על המחיה ועל הכלכלה

ר' יואל, נושא שלא נדרש כלל באתר, הוא "היום שאחרי". נו, החלטנו להיות חרדיים. וממה עכשיו?

1. שידוכים - לעולם תהיה סוג ב'. בעיקר אם אתה ספרדי או רח"ל אתיופי.

2. חינוך - בתור "פצוע" עם נסיון. לא יקבלו את הילד שלך למוסד רגיל. רק מוסד של חוזרים בתשובה, מופרעים, ספרדים או שבאבניקים (והילדים נולדו חרדים!)

3. כלכלה - אם עד עכשיו עבדת - הגיע הזמן להפסיק. לימודי מקצוע מנועים, ק"ו לימודי רפואה וכד'. אם הילד יחלה או האשה תהרה - תלך ל"ציוני" התורן.

אהובי, אני פחות או יותר בדעה אחת עם האידאולוגיה של ר' יואל. אך מנסיון כואב אומר לכם שחברתית - זה חסר כל סיכוי. מי שהתרגל לשיוויון כל שהוא אפילו למי שהיה "עילוי" או מוצלח אחר, כל עוד אתה לא "מתקרב" אלא "בפנים" נגמר היחס המחבק. כואב.....עדיין.

הגזמת

יש ציבור דת"ל שהתחרד והם כבר די מעורבים בציבור החרדי (אני אומר מנסיון) לפעמים אפילו עדיף להפגש עם מישהי שעברה תהליך דומה שיותר תבין אותי מאשר מישהי חרדית מבית שלא תבין אותי באותו אופן (חוץ מזה שקיבלתי הצעות של חרדיות מבית ולא "סוג ב'" כדבריך) יש גם חרדים עובדים ובהתייעצות עם מורה הוראה יש גם כאלו שממשיכים ללמוד אותו מקצוע

אבל לגבי אם הילד יחלה וכו' ממש הגזמת! דת"ל "ביום שאחרי" יתנהג כמו חרדי מהשורה אפשר לחשוב ששום ילד חרדי לא חולה ושום אשה הרה לא יולדת (שה' ישלח רפואה שלמה לכל חולי ישראל)

לא אהבתי את התשובה

תסכים איתי שחוזרים בתושבה יש להם סטיגמה של סוג ב'!!!! ועם מציאות אי אפשר להתווכח!, למרות שאני חושבת ואפילו חז"ל לימדו אותנו שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים עומדים.

אבל מישום מה, (הציבור האשכנזי במיוחד) מעדיפים אנשים שמבית הם חרדים ולא חזרו בתשובה.

אני יכול להעיד רק מנסיון אישי ולא

מסטיגמות

אני מתקשה להסכים איתך פשוט כאחד שהיה דת"ל אני לא מרגיש כסוג ב' בשום דבר וכן חברים שלי שחלקם דת"ל לשעבר וחלקם היו חילונים עד כמה שאני מבין משיחות איתם לא חשים רגשי נחיתות מצד סטיגמה (אני מסכים לגבי הרגשה אישית של חוסר רב ובורות שמי שנמצא במסגרת שמשמשת מעבר יכול להתגבר על זה)

אני כן מסכים איתך לגבי דת"ל שעבר לצד החרדי ומיד (לדוגמא) עבר לישיבה לחרדים מבית שיכול להיות לו סטיגמה של סוג ב' אך לא תמיד כ"סטיגמה" אלא פשוט התייחסות שונה וזה תלוי כבר בכל אחד באופן אישי (במיוחד אם הוא לא מבין בדקויות מסויימות הלכתיות וחברתיות ומגיע עם כיפה סרוגה, סנדלים עם גרביים, חולצת טריקו וג'ינס)

לא התכוונתי להרגשה האישית

של אותו אדם. התכוונתי למה שהחברה החרדית חושבת עליו. ובשידוכים זה נפוץ מאוד.

אולי הם חושבים שהיו לו ידידות לפני החזרה בתשובה או שהוא צפה בסרטים לא טובים או כל מיני סיבות אחרות...

לא כולם ככה (התשובה גם לרענן)

אני יכול רק להעיד מנסיון אישי ומי שאומר ככה רק בגלל שהוא שמע או מבחוץ לפעמים זה עצמו סטיגמה (שהחרדים בהגדרה כאלו) אני מודע לכך שיש בעיה ויש כאלו שחושבים ככה (מתוך בורות או פחד) ועיקר תשובתי (בכותרת "הגזמת") הייתה לגבי כך שמי שחוזר בתשובה אינו הראשון ואינו האחרון הרבה עשו את הדרך ולא נכנסים לריק. ועוד לפני שחוזר בתשובה מתחתן עם חרדית מבית, שישאל שאלה פשוטה האם הוא ירגיש בנוח ושפה משותפת עם מישהי מרקע חרדי כמו עם מישהי מרקע דומה לו, אני לא אומר שאין בעיות אבל גם מצד שני לא להקצין כאילו מי שחוזר בתשובה הולך לאבד את החיים הגשמיים שלו

תשובה מפורטת יותר כאן

לצלפחד

ב"ה

הרבה פעמים מי שמנסה להשחיר כיפות סרוגות מראה שהכל יפה והכל ורוד אצלם,אבל אח"כ שנכנסים באמת לחיים האמיתיים,רואים שממש לא הכל יפה שם ויש הרבה דברים לא ברורים,אז ממש אני לא חושב שאדם שרוצה לשנות את הדרך שלו צריך להפוך ולהיות שחור,הוא פשוט יכול ללכת למקומות כמו תורת החיים ויצהר וכדומה,שם גם  יש הקפדה קלה כבחמורה וגם אלו מקומות נטולי השפעה ציונית לגמרי,וממש הציונות בכלל לא מענינת אותם,ומצד שני הם לא רוצים לחיות בתוך החברה החרדי ובטח שלא בציבור הליטאי שיש שם המון דברים לא ברורים כמו למשל הענין של סידור מלא ועוד כמה וכמה ענינים רצינים,אז בקיצור אני ממש לא חושב שבשביל להתקרב לה' בדרך של אמת צריך ללכת להיות שחור ובטח שאדם שרוצה באמת להתקרב לה' ממילא יגיע לבד לדרך הנכונה הוא לא צריך את כל האלו בישיבות התיכוניות שמנסים להשפיע על הבחורים להיות חרדיים,ומראים להם רק את הצד היפה של החברה שבהם הם נמצאים.

האדם והחברה

ראשית לגבי "מראה שהכל יפה והכל ורוד אצלם" ראה דברי יואל אלחנן כאן (תחת הכותרת "צלפחד היקר ערב טוב...") לגבי אדם שרוצה לשנות את הדרך שלו כבר כתב הרמב"ם בהלכות דעות פרק ו הלכה א: "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחרי ריעיו וחבריו ונוהג במנהג אנשי מדינתו", מה לעשות והאדם נמשך אחר החברה וקשה ללכת בגישה שונה וגם אם אדם יגיע לבד לדרך הנכונה הרבה פעמים השהיה בחברת כאלה שאינם בדרך הנכונה או שתפריע לו ותקשה עליו או שתחליש אותו וגם אם אדם יראה בעיות וסתירות בחברה בה הוא נמצא (כוונתי לבעיות בהשקפה בעיות פרטיות וטעויות צצות בכל חברה) יתרץ לעצמו "כולם ככה" בלי אפשרות לבדוק (כיון שהאפשרות לבדוק נמצאת מחוץ לחברה שלו)  או שיהיה קשה לו ויגיד לעצמו "הדברים האלה קשים לי אך כיון שאף אחד לא שואל סימן שהבעיה היא בי" וישאר עם הספקות

אדרבה, זו זכות לחזור בתשובה

אני  לא אומר שמי שחוזר בתשובה הולך לאבד את החיים שלו, ההפיך הוא הנכון, מי שחוזר , הוא מקבל את החיים שלו בחזרה.

דיברתי רק על העינין שככה חושבים. לא יותר מזה. וזו עובדה ואין מה לעשות.

תודה בכל אופן קיבלתי את דבריך.

תוספת חשובה לגבי שידוכים לדת"ל שהתחרדו

חזרה בתשובה

גם על הצד שזה נכון. שמי שמתחרד, הוא נעשה כסוג ב' לפי דבירך במגזר החרדי.  אז סתם לידיעה-יכול להיות לכך סיבה הגיונית, בגלל שבן ישיבה או בחורה בסמינר שרוצה להתחתן ולבנות בית היא תעדיף לבנות את ביתה עם אדם שגדל והתחנך על ברכי היהדות החרדית מאשר חוזר בתשובה. כי חוזר בתשובה הוא עוד טרי בהשקפותיו ודעותיו.

ודבר נוסף: הציבור החרדי כלל לא מתייחס אל חוזר בתשובה בצורה לא נאותה להיפך לך תראה כמה אירגונים חרדיים קמו לסייע לעם ישראל לשוב למקורות, כמו ארגון שופר או הידברות או ערכים או לב לאחים. שמאחוריהם עמדו ותמכו של גדולי התורה כמו הרב שך והרב וולבה זצ"ל {ניתן לראות חוברת במשרדי לב לאחים} אז זאת טעות ממש לא נכונה לומר שהציבור החרדי מסתגר בתוך עצמו ולא מעניין אותו מאף אחד.   

סוג ב

אני מקוה שנזכה לקבל הזמנה לחתונה...

בשעה טובה ומוצלחת...

בברכה, יואל.