קראתי את הפרק המדובר בספר דת הציונות, ואני מאד מתפלא על כך שהנקודה המרכזית חסרה שם.

זה לא רק שהמפד"ל והאיחוד הלאומי הם אלו שהקימו את ממשלת שרון, אלא הרבה יותר מזה.

הרי הממשלה ההיא הייתה ממשלת שרון-טומי לפיד. אותו לפיד, היה אחד ממשנאי התורה הגדולים ביותר שעמדו לעם ישראל. הוא היה האויב הגדול של היהדות החרדית בדור האחרון. ואותם דת"ל צבועים, באותו רגע שהחרדים היו זקוקים להם נואשות, הפנו להם כתף קרה, ותקעו להם סכין בגב. זו הייתה אחת הבגידות הגדולות ביותר בהיסטוריה.

והנה, שנתיים לאחר מכן, פתאום נוצר מצב הפוך. ליהדות החרדית נוצרה הזדמנות נדירה להעיף את לפיד מכל המדרגות על ידי כניסה לקואליציה. אלא שבכניסה זו הייתה התעלמות מאותם אנשים שהתעלמו מהם שנתיים קודם לכן. בא הרב אלישיב והכריע - מי שלא מתחשב בנו, למה אנחנון צריכים להקריב עבורו את עתידנו?

המנהיגות הדתית לאומית איננה רואה את עצמה אחות של היהדות החרדית, אלא אויב מר. רק כשצריכים אותנו ישתמשו בנו ואחר כך יזרקו אותנו לפח כדי לקבל רבע מחמאה מאיזה כופר.

אני מתפלא עליך, רבי יואל, שלא הדגשת נקודה זו.