בחינה עובדתית (ולא אמוציונאלית) של ההיסטוריה מראה שהערבים אינם אנטישמים ואינם שונאים את הדת היהודית כלל. לראיה, היהודים תמיד נהנו משוויון זכויות במדינות ערב, חיו שם חיי מלכים ודבר לא היה חסר להם. היהדות והרבנים נהנו שם מיוקרה גדולה והיו מכובדים אצל השלטונות והאזרח הפשוט. איש לא שמע על פוגרומים, גירושים, אפליות, שמדות או רדיפות במדינות אלה (כעת תשווה זאת לאירופה..).

בארה"ק יהודים וערבים חיו בהרמוניה וידידות איש עם רעהו, כפי שמעידים ת"ח שהיו עדים לכך (למשל, קראתי את עדותו המוקלטת של הרב ברוך קפלן זצ"ל אשר העיד מפורשות שערבים נהגו להזמין יהודים לחתונות שלהם, שייח'ים ערביים נכחו בחתונות יהודיות, היו יחסי שכנות מצוינים, אנשים סייעו איש לרעהו וכד').

כל מעשי ההרג נגד יהודים (כולל מאורעות תרפ"ט) בוצעו על רקע לאומני והחלו בגלל הסכסוך הערבי עם הציונים. אין לזה שום קשר לאנטישמיות או שנאת יהדות ואתה, בכל הכבוד, מערבב דבר שאינו במינו. הציונים ברוב רשעותם תמיד דיברו בשם כלל ישראל (בדיוק מה שהם ממשיכים לעשות היום) - מה שגרם לערבים רבים לטעות ולחשוב כאילו שהיהודים מצדדים בכופרים הציונים. אם אתה צריך לבוא בטענות כלפי מישהו אז תכה באגרופים על החזה של ביבי וקודמיו כי הם אלה שיצרו את הטרור הערבי ואת המוטיבציה הערבית להשיב לעצמם את האדמה שאיבדו בתש"ח. אין לכך שום קשר לאנטישמיות. אגב, הלאומיות הערבית היא תופעה מוזרה שלא הייתה קיימת כלל לפני הופעת הציונות. 

הפעולות הציוניות נגד הערבים הם אכן פשעי מלחמה מכיוון שהציונים אינם מכירים בתנ"ך ונלחמים על ארץ שאינה שלהם. עפ"י דין, הערבים היו שם קודם והאדמה שייכת להם. הציונים הדתיים גרועים עוד יותר מכיוון שהם (בדומה ללוט הרשע) טוענים שאדמת ארץ ישראל היא קניין פרטי שלהם והמה אדוני הארץ אותה קיבלו בירושה מאבותיהם. אצל הדתיים אין מושג שנקרא גלות, אמונה בעקרון של שכר ועונש והעניין של "מפני חטאנו גלינו מארצנו", אמונה בכך שהכל בעולם שייך לקב"ה כולל א"י והוא אשר יכול לקחת את הארץ ולתת אותה לעם אחר לאיזה זמן שהוא רוצה...