שאף שיש איסור למנות מי שאין בו יראת שמים אם מינו מינויו מינוי (מדין של קיבל על עצמו פסול) על דבר זה כתב הדברי יואל (חו"מ סימן קל עמ' תצ) "והנה בעניני ממונות עדיין י"ל דכשקבלו עליהם יכולים לדון כמ"ש הפוסקים, דהלא על ממונם יכולין לוותר וממון ניתן למחילה ואם קבלום עליהם לדון על ממונם הרי מחלו על אופן זה, אבל בעניני הוראה וגיטין וקידושין וכדומה שאי ביד הציבור למחול על התוה"ק, אם קבלו מי שאינו יודע או אינו הגון ומהפך דברי אלקים חיים בוודאי שאין בקבלתם כלום ואינם אלא מכשילים את הרבים בהפרת דתוה"ק וגרע ממקדיש בעל מום למזבח" (לגבי סוף הדברים עיין רמבם פ"ד מהל' סנהדרין הל' טו שאותו הזכיר יותר בתחילת הסימן) וא"כ מה נאמר על רשות למדינה לשלוח למלחמה? (שזה בכלל דיני נפשות ועל זה הרחיב ב"על הגאולה ועל התמורה" ואכמ"ל)
ולגבי הטענה שיש עמהם ראויים כתב (באותו עמוד לפני הדברים שהבאתי לעיל) "ובשו"ע חו"מ סימן ג' סעיף ד' הזהיר לאדם חכם מלישב בדין עד שידע עם מי יושב שמא ישב עם אנשים שאינם הגונים ונמצא בכלל קשר בוגדים לאו בכלל בי"ד"