מספרי העמודים דלהלן הם ע"פ המהדורה המקוצרת של ה'ויואל משה'.
א. בעמ' עא הוא מביא מהזוהר על הפסוק 'נפלה לא תוסיף קום' ומביאור בשם 'אור החמה' שלא תוכל לקום מעצמה עד שיאחז אותה הקב"ה בידה ויעמיד אותה. ובהמשך כותב שעל כרחך שא"א [שתקום] אלא בבחינה גבוהה יותר מהגאולות הקודמות, וק"ו שלא לקום מעצמו בבחינה שפלה שעשו האפיקורסים שזה ודאי נגד הקרא ד'לא תוסיף קום'.
א"כ הבין שע"פ הזוהר א"א לקום מעצמו, וכיון שהאפיקורסים עשו מה שא"א שיהיה ע"פ הזוהר - הרי זה אסור. וקשה, היאך אפשר שבנ"א יעשו מה שאמר הזוהר שא"א שיעשו.
ב. בעמ' עג הוא כותב: וכבר נתבאר שמבואר בכמה קראי שהגאולה הוא רק בידו של הקב"ה, ואנו מוזהרין על זה וכו', לכן דעת המהר"ל שלוקחי הגאולה מעצמם קודם הזמן, נגד שבועות של הקב"ה, וחושבים שהמה בזרוע בשר יכולים לבטל גזירתו של הקב"ה הוא כפירה גמורה בתורה הקדושה וכו'.
ודברים אלו קשים: אם קב"ה גזר שא"א לקחת גאולה לבד, א"כ לא יתכן שאדם יקח גאולה לבד, והקמת המדינה איננה גאולה ואין לה שייכות לגאולה וממילא אין בזה כפירה.
ומה שכתב שזו דעת המהר"ל, כך שיטתו בהבנת המהר"ל, אבל המעיין במהר"ל יראה שאין הכרח להבינו כך. ומ"מ איך שיהיה דברים אלו קשים כנ"ל.
ג. בעמ' עט כתב על דברי הרמב"ם, שזה ברור ומפורש בפסוקי פ' ניצבים שא"א לגאולה בלא תשובה, והמשיך שא"צ הרמב"ם לכתוב שלא לעשות גאולה מעצמם, כיון שממה נפשך, אם לא יעשו כל ישראל תשובה כבר הודיע שהוא נגד ההבטחה המפורשת בקרא והוי כפירה בתורה הקדושה, ואם יעשו תשובה בודאי תבוא הגאולה.
א"כ שוב אמר שכיון שא"א שתהיה גאולה בלי תשובה, אם עשו גאולה מעצמם ללא תשובה זו כפירה בתורה. ושוב קשה, הרי אם התורה אמרה שא"א שתהיה גאולה בלי תשובה א"כ א"א שיעשו גאולה מעצמם בלי תשובה, ומה עניין זה לכפירה?