מחבר הספר ואנו החרדים לדבר ה' איננו מתכוונים ח"ו לקטרג, כמו שידוע כמה שונא האב את מי שמקטרג על בניו.
הטענה שבספר היא שאסור עלינו לשמוע לרבנים כמו הרב אבינר הרב מלמד הרב צבי יהודה ושאר הרבנים הלאומים כיוון שהם בין בשוגג בין במזיד פוסקים הלכות נגד התורה-כגון:ללכת לשרות לאומי-שהלא כל הפוסקים פסקו שאיסור זה בגדר יהרג ואל יעבור,
ללכת לצבא-שעד היום החליש קירר דרדר וחילן (ועד היום ממשיך בפעולתו רח"ל) נערים צעירים דתיים חזקים וחלשים שבפוטנציאל אם היו לומדים בישיבות הקדושות יכלו לצאת גדולים בישראל בהוראה ופסיקה.
להגיד הלל ביום העצמאות ועוד לברך ברכה לבטלה-כידוע שכל הפוסקים הסתפקו אם לעשותו יום תענית אך מפאת זה שהחזו"א אמר: מי כמונו דור שהשתיקה יפה לו שנתקן תקנות?? לא נתקנה תענית.
ללמוד לימודי ספרות גויים וספרות מומרים בבתי הספר וישיבות תיכוניות שכידוע שכל הרהור כפירה וע"ז הוא בגדר יהרג ואל יעבור.
רבני הציונות הדתית מחנכים לשבח את מנהיגי המדינה הרשעים שהעבירו על דתם אלפי יהודי בכח הזרוע בימי קום המדינה ועד ימינו אנו ע"י חינוך ממלכתי כפרני עם ביקורת המקרא רח"ל תקשורת ועוררות יצרים שכידו שהשערי תשובה כותב שכל המהלל את הרשעים ידוע שהרי זה רשע גמור.
לימוד באוניברסיטה-אשר אין בית מינים גדול מזה, שהפוסקים נחלקו האם יהיה אסור להכנס בבית מינים אף בסכנת נפשות, שהרי באוניברסיטה מלמדים כפירה ויש שמה ציבור חילוני המשפיע רבות להחלשות רוחנית.
התחברות והמצאות בסביבות עוברי עבירות-שכבר נפסק שאסור להתחבר לעושי מעשי רשע אף ע"פ שאינם יודעים(שערי תשובה) ואף הרמב"ם כתב שיש להדבק בצדיקים ולהתרחק בתכלית הריחוק מהרשעים(איסור זה שייך גם בעוברי עבירות סתם) היושבים בחושך.

בגדול אלו רוב הטענות-שרבנים אלו אינם רבנים ופוסקים פסקים נגד התורה ואף אברכים צעירים יותר גדולים מהם בתורה.

אז הדיון בספר מפנה טענות על הרבנים של הציונות הדתית והחינוך הגרוע שלה ולא על הציבור.