ליואל שלום. מה המדינה או ההשכלה עשתה ליהודים כשרים. מושגים כמו מדינה והשכלה אינם מעלים ואינם מורידים מאומה בשאלה מה הם עשו ליהודים כשרים. זו טעות להאשים תנועות רעיוניות כלשהם בהתדרדרותם של יהודים שהיו כשרים בעבר ועכשיו כבר לא. בסופו של דבר יהודים כשרים אלו כבודדים וכקבוצות הם הם אלו שבחרו להצטרף או לא להצטרף אליהם. וכנראה כשלו אותם גדולי דור בתקופתם בהנהגתם בנושא זה. כי אחרת: אם כל היהודים הכשרים שמעו לגדולי הדור איך קרה שהם ירדו מדרכם? ומכאן השאלה האמיתית ושממנה מנסים תמיד להתחמק ואולי לא לדון בו בצורה הנכונה : מה צריך לעשות במצב עכשווי נתון שיש מסגרת של מדינה הנקראת מדינת ישראל. ההלכה כפי שאני מכיר אותה, ואני לא מכיר את כולה אינה מכירה במציאות של עם ישראל שאיננו עם התורה. וזוהי המציאות של העם היהודי מזה 200 שנים. ועד שלא יהיו פסיקות גדולי דור ברורים ומקובלים על כל מגזרי היהדות – לפחות החרדית לא נוכל , אנו הקטנים, במצב נתון זה להכריע לא בבעיה פוליטית לא בבעיית המשטר הכלכלי, צבא וכו. זאת משום שנקודת המוצא של ההלכה היא שהעם היהודי הוא ברובו עם תורה, ולגביו יש הנחיות כיצד לנהוג. לעומת זאת עם שאינו עם תורה משול היום בעולם החשיבה ההלכתית למשולש שאין לו 3 צלעות. כך אין בכלל מובן לשאלה כיצד מדינת ישראל, שאינה מכירה כלל בסמכות התורה, צריכה לנהוג בהתאם לתורה- למשל ביחס לשטחים כבושים או חלוקת עוגת התקציב. שאלות כאלו דומות לשאלתו של קצב טריפה שבא לרב ושואל שאלה על כשרות הסכין לשחיטת חזיר. ביורה דעה יש סעיפים העוסקים בכשרות הסכין לשחיטה, אבל ברור לגמרי שהם חסרי משמעות לגבי שחיטת חזיר. בברכה ד. אלחנן