א. הסגידה הפסולה לביבי באה רק להראות שעסקני המפלגות מתנהלים בצביעות מכוערת ובעוד הם מדברים גבוהה גבוהה על חובת הציות לגדולי הדור הם עצמם עושים ככל העולה על רוחם ומתעלמים מדברי גדולי הדור ומדעת התורה כלפי אנשים כמו ביבי ודומיו.
ב. גדול הדור אינו מושג שאני או אתה או מישהו אחר מגדירים באופן פרטי אלא הוא נגזר מיחס כלל עולם התורה לאותו גדול וכוונתי בדבריי לא היתה לערער על עצם זכאותו של גדול הדור פלוני או אלמוני לתואר גדול הדור אלא להראות שאדרבה גם מצידם של כל גדולי הדור לא נמצאה התיחסות הלכתית כלשהי למכלול הסוגיות הקשורות לנושא הבחירות באופן שניתן יהיה לומר כי יש כאן בכלל מחלוקת הלכתית בין האוסרים למתירים וללא מקורות הלכתיים להיתר פשוט לכל בר בי רב שהאיסורים הנוגעים להשתתפות בבחירות הם לכולי עלמא ואין חולק עליהם כלל וא"כ הבסיס להוראה להשתתף בבחירות או להתיר הימצאות של נציגים בכנסת המינים הינו: הוראת שעה לעבור על איסור (וכפי שהתבטא מפורשות הגאון רבי ראובן גרוזובסקי זצ"ל יו"ר מועצת גדולי התורה של אגו"י בארה"ב) וכמו הוראת היתר לאכילת חזיר לחולה הזקוק לכך.
מה שכתבתי שבנוגע לשאלה הלכתית צריך לפנות למורה הוראה שהוסמך להוראה ע"י גדולי ההוראה שבדור הם דברים פשוטים ושוב לא אני מגדיר מי הם אלא עולם התורה וההלכה כך שלא אני צריך להגיד מי הם ורק אומר לך מספר שמות לדוגמא מהתקופה האחרונה: (הגר"ש וואזנער זצ"ל, הגר"נ קרליץ זצ"ל, הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הגר"מ שטרנבוך שליט"א, הגרמ"ש קליין שליט"א).
ג. הסיבה שהגאון רבי דב לנדו שליט"א הזמין אותי לביתו היתה סוגית הר' קוק ולכן זה הנושא שעליו דיבר ולא הרהבתי עוז בנפשי ליטול מזמנו היקר לנושאים אחרים. שנית, אין לי שאלה לגבי ההוראה להצביע בבחירות, אני מבין אותה ואת המניעים שיש מאחריה לגדולי תורה שהם בעלי אחריות ציבורית על כלל הציבור ועם כל זה אין בה כדי לערער במשהו את דעת האוסרים ואת חובתו של כל מי שמבין את ההשלכות החמורות והשליליות המעשיות כתוצאה מקיום הוראה זו לזעוק כנגדן, וראה בספר "בטוב ירושלים" להמגיד הירושלמי המפורסם רבי בן ציון ידלער זצ"לשאמר לו גדול הדור מרן רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי שאם הוא (רבי חיים עוזר) ישנה משהו בחינוך ממה שהיה נהוג בדורות הקודמים אזי חובתו של רבי בן ציון ידלער לזעוק שהדבר הוא נגד דעת תורה! וראה בספר שיעורי רבנו משולם דוד הלוי סולובייצ'יק זצ"ל בעניני השעה וז"ל: "ולצערנו אחד הדברים שאבדו בדור האחרון הוא ענין הדעת, פעם בני התורה היו בני דעת וידעו לנתח כל דבר בשיקול הדעת ובהבנה, וממילא גם במעשי עצמם התבוננו ובחנו את הטוב והישר, וכיום אין דעת עצמית לאדם כלל והכל מושפע מהרחוב והעיתונים, שכל אחד חושב בדיוק כמו שכתוב בעיתון שהוא קורא...ועיי' במדרש רבה (במדבר כא' ב') דאיתא שם שמשה רבנו בשעת מיתתו ביקש מהקב"ה 'רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך דעתן של כל אחד ואחד ואין דעתן של בניך דומין זה לזה, וכשאני מסתלק מהן בבקשה ממך מנה עליהם מנהיג שיהא סובלם כל אחד ואחד לפי דעתו שנאמר יפקד ה' הרוח אינו אומר אלא הרוחות וכו' עיי"ש. ומבואר דהמנהיג צריך לסבול כל אחד ואחד לפי דעתו וזה היפך המצב שיש כיום דהמנהיג אומר מילה וזה כמו גזירת הכתוב שאסור לחלוק על זה ולחשוב אחרת, אבל לפי התורה מנהיג צריך לסבול כל אחד ואחד לפי דעתו. הג"ר ירוחם ז"ל חינך שצריך להיות לבן תורה שכל עצמי ויהיה בר דעת, ויוכל להגיע להכרה עצמית בתורה וביראת שמים, אבל כיום אסור לחשוב בכלל ואסור שתהיה דעה עצמית, ומי שמנסה לחשוב באופן עצמי מיד נחשב שיש לו פגם באמונת חכמים, ומגדלים דור שלם שלא יהיה בעל שכל ובעל דעה, רק ייצמד ל'רבי' וישעבד מחשבתו למחשבתו בלא לחשוב בפני עצמו כלום" (שיעורי רבנו משולם דוד הלוי-דרוש ואגדה, ביאורי תפילה עובדות ועניני השעה עמ' רנ').
ד. מהספרים שיצאו בענין תולדות מרן החזו"א וכן משיחות שקיימתי עם כמה מתלמידי מרן החזו"א עולה כי שני התלמידים המובהקים של מרן החזו"א היו הגאום רבי גדליה נדל זצ"ל והגאון רבי שרגא פייבל שטיינברג זצ"ל וגם אם היו תלמידים מובהקים נוספים שאינם פחותים מהם בדרגת מובהקותם ונאמנותם למרן החזו"א עכ"פ אין חולק כי רבי גדליה נדל זצ"ל היה תלמיד מובהק וודאי שלא היה נמנע מהשתתפות בבחירות ומורה לכל שומעיו לא להשתתף בהן אם הדבר היה בניגוד לדעת מרן החזו"א.