או למעשיו רק מחמת גדלותו או תאריו המוכרים בציבור הרחב כבר מתייחס הגאון רבי שמשון רפאל הירש זצוק"ל (עיי' שו"ת שמש מרפא חלק יו"ד סי' נב') וז"ל: "והנה הוכחת הגדלות לשם הצדקה להורות בנידון דידן הוא דבר קשה מאד. יש חכמים חריפים, אך אין חריפותם אלא חריפות של הבל, אם באה לשרת את ההתעלות העצמית ולא באה לשרת את האמת, וכבר אמרו חז"ל לפום חורפא שבשתא (ב"מ צ"ו :). ו
יש בקיאים שכל חדרי ההלכה פתוחים לפניהם אך אינם מכירים את העובדות והמצבים אשר עליהם הם צריכים לדון, והעובדות והמצבים אינם נלמדים מפסקי השלחן ערוך אלא מההסתכלות הנכונה בחיים. יש אנשים שהם גדולים בעיניהם ובעיני רואיהם כמו גלית הפלשתי, והם נתקלים בגדלותם, ויש שעומדים בשדה הקרב כמו דוד הקטן, אך מכירים את האבן הנכונה להשלכה מדוייקת. ומי בין החיים ירהיב עוז בנפשו להבחין בין גדול לגדול. רק "שם" המקום שבו נותנים את הציונים הסופיים, וכמו שכתוב "קטן וגדול שם הוא" (איוב ג', יח'). ע"כ.
לכן ישראל היקר, העובדה שאדם מוכתר כ"גדול" אין בה כדי לחזק במשהו דעות הסותרות את דעת התורה המקובלת בידינו מדורי דורות המושמעות על ידו בחוצות או את מעשיו הנעשים בניגוד מוחלט להנהגת כל גדולי הדורות שלפניו, ואפילו כשמדובר בגדול הדור ממש כבר למדנו מרן הגר"י בלזר זצוק"ל (גדול תלמידי מרן רבי ישראל מסלנט זצ"ל) כפי ששמע מפיו הגאון רבי ראובן כץ זצ"ל בעל ה"דודאי ראובן" וז"ל:ונעים לי להביא כאן דבר נחמד
ונכבד ששמעתי מפי מו"ר הגאון הצדיק מרן יצחק בלאזער זצל"ה שביאר לי
בילדותי הכתוב באסתר "ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו, כי הגידו לו את עם
מרדכי" דמשמע שאם הגידו לו שמרדכי יצא מעם
אחר לא מעם ישראל שאז הסתפק לשלוח יד במרדכי לבדו רק מפני שאמרו לו עם מרדכי עם
ישראל לכן לא הסתפק במרדכי לבדו ויבקש להשמיר כל עם היהודים ומדוע נגרע עם ישראל
מכל העמים שמי אשר המרה את פיו יענש ולא כולם? ואמר לי הגאון הנ"ל דידוע שחפץ
המן הי' להעביר על הדת לכן חפץ שכולם יכרעו לו כע"ז, והנה אצל כל העמים
ודתיהם אם ראשי הכהנים יאמרו להקל באיזה מנהג ודת כולם מקבלים הקולא הזאת כידוע
שבימים האחרונים שמקילים מתעניתיהם וצומות שלהם ובאכילתם כפקודת הראשי כהנים הפופ"ס
ברומיא וב"כ שלהם במדינות שונות, שאם ברומא יחפצו לבטל איזה מנהג אצלם כולם
יקבלו בהסכם כולם וד"ל, לכן כאשר רצה המן שכל העמים יכרעו לפניו ברך ויעבדו
לו, היה לו עסק רק עם ראשי הכהנים לכפותם או להטותם, שיכרעו לפניו, ואז כל ההמון
עם בראותם שהכהן הגדול מקבל עבדותו, ממילא כולם יקבלו אותו לע"ז, וכאשר בא
לעם ישראל ג"כ התחיל עם מרדכי שהיה ראש הסנהדרין לכפותו שהוא יכרע לפניו,
וכאשר הגידו לו יום יום ולא רצה בשום אופן, וחפץ בתחילה לכפותו בזה עד שיכרע
לפניו, אבל אמרו לו שאם גם יכוף את מרדכי ויקבל דתו, לא יועיל מאומה אצל ההמון בית
ישראל, כי לו יהא שרבי עקיבא איגר זצל"ה בשעתו, רבן של כל בני הגולה או
הגאון החסיד מוילנא זצוקלה"ה יאמר שמותר לאכול בשר ולשתות יין בשבוע שחל בו
ט' באב שהוא איסור דרבנן או אפילו מראש
חדש מנחם אב, לא יקל הדין אצל עם ישראל, אלא יאמרו שהגאון חס ושלום סרח, [וראה
לשון מרן הגר"י בלאזער זצ"ל עצמו בספרו 'כוכבי אור' מאמר נא': אשר אילו
יצויר אם הגדול והמפורסם שבדור יקל לעצמו לאכול בשר בהתשעה ימים של חדש אב לא יתפשט
היתר לכל ישראל אלא אדרבה יתפשט ביטול עלי ויפרסמו עם ישראל איש לרעהו סרחונו לכן
ידע המן כי לא יועיל כלום אם יעשה כפיה רק על מרדכי לבדו כי עם ישראל מלומדי בקורת
המה ונושאים אחריות קיום התורה על עצמם ואם יראו כי מרדכי משתחוה לצלם לא ילמדו
ממנו אלא יאמרו עליו שנתקלקל ויפרסמו קלונו ברבים כדי לעמוד בפרץ) כי אצל עם
ישראל אפילו איסורי דרבנן וכל שכן דיני התורה אי אפשר לבית דין אחר לבטלו, והדין
חזק יותר מגדול הדור (כפתגם האשכנזי "דער ראבינער איזט איין ראבינער,
אבער דער יוד איזט
איין אבער ראבינער") כי
אומה הישראלית לא תשמע אפילו למנהיגיה לבטל איזה דין אפילו מנהג יהודית, לא כשאר העמים שנמשכים אחרי
כהניהם אפילו לבטל דתם, וזהו שאמר המן בשמעו טבע היהודים, שאינם נמשכים גם אחרי
גדול האומה לבטל דין אחד מתורתם, לכן ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו, שמרדכי
יכרע לו וישתחוה, כי לא יועיל בזה להטות כל העם, "כי הגידו לו את עם
מרדכי", שלא ישמעו גם למרדכי לעבוד עבודה זרה אף אם יאנס את מרדכי ויאות לו,
יאבד אמונתו אצל היהודים והם לא יכרעו, לכן להשיג רצונו בקש לכפות את כל העם לכן
ויבקש להשמיד כו' את כל היהודים מנער ועד זקן, והדבר נכבד למבין ודברי פי חכם
חכמה. ('דודאי ראובן' על התורה, להגאון רבי ראובן כ"ץ, פר' וישלח, פיעטרקוב,
התרפ"ח.).ע"כ.
ואם כך הוא במנהג ישראל ק"ו באשר לעיקרי האמונה הפשוטים ביותר ולדעת התורה הפשוטה והמקובלת מכל גדולי הדורות הקודמים אודות הציונות והמזרחי ומי שפורץ גדרן של ראשונים ומפיץ דעות כוזבות ומשובשות בקרב הציבור (עיי' גליונות "בית נאמן" האחרונים המסמרים שערות שיער) ונותן חסותו לחיבור בין חרדים לדת"לים ומציג את תורת טרומפלדור וז'בוטינסקי (אבות ה"ימין" הפוליטי) כניתנת לשילוב עם השקפת תוה"ק עד כדי יצירת מושג שעטנזי מסוכן "חרדי ימני" הוא המבזה את עצמו והוא שלא חס על כבודו מעבר למה שלא חס על כבוד שמים ועל צאן מרעיתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שמתעה ומטעה אותם להיות נידחים אחרי בעלי דעות כוזבות כמו ברוך מרזל ודב ליאור וחבריהם (וכבר הארכתי בזה בקונטרס "ימינם ימין שקר" (שהוא, כמו גם שני חלקי דת הציונות ושאר הקונטרסים בנוגע לר' קוק הגיעו כבר מזמן לר' מזוז ועד היום לא קבלו ממנו תגובה או השגה כלשהי).
בברכה, יואל.