רע לו עם זה שיהודים מתקרבים אל הקב"ה

בספר "שערי תשובה" לרבינו יונה נכתב על אנשים מסוגו:

"וענין שונאי השם נמצא לפעמים גם באנשים שהם עושים המצות ונזהרים מכל עברה במעשה ובלשון, אם נפשם רעה ובקרב לבם יקשה להם כאשר חבריהם עוסקים בתורה, וירע בעיניהם בהיות בני אדם עובדים את השם ויראים מלפניו, כאשר תאמר על האיש אשר לא יחפוץ שיכבדו בני אדם את המלך ושיעבדוהו, כי הוא שונא את המלך, כל שכן אם הוציאו מחשבתם הרעה אל הפועל, שהם מניאים את לב בני-אדם מעסק התורה ומן המצות, כי הם שונאי השם... וכן אם יאהבון כבוד הרשעים ומשלם על עפר, כי אלה באמת שונאי השם, ואין רצונם בקיום עבודתו, ולא יחפצו בהדרת קודש יראתו ואשר ירבון מאד עבדיו ויראיו." (השער השלישי, עמ' קלו-קלז).

עוד נכתב על אנשים מסוגו:

"...החנף אשר הכיר או ראה או ידע כי יש עול בכף חברו וכי החזיק בתרמית, או כי יחטא איש לאיש בלשון הרע או באונאת דברים, ויחליק לו לשון הרע [לאמור]: לא פעלת און ! - המעט ממנו עון הנמנע מן התוכחת, שנאמר (ויקרא יט, יז): הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא, ויוסף לחטוא על אמרו 'לא חטאת', כענין שנאמר (ירמיה כג, יד): וחיזקו ידי מרעים. והנה זה ביד החנף האויל עון פלילי, כי לא יקנא לאמת, אבל יעזור אחרי השקר, ויאמר לרע טוב וישם חושך לאור, גם נתן מכשול לפני החוטא משתי פנים: האחד - כי איננו נחם על רעתו; והשני - כי ישנה באיולתו ביום מחר, כי הלל רשע החנף אותו על תאות נפשו, מלבד כי ישא עונש על הנזק אשר הזיק לאשר אשם לו החוטא, על צדקו מי אשר חטא לו, מלבד כי יענש על דבר שקר, שנאמר (תהילים ה, ז): תאבד דוברי כזב; ונאמר (משלי יז, טו): מצדיק רשע ומרשיע צדיק, תועבת ה' גם שניהם. כל שכן אם העול אשר בכף חברו גלוי לרבים, כי באמור אליו החנף לפני בני אדם: זך אתה בלי פשע ! - חילל וביזה דת ודין." (השער השלישי, עמ' קנב).

מיהו הרב הדומה למלאך ה'...

זה שמצטרף למקהלת חבריו המלאכים ויחד כולם קדושה לך ישלשו,ואז תורה יבקשו מפיהו.

ואם לאו,אלא שפורש מהם ובודה לו לעצמו שירה חדשה הצורמת את אוזני המלאכים,אל יבקשו תורה מפיהו.

לפי דעתכם

 לשון הגאון חזון איש במכתבו אליו, אשר כתב לו "הוד כבוד מרן שליט"א", זה הרי חנופה לרשעים!

אלא ברור שהחזון איש העריכו.

מה שעשה מעורר תמיהה גדולה

נניח שהוא לא הכיר את דעתם של גדולי ישראל בנושא זה [למרות שקשה לי להאמין בכך]. אז מדוע, לכל הפחות, לא עיין בעצמו בכתביו של הר' קוק לפני שפרסם תשובה 'הלכתית' ולא טרח לבדוק שמא שיקרו לו ושמא מופיעים בתוכם דברי כפירה ומינות ? איזה ת"ח היודע שאנשים קוראים את דבריו ומושפעים מהם מתייחס לנושאים כאלה בקלות ראש ? אוי ואבוי שהגענו למצב כזה בדור שלנו...  

ראשית, חנופה לרשעים מותרת במקרים מסוימים

שנית, מרן החזו"א כותב לו תואר זה רק במכתבו הראשון אליו. במכתבו השני לא כותב לו שום תואר כלל.

שלישית והכי חשוב- דעת תורה של גדול בתורה מבררים בראש ובראשונה אצל תלמידיו ולא תמצא אחד מתלמידי מרן החזו"א שלא יספר לך על יחסו השלילי של מרן החזו"א לר' קוק. (ראה בחלק המאמרים) ובקרוב יוכנסו דברים חשובים בענין זה מפיו של הגאון רבי יוסף דינקלס זצוק"ל שהיה תלמיד קרוב של מרן החזו"א). מי שנותן תוקף לאיזה תואר כבוד במכתב יותר מאשר לדברי תלמידי מרן החזו"א מראה על חוסר רצינות בסיסי בכל הנוגע לבירור האמת.

בברכה, יואל.

אעזור לך להבין...

אם כי לא נראה לי שזאת באמת הבעיה שלך...

ששון לא כתב שום דבר שמעורר ולו צל של ספק על הנאמר מפיהם של גדולי דורו של הר' קוק אודותיו בספרי "דת הציונות". כל בר דעת רואה כי תשובתו נראית כמו תגובה של ילד שחזר מ"פעולה" של בני עקיבא על הר' קוק ולא כמו תשובה של אברך האמור לדעת ולו ידע בסיסי על הנושא אודותיו הוא מדבר במקום לספר סיפורים שמכיר על הר' קוק ותלמידיו...

הרקע למכתבו של ששון הוא לא כבוד הר' קוק ולא משהו שקשור בזה. אנשי הצה"ד ברחובות היו צריכים באופן דחוף מישהו שקשור לרב עובדיה יוסף כדי למנוע את הרצאתו של הרב אברהם חזן ברחובות כי היא התקיימה בביכנ"ס שהעומד בראשו אמר לאנשי הצה"ד שניסו למנוע את הרצאתו של הרב חזן כי הדבר היחיד שימנע אותו מלתת לרב חזן לדבר זה מכתב מהגר"ע יוסף. הם היו חייבים משהו מהיר ולכן פנו לששון כשהם מלעיטים אותו בלשון הרע על הרב חזן. למרבה הפלא ששון נפל ברשתם בכזאת קלות וקבל את כל דבריהם כעובדה מוכחת עד שכבר לא יכל להתאפק וכתב את תשובתו (שאין בה צל של התחלה של טענה כלפי דת הציונות). וכעת במקום לחזור בתשובה ולהודות שנכשל בקבלת לשון הרע והוצאת שם רע הוא מנסה לחפות על עצמו ולא מבין שהוא הולך ומסתבך עוד יותר ומעורר ענין גדול בציבור באתרנו ובספרינו.

ומי ששם לב יראה שתאריך תשובתו הראשונה של ששון הוא יומיים לפני שהתקיימה הרצאתו של הרב חזן ברחובות אך היא נתפרסמה באתרו הרבה אחרי שהרב חזן מסר את ההרצאה כך שמלבד מה שסבך עצמו בכניסה לנושא שאינו מבין אודותיו מאומה זולת כמה סיפורים ורסיסי סיפורים (שעל פי הקלות שבה האמין לסיפורים ששמע אודותינו אין פלא שסיפורים אלה עשו עליו רושם יותר מדבריהם של גדולי וזקני דורו של הר' קוק אודותיו) גם לא הצליחו בעיקר מטרתם למנוע את הרב חזן מלמסור את הרצאתו (כל כלי יוצר עלייך לא יצלח...).

וזה שהוא תלמיד חכם אינו משנה מאומה מהעובדה שאם כתב על אדם היכן למד תורה והשקפה מבלי שבכלל מכירו נכשל בהוצאת שקר מפיו.

וכל מטרת אלה שפנו אליו והצליחו להכשילו ולהוציא ממנו מכתב חריף כנגדנו היתה לגרום לנו שנגיב בחריפות לדבריו כדי שאח"כ ישתמש בזה כדי לעורר התנגדות אלינו מצד סבו כשיראה כיצד דברו על נכדו. אבל אנחנו לא ירדנו לרמתו הרדודה והעדפנו להמתין שיחזור בו מדבריו, אך במקום לחזור בו הוא עוד ממשיך לדבר וגורם לזה שדבריו יחקקו עלי ספר בחלק ג' של דת הציונות יחד עם דבריהם של עוד כאלה שיצאו נגדנו (ושאין הכבוד להיכלל ברשימה אחת עמהם כלל) מלבד מה שנחקקים עלי גליונות עיתוני הפריצות והמינות של הצה"ד שרק שם קונים להם דבריו מקום של כבוד (שאינו כי אם בזיון...). 

והקב"ה יחזיר אותו ואת מסיתיו בתשובה שלמה לפני שיתפרסמו כמחזקי ידיהם של עושי עוולה (אשר ששון יודע היטב כי סבו נחשב בעיניהם כקליפת השום ואצל רבים מהם הוא מ"פושעי אוסלו") ולפני שיקויים בהם דברי האדר"נ: "כל המתדבק לרשעים אף על פי שאינו עושה כמעשיהם נוטל שכר כיוצא בהם".

בברכה, יואל.

מה אני לא מבינה

שלום אבי...

ראשית, אין בעובדה שישנם גדולים שהעריכו בעבר או כאלה המעריכים בהווה את הר' קוק לסתור את הנאמר ב"דת הציונות" משמם של גדולי תורה אחרים שהתיחסו אליו בצורה חמורה ביותר. הבאת דבריהם של גדולי ישראל שדברו קשות נגד הר' קוק לא באה  לטעון ש"כולם נגד הרב קוק" כדבריך אלא באה כתגובה לדברי השקר של הר' שלמה אבינר שהמתנגדים לר' קוק היו רק "קומץ קטן שהרעיש". עיקר התרכזותו של "דת הציונות" בשני חלקיו הראשונים היא בדעותיו של הר' קוק באשר לציונות ואביזרייהו שבזה אף אחד מגדולי ישראל לא הסכים עמו.

את החבר'ה מחברון שפנו לר' ששון אני מכיר גם כן והזכרנו שמו של אחד מהם (בנימין גרינגרס) ואדרבה אם הר' ששון בקי כ"כ בהשקפה ובהיסטוריה היה עליו לגלות בקיאותו בטרם הוא פוסק על ספר שהוא "כספרי מינות" ולא לכתוב בסתמיות "כל טענותיו נגד הר' קוק אינן נכונות" (טענה שלא מעידה על בקיאות בהשקפה או בהיסטוריה וריח חריף של דמגוגיה זולה עולה ממנה). וחוץ מזה אם חרד הוא לכבודו של הר' קוק כל כך מדוע שתק עד עכשיו אם כבר "לפני הרבה זמן" התחננו אליו?? האם יצחק דדון והדת"לים של רחובות הציעו לו מה שלא הציע לו בנימין גרינגרס??

על הר' יעקב ששון לתקן את דבריו בשביל עצמו ולא בשבילנו ולהשאיר את הסמכות לקבוע דינם של ספרים כספרי מינות לגדולים ממנו. ואם ראש בית המדרש בו הוא לומד הגאון רבי דוד יוסף מזמין את מחבר "דת הציונות" ללשכתו ונותן אישורו שהספרים ימכרו בבית המדרש שבו לומד הר' יעקב ששון, פסיקתו הנחרצת כי מדובר ב"ספר מינות" הוא חוצפה כלפי ראש בית המדרש (מעבר להיותה חוצפה כלפי הגר"י סילמן שהסכמתו החמה מופיעה על הספר) בו הוא לומד וכל טענותיו על ביזוי ת"ח הינן בבחינת "הפוסל במומו פוסל".

ולסיום, הנזק שגרם הר' ששון הוא לא לנו כי אם לשמו הטוב ולשיוכו לעולם התורה החרדי וכן לכל אלה שיטעו/יתעו מדבריו וישארו דת"לים בגללו. לנו גרם הר' ששון רק פרסום נרחב לספר (בדיוק בעיתוי של שבוע הספר המתקרב...) בערוצי הפירסום המובילים ביותר של הצה"ד.

נ.ב.

אני נותן בזה את התחייבותי לפרסם כל הקלטה של דברי הגרי"ש אלישיב בנושא הר' קוק באם יינתן אישורו על פירסום הדברים. אם אין אישור כזה מצד הגרי"ש אלישיב שליט"א ילמדנו המקליט בנימין גרינגרס מדוע אין ומדוע לא פרסם הקלטות אלה עד היום כשהביקור אצל הגרי"ש אלישיב היה לפני יותר משנה [בשבט התשס"ט]...

מה שאתה כותב על הרב אלישיב והרב עובדיה ו

הרה"ג יעקב ששון

כתב ספר בהלכה שעוסק בקביעת זמן המוות המוחי וכיוצ"ב ויש לו הסכמות מאד חשובות של ת"ח, כמו כן בספר האחרון של מרן הגר"ע יוסף שליט"א חזון עובדיה -אבלות הוא משבח שם את נכדו שליט"א,

שמעתי שמדובר בת"ח/אברך רציני ביותר שהיה ידוע בכך כבר בלימודיו בצעירותו בישיבת חברון המעטירה,

ואולי הרב יואל קצת טעינו בכל היחס לרב קוק זצ"ל,

יש לי הרגשה בזמן האחרון שקצת הגזמתי בהשקפה וגם לא כל המאמרים שכתובים באתר כ"ניתנו מפי הגבורה"

חבל שעל תשובתו נגד "דת הציונות"...

לא טרח לבקש הסכמות כמו על ספרו ולמנוע מעצמו מכשול כה חמור של לשון הרע והוצאת שם רע ללא כל ביסוס.

חבל שאברך כה רציני שעלה במעלות התורה בישיבות הקדושות התפתה כל כך מהר להאמין לדברים ששמע אודותינו ולא העלה בדעתו כלל לברר את הדברים לפני שיוצא נגדם בשצף קצף.

ואם חושב שטעינו בקשר לר' קוק היה עליו כמי שעוסק בהלכה לעומקה ומורה הוראות לרבים להראות מקום הטעות ולא להפוך ספר לספר מינות ללא שום ראיה, והיה עליו להתייחס בצורה ענינית. וכי בזה שמגדיר אותי  "אפרוח שלא נפקחו עיניו" או "קשה עלינו כספחת" הוכיח על טעות כלשהי?? לא הוכיח בזה כלום ורק הראה כי חלקו עם לבלרים כמו יצחק דדון ואל עם מורי ההוראות השוקלים מיליהם לפני שכותבים נגד אדם כלשהו.

אם אתה חושב שהגזמת בהשקפה זכותך לחשוב כך כך אם טענתך בזה היא כלפינו הבא ראיה לדבריך כי מדובר בגוזמא כי אנחנו בניגוד לר' ששון לא כתבנו שום דבר על דעת עצמנו וכל טיוטה של דת הציונות נמסרה לגדולי תורה לפני שיצאה לאור.

בברכה, יואל.

בעצתו של הגאון הגדול הגר"י סילמן שליט"א

הוחלט שלא לתבוע את הר' יעקב ששון כלל לדין תורה.

הגר"י סילמן ראה את תשובתו ואמר: "לא להתייחס כלל ולהמשיך הלאה בפעילות".

אנו מקווים שהר' יעקב ששון יבין כי הוטעה וטעה ומעצמו יחזור בו מדבריו ויביע חרטה עליהם.

בברכה, יואל.

ממשיכים עוד. צריך לענות על זה

יתר על כן...

הר' יעקב ששון לא השקיע טיפת מחשבה בנזקים שתשובתו תגרום למערכת החינוך שהקים סבו הגר"ע יוסף שליט"א. כבר שנים שמורות ומנהלות של חטיבות הבינים של רשת מעין החינוך התורני פונות אלינו באשר לתופעה חמורה (בעיקר בערים שאינן חרדיות) שאחרי שנים רבות של השקעה בבנות ישנן בנות שעם סיום החטיבה בוחרות להמשיך לימודיהן באולפנות של החמ"ד. הרב אברהם חזן אף מוזמן להרצות בפני בנות אלה על החשיבות של המשך במוסדות חינוך חרדיים. והנה בא הר' ששון ונותן חותמת של "מינות" לפעילותנו ומחזק בזה ידיהם של אלה החפצים למשוך בנות ישראל לאולפנותיהם ולשמדם בחינוך הקלוקל שלהן ואח"כ להפקירן לשירות לאומי. וכי זה חפצו של הגר"ע יוסף?? וכי בזה עושה לו נחת שנותן בידיהם מכתב שזה שעמל להשאירם בחיק היהדות החרדית הינו מבזה ת"ח שאין לו חלק לעולם הבא?? והרי פוגע הוא בבבת עינו של סבו אשר דאגתו לחינוך ילדי ישראל מדירה שינה מעיניו!!!

בברכה, יואל.

אינני בטוח שירצה

להבין כי טעה/הוטעה וקשה לי להאמין שהאמת חשובה לו יותר מהגאווה ורצונו לקבל פרסום. רב הכותב תשובה 'הלכתית' מבלי לבדוק באופן מינימלי את המקורות שלו ותוך התעלמות מדבריהם של גדולי הדור, חשוד, לכל הפחות, בחוסר הגינות ואין לצפות ממנו לענ"ד שיתחרט על דבריו.  

זה לא מדוייק...

ראשית, גם אם המניע לכתיבת התשובה היה גאווה או תאוות פירסום. הדבר האחרון שיוסיף כבוד לאברך בביהמ"ד יחוה דעת זה פירסום במסדרונות מרכז הרב והישיבות התיכוניות שיהפכו אותו  ל"אחד משלהם".

אך המניע לכתיבת התשובה הוא לא תאוות פירסום או כבוד אלא קנאה אמיתית לכבוד ת"ח אלא שהיא מבוססת כולה על קבלת לשון הרע אודותינו מבלי טרחה מינימלית לבדוק את אמיתות הדברים (הוא כותב אצל מי למדתי תורה והשקפה מבלי שבכלל מכיר אותי) וההפסד הוא כולו שלו (מלבד מה שיתן את הדין על כל חניך וחניכה מהצה"ד שתשובתו תחזקם להישאר בדרכם).

בברכה, יואל.

וויתור על דין תורה

מגוחך לומר שזה ירד בגלל שלא קראו את זה..

את עלבונה של תורה במקרה הזה...

ניתן לתבוע שלא במסגרת דין תורה בצורה טובה יותר ממספר סיבות.

מעבר לכך, מדובר בסה"כ באיזה אברך צעיר שקשה להגדירו כמשפיע על "ציבור שלם" ורוב אלה שמשפיע עליהם באתרו "הלכה יומית" אין להם ממילא שום קשר לנושאים הנידונים ב"דת הציונות" בכלל או לר' קוק בפרט כך שמדובר על השפעה מועטת ביותר אם בכלל.

בברכה, יואל.

אתה טועה!

תיכנס לאתר. כנס ל"שו"ת הלכה יומית". אחכ' ב"נושא" ל"כללי" ותמצא אותה עדיין עומדת שם!

רק הבעיה שהמזרחי עושים מזה מטעמים....

זה הוסר כי

לא נכון...

אלה שתשובתו של הר' ששון עושה עליהם רושם

ממילא לא בשלים עדיין לקריאת "דת הציונות" אבל כתוצאה מהפירסום הנרחב שנעשה לספר גם כאלה שבשלים לקרוא אותו נחשפו אליו וזה מה שחשוב ואם כי נפסק להם שהוא כספרי מינות ואסור לקרוא אותו הרי ספרי מינות מצויים אצלם בכל ספריה בישיבותיהם ואין זה מרתיע אותם כלל לקרוא ספרי מינות כי אם מסקרן אותם לדעת אילו דברי מינות כתובים שם וממילא ילכו אחרי האור של תורת אמת של גדולי ישראל ויצאו בעז"ה מאפילה לאורה.

בברכה, יואל.

תשובתו של הרב יעקב ששון הוסרה מאתרו...

כבר ענינו בחלק ב' של דת הציונות...

וב"ה שמחזק את ידינו להמשיך להרחיב היריעה בנושא זה בראותנו שגם אברכים מוכשרים עדיין טועים ומטעים ומתעלמים מדעת תורה של גדולי דורו של הר' קוק ופוסלים אחרים במומם. וב"ה שדבריו עושים פירסום רב לספר כי רבני הצה"ד מצטטים דבריו ברבים וכמות הנכנסים לאתר מאז פרסם דבריו הוכפלה ב"ה וסוף סוף מישהו מפנה ציבור גדול מהדת"לים מבלי שנצטרך אנו להתאמץ לאתר ויהי רצון שיהיה הדבר לכפרה על דבריו.

ובמקום לבזבז את זמנינו לענות לו נמשיך לפרסם את האמת המקובלת מפיהם של גדולי ישראל כפי שיעצנו הגר"י סילמן שליט"א לא לשים לב למבזים את גדולי ישראל ואת עצמם בהוצאת שם רע ולשון הרע.

מה בין יעקב ששון לגרי"ש אלישיב??

לפני כתשעה חודשים נשכר יעקב ששון (אברך בביהמ"ד יחוה דעת ונכדו של הגר"ע יוסף) ע"י חברו (ולא לחינם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו) יצחק דדון מ"מרכז ה(ערב)רב" לכתוב מכתב חריף נגד "דת הציונות" במטרה למנוע הרצאה של הרב אברהם חזן ביום העצמאות בביכנ"ס ספרדי ברחובות הממוקם בלבה של שכונה חרד"לית אשר השם "אברהם חזן" מדיר שינה מעיניהם של רבים מתושביה השקועים בחלומות האתחלתא דגאולה וכמו כל חולם מפחדים מכל שעון מעורר העלול להקיצם משנם ולמוגג חלומותיהם. גבאי בית הכנסת אמרו לחרד"לים כי רק פסק שלל הגר"ע יוסף יכול למנוע את הרצאתו של הרב חזן אצלם והכי קרוב שיכל דדון להגיע זה לנכדו יעקב ששון (כל הפרטים מפורטים בהרחבה בשירשור לעיל).

במכתבו כתב יעקב ששון כי מחבר "דת הציונות" "למד תורה והשקפה מפי מבזה תלמידי חכמים המתלוצץ מן החכמים בדרשותיו, וממנו למד וכן עשה" כשכוונתו לגאון הגדול רבי משה מרדכי הלוי שולזינגר זצוק"ל אשר בעוה"ר נלקח ממנו ביום ז"ך באב בשנה שעברה.

וכבר כתבנו לעיל כי לצערנו לא זכינו להימנות על תלמידיו של הגאון הנ"ל (אם כי גם מהקצת שזכינו להיות במחיצתו למדנו הרבה) אבל הבה ונראה כיצד מתייחס הגרי"ש אלישיב לגאון הנ"ל אשר יעקב ששון (המעמיד פנים במכתבו השני נגדנו כאילו דעתו של הגרי"ש אלישיב שווה משהו בעיניו) אינו מתבייש להגדירו: "מבזה תלמידי חכמים המתלוצץ מן החכמים בדרשותיו". וז"ל הגרי"ש אלישיב במכתב שכתב לרגל רעיון הקמת כוללי "משמר הלוי" ברחבי הארץ לעילו נשמתו של הגאון רבי משה מרדכי הלוי שולזינגר זצוק"ל אשר בזכותו נדפס ספר "דת הציונות" לראשונה:

יוסף שלו' אלישיב

ירושלים

בס"ד אדר א' תשע"א

הנני בזה לברך ולחזק ידי העוסקים בהקמת רשת כוללים "משמר הלוי" לאברכים עמלי תורה על שמו ולזכרו של ידידי הגאון המופלא צדיק יסוד עולם רבי משה מרדכי הלוי שולזינגר זצוק"ל, ובודאי יהיה זה לעילוי נשמתו הטהורה של האי גברא רבא ממעתיקי השמועה שמסר נפשו לגדור גדר ולעמוד בפרץ, ופעל גדולות לחיזוק עמל התורה ושקידתה והרבות דעת בדרך ההשקפה הטהורה המסורה מרבותינו גדולי הדורות זיע"א...".

אנחנו תקווה כי יעקב ששון ישכיל לשוב בתשובה על דבריו אשר אינם כי אם בבחינת "כל הפוסל במומו פוסל" או לכה"פ יעבור ללמוד במרכז ה(ערב)רב" יחד עם חברו יצחק דדון ואז כולם ידעו לזהות כי גם הוא בבחינת "הנהו תרי מיני חד שמיה ששון"(סוכה מח:) ולהתרחק ממנו.

בברכה, יואל.