר זה הוא לא אהוב, אך נראה לי שבקרב עדת התימנים אין חולק על גדלותו, והיה ציוני.

וכבר אמרו חז"ל שאין למדים מן הכללות.

כבר כתבתי בתגובתי הראשונה כאן...

כי התבטאויות של רבנים בשעת כהונתם ברבנות החילונית הראשית ומוסדותיה ב"שבח" הציונות אין בה ראיה ללמד על דעתם האישית כלום ובטח לא לסתור את דברי חכמי תימן שלא היו משועבדים למערכות אלה ויכלו לומר את אשר על לבם. מה גם שצריך לדעת שהתבטאויותיהם כוונו בעיקר לרוב הציבור שבולבל לגמרי בנושאים השקפתיים ע"י רבני המזרחי שהשתלטו על ציבור זה באכזריות יחד עם שותפיהם החילונים. ואדרבה תפנה אותי לראיה תורנית אחת שמציגים הרבנים הנ"ל שמנית שממנה למדו כי צריך להיות ציוני או כי העברת יהדות תימן על דתם ועל דעתם יש בה משום "כפלים מנפלאות גאולת מצרים" (אם לא שכוונתם שהמכות שספגו יהודי תימן  מראשי המדינה הן כפליים מעשרת המכות שקבלו המצרים).

בברכה, יואל.

ליואל אלחנן

לקנות חכמה ולב אין

משלי (פרק יז פסוק טז) למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין:

רש"י: למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה - ללמוד תורה:

ולב אין - ואין בלבו לקיימה ואינו לומד תורה אלא לקנות שם:

מהרש"א (על הגמרא במסכת יומא דף עב עמ' ב: אוי להם ל[שונאיהן של] תלמידי חכמים שעוסקין בתורה, ואין בהן יראת שמים):

לפי פשוטו גם שאין לו לב להבין ילמוד תורה שהיא מחכימת פתי. ועל כן אמרו דודאי אפשר שגם שכסיל יבא לידי חכמה ע"י הלימוד אבל הלב אין רצה, לומר שאין בלבו לקיימה אלא לקנות שם כפרש"י,והיינו שאין בו יראת שמים:

יותר מגאולת מצרים?

לא יודע מה אתה סח, אבל אחד מגדולי רבני תימן (אם לא הגדול) בדורנו הוא הרה"ג יצחק רצאבי שליט"א התייחס למצב הרוחני של עם ישראל ובעיקר יוצאי תימן בהקדמה לספרו "שו"ע המקוצר" ושם הביע דעתו ומספר שאר רבני תימן על המדינה והמצב הרוחני.

1. יש הבדל בין עליה לארץ לבין המדינה עצמה. רק שהציטוט אינו מוכיח את מעלת מדינת הכפירה אלא את המעלה לא"י, כי לבני תימן הדבר היה נראה כבלתי אפשרי.

2. אין להביא ראיה מרבנים ראשיים כפי שכתב יואל מספר פעמים באתר וכבר אמר הבורא יתברך (דברים ט"ז, י"ט) "וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" וכי מה רצית שרב מטעם יכתוב נגד ה"מטעם"?!

3. כבודו של הרב קאפח ז"ל במקומו מונח ביחס לעבודותיו התורניות, אבל שאר גדולי הרבנים התימנים לא מחבבים אותו במיוחד ואתה מוזמן ללכת לשאול אותם - כפי שעשית בעצמי- ותתחיל אצל הרה"ג ראצבי, שדרך אגב, הוא חרדי. גם הרב מחפוד ושאר רבני משפחת קרח בימינו כולם יהודים חרדים ויראים. ואם כבר מדברים על גדול רבני תימן שעליהם אין חולק הוא הרב יחיא אלשיך זצוק"ל שהיה חרדי לכל דבר וענין ולא ציוני ח"ו כך, העובדה שיהודים שאינם גדולי תורה אוהבים רב מסוים אין בכך הוכחה ש"אין חולק על גדולתו".

וכבר אמרו חז"ל "דברי תורה ענים במקום אחד ועשירים במקום אחר" והחכמה ללמוד מן המקום העשיר ולא העני וד"ל...

כל זה, מלבד מה שעשו לתימנים שזה תמוה לכשעצמו כיצד רבנים יוצאי תימן מהללים מדינה שתלשה מבניהם ואבותיהם את הדבר היקר ביותר שלהם - היהדות! ובאזני שמעתי ובעיני ראיתי, זקנים (ת"ח) תימנים אומרים לא אחת "בגלל חטאינו גלינו לארצנו"...

על הר' קאפח

תגובת יואל אלחנן בפורום:

'עובדה היא שתרגומו של הר' יוסף קפאח לא נתקבל בעולמה של תורה, ואילו מהדורת פרנקל זכתה לביקורת נלהבת של גדולי הדור. והספריות שבהן נמצאת מהדורת הר' קפאח הן ספריות שלצד הר' קפאח יש ספרי עגבים של ביאליק ושל ש"י עגנון (שהר' קפאח אמר פעם אודותיו: "אני מעריץ גדול של עגנון. היינו ידידי נפש". כמובא ב"ספר המופת", מיכאל בר זוהר, הוצ' משרד הבטחון, התשמ"ח).ושאר מומרים ופורקי עול.
ומה צריך עוד לדבר בזה, והמעונין לעמוד על דברי רבם של ישראל הרמב"ם ישא עיניו אל גדולי הדור שעמלו בדבריו והמה סמכו ידיהם על מהדורת פרנקל ולא על הר' קפאח (שאם אינני טועה הגרי"ש אלישיב בהיותו חבר בית הדין הרבני העליון של הרבנות החילונית הראשית לא ישב עמו (עם הר' קפאח) לדין בשל כפירתו בזוה"ק ובחכמת הקבלה. ולגבי מורה נבוכים: ישנה מהדורה של הוצ' ברזני עם פירושי רבנו יצחק אברבאנל ורבנו שם טוב והאפודי ופרוש הרב ן' קרקש.

וכן לגבי ספר הכוזרי יש מהדורת ברזני נקיה מהקדמות אפיקורסיות בלולות בביאליק ואחד העם, ויש גם ספר הכוזרי עם פירוש של הרה"ח מרדכי נויגרשל שליט"א...'

וראה גם את המאמר הזה.

לניב

בעז"ה

ראשון ראשון:

1. נכון, הציטוט הנ"ל מתייחס לעליה לארץ. הרב קורח היה מודע לבעיות המצויות במדינה ובעליה, ובכל זאת כתב כך. אתה מוזמן לעיין שם בספרו 'סערת תימן'.

2. אינני יודע אם הרב קורח והרב צובירי שימשו כרבנים בצורה רשמית מטעם המדינה. אין זה משנה הרבה - הטענה כי אין להביא ראיה מרבנים ראשיים מלמדת על חוסר באמונת חכמים - האמונה כי חכמים אומרים את דבריהם ביושר, ולא ממניעים חיצוניים. כל רב קהילה שקיבל שכר מקהילתו פסול, בשל היותו לוקח שוחד? עם כמה רבנים לאורך ההיסטוריה נשארתם? אם דבריהם של הרב הרצוג, הרב אונטרמן, הרב עוזיאל, הרב יצחק ניסים, הרב יעקב מאיר, הרב עובדיה יוסף ושאר הרבנים הראשיים אינם ראיה - חבל.

3. בתחילה כתבת שכבודות במקומו מונח, ובסוף תגובתך כתבת שמקומו עני בדברי תורה. אינני חושב שזה הפורום המתאים לדון במעמדו, אך דבר ידוע הוא שהמחלוקת עם הרב קאפח לא נוגעת לעניין גדלותו בתורה, אלא לעניין אמונתו בספר הזוהר. אני מניח שלא הלכת לרב רצון ערוסי כדי לשאול לדעתו על הרב קאפח. וביחס לעובדה שמהדורותיו התקבלו או לא התקבלו בעולם התורה - עיין בהסכמות לרמב"ם במהדורת ישיבת ההסדר חיפה ('אור וישועה'), שם הביאו את ההסכמות לרמב"ם במהדורת הרב קאפח.

חגי היקר

חשבתי שדברי הובנו כיון שלא, אסביר אותם.

1. אין קשר בין ארץ ישראל למדינה, כל בר דעת מבין זאת ממילא מה שכתבת לא רלוונטי לעצם הדיון.

2. הבעיה ברבנים שתלוים בשלטון החילוני היא: אינם יכולים להגיד את אשר על לבם באמת, כפי שכתב יואל, ואתה יכול לשמוע היום כל מיני דברים שהגר"ע יוסף (לדוגמה) אומר מה שהוא לא אמר בהיותו רב ראשי וזה לא פוגע בגדולתו וב"אמונת חכמים" (שאם לרב ריינס מייסד המזרח"י היתה אמונת חכמים לא היינו מגיעים למצב הזה שנקרא מדינת כפירה) אלא עובדה שחשוב לזכור. לדוגמה, גדולי ישראל שחיו תחת השלטון הנוצרי לא יכלו לכתוב שהיא עבודה זרה, למרות שהיום יודעים בדיוק מה חשבו גדולי ישראל על הנצרות כפי שלדוגמה כתב הרמב"ם שלא חי תחת עול הנצרות, מה שגדולי ישראל אחרים פחדו פחד מות לכתוב זאת וזה ידוע.

3. בקשר לעניות: כונתי היתה ללכת לרוב הגדולים ולא להסתפק בהבאת דוגמאות לא רלוונטיות לדיון. ובכן, בישיבה שלמדתי ובשאר המקומות בהם הייתי הן בבתי כנסת והן בבתי מדרש מהדורותיו של הרב קאפח נעדרות לגמרי ולא ראיתי גדולי ישראל המסתמכים עליו כלל (למרות נזכר מספר פעמים בילקוט יוסף). אם תחשוב שמדובר בבתי מדרש של אשכנזים וכו' כלל לא, כולם מקומות תורה של ספרדים עדות המזרח ותימנים.

עכשיו, עם כל הכבוד לרב שהזכרת -שמעתי עליו דרך אגב- דיברתי על גדולי ת"ח החכמים התימנים ולא על רבנים כאלה ואחרים ושוב, כבודם במקומם מונח.

סוף דבר, רוב גדולי חכמי תימן לא היו ציונים כפי שכתבתי ומשום מה כבודו ממשיך להתעקש איתי על דעתו על הרב קאפח פעם אחר פעם ומתעלם מן השאר. [ולא, הבעיה עם הרב קאפח אינה אי אמונתו בספר הזוהר- שהיא לכשעצמה פוסלת אותו בהנחה שהיא נכונה- אלא היא צורת הכתיבה שלו והזלזול בכל מי שחלק על דעתו].

מקוה שעתה הייתי מובן.