1.מבואר בראב"ד לגבי הגשמת הבורא שמי שטועה מחמת עיונו אינו נקרא מין ,א"כ למה החרדים אומרים שהציונים דתיים שטעו מחמת עיונם הם כופרים ומינים?(לדוגמא ידוע מה שאמר החזון איש ש"כל מי שאומר הלל ביום העצמאות הוא כופר",וכן בויואל משה קורא כל הזמן לציונים דתיים מינים אפיקורסים ושאר שמות וכן מבואר בעוד הרבה ספרים נגד הציונות).
2.ידוע שבספר העיקרים שמי שאינו מאמין במשיח אינו כופר אלא חוטא כמו דעת הלל בגמרא ,שמעתי שיעור שלך שאתה אומר ש"נפסק הלכה בעם ישראל כדעת הרמב"ם",רצוני לשאול מי פסק כך?וגם אם נמצא פוסק אחד או שניים הרי סוף סוף דעת בעל העיקרים אינו כך ולמה שלא נחשוש לשיטתו?ועוד נדינהו להריגה(כמו שכותב הרמב"ם ש"מצוה לאבדו")בשם כך?
שאלותי הם אמנם קשות וארוכות אך מאוד יש לי ספק בהם אשמח לתשובה אמיתית לכך.