אכן נפסקה ההלכה כמו הראי"ה...
אך לא מפני הפסוק שציינת אלא מפני שפוסקי ההלכה בעניני מלכות צבא ומדינה במדינת ישראל בכל שנות קיומה הם אפיקורסים ומומרים, מחללי שבת בפרהסיא ולוחמים בפרהסיא נגד הקב"ה ותורתו וככאלה ודאי שימצא דמיון בין פסקיהם לדברי הראי"ה קוק בנושאים אלה שגדולי הדור הגדירום "דברי מינות ואפיקורסות"...
ואם כי נמצאו גם רבנים או אנשים הנראים כמו רבנים שהנהנו בראשם לחיוב לנוכח פסקי אפיקורסים אלה (ורק כשפסקים אלה גרמו להם לראות את ביתם נחרב ואת אדמתם נמסרת לאנשי הג'יהאד האיסלאמי וחבריהם נזכרו לזעוק שפסקיהם לא צודקים) ואף חיפשו ק"ן טעמים של הבל לעגנם בספרי הלכה למיניהם עם שמות כמו "הלכות מדינה" וכד'...וניסו לחפות כאילו האפיקורסים שואלים את הרבנות הראשית לפני שהם מחליטים את החלטותיהם, סופה של האמת להתגלות ולהראות כמה הרס גרם הראי"ה קוק במוסרו את הרבנות לאפיקורסים שיעשו בה ככל העולה על דעתם (ומי שלא מבין יכול כדוגמא אקטואלית לראות מה תכניות המדינה באשר לגיור 300,000 גויים החיים כאן במדינה כתוצאה מועדה שהר' חיים דרוקמן מתלמידי תלמידיו של הראי"ה קוק מודה בפה מלא שהוא היוזם שלה) .
ואם כן הפסוק היותר מתאים לראי"ה קוק לאור התוצאות מכתביו ודיבוריו הוא הפס' ביחזקאל (כ"ב כ"ו): "כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי בין קדש לחול לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו".
אגב, בכל מה שקשור למה שמוגדר ע"י הראי"ה קוק עצמו כ"פסקי הלכה" שלו אין שום פסק שלו שמדינת ישראל התיחסה אליו בנושאים שציינת. תלמידיו הם שעמלו כדי למצוא דמיון בהלכה לפסקי מנהיגיה האפיקורסים (אחרי שכבר נפסקו) של המדינה ודאגו לתבל זאת ב"פנינים" מדברי הראי"ה ככל העולה על רוחם. כך שבכל מקרה אין לטענתך כל בסיס.
בברכה, יואל.