של:
א. מחטיא הרבים. כי החטיא הרבים בדיעות כוזבות ואפיקורסיות בכתביו ובדברים שאמר בעל-פה. גרם לעלייתם ארצה של יהודי תימן תוך שהוא מפקיר אותם בידיי ציפורני הערב רב, כמבואר בספר "על ציפרוני נשרים".
ב. מסורה. כי הלשין על יהודים אחרים וגרם למאסר קשה ומשפט בידיי השלטון הבריטי.
ג. בעל לשון הרע ואפיקורוס. כי פרסם עיתון בו השמיץ את גדולי דורו בשם "קול יעקב".
ד. חמסן וזייפן. כי זייף צוואת חותנו מרן האדר"ת זיע"א, זייף מסמכים כגון למשל ניירת המכתבים של הסבא קדישא זיע"א, ארגן פריצה לביתו של הסבא קדישא זיע"א מיד לאחר פטירתו וחמס את רכושו של הנפטר שלא כדין.
ועל כך קוק ושכמותו, כל הדומים לו וכל ההולכים בדרכו נידונין בגיהנום לדורי דורות. ולא יעזרו להם טענות וצידוקים. כי כל מעשיהם נעשו מתוך זדון, מתוך בחירה חופשית וברצון.