כאשר נהרג חייל צה"ל או מתנחל אין מקום לטעון שהם מסרו נפשם על קידוש ה'. לאמיתו של דבר, הם מתו על קידוש המדינה ודת הציונות. ודרך אגב, יש צער גדול על כל אובדן חיי אדם, כי "חביב אדם שנברא בצלם", אעפ"י שטעה בדרכו ובהשקפתו. וכאן הכאב גדול מאד מכיוון שרבים מאותם חיילים ומתנחלים הוטעו ונוצלו באופן אכזרי ודמם זועק לשמים..  

אולם הטענה הדמגוגית של הדתיים לפיה אותם חיילים מתו על קידוש ה', אין לה יסוד במציאות. בדיוק כפי שאי אפשר לטעון שהערבים החליטו להרוג יהודים מתוך אנטישמיות. זהו סכסוך על אדמות שהציונים גרמו לו בשרירות לבם. הערבים אינם פועלים מתוך שנאת הדת היהודית כי אם מתוך רגשות לאומניים ושנאת המדינה. ישנו הבדל תהומי בין שני הדברים האלה וכל ניסיון לטשטש את הגדרת האנטישמיות ולהרחיבה לשנאת המדינה עוקר לגמרי את היהדות האותנטית (מלבד השקר הגלוי שיש בזה).