שליחת תגובה להודעה בפורום

המשל אינו מדוייק אך אני מקווה שהוא יוכל יותר טוב להסביר
המשל מורכב מכמה משלים ששמעתי/קראתי בנוגע למצבנו כיום:

ילד קטן שיחק בכדור ליד בור מלא בוץ. הכדור נפל לבור (שלא נראה עמוק בגלל הבוץ) והילד קרא לאביו, אבא שלו שידע שהבור עמוק אמר לו שלא יעשה שום פעולה אלא יחכה והוא (האבא) כבר ידאג לרשת בשביל לקחת את הכדור, הילד שחשב את עצמו לחכם יותר מאביו התקרב לבור כדי להוציא את הכדור והחל לטבוע בבוץ, אביו בא לעזרתו והציל אותו. אחרי יומיים הילד שכב במיטה עם חום בגלל התקררות שקיבל משהותו בבוץ הילד סיפר לאחיו שהוא אדם יוזם ואחראי ודואג לכדור והראיה שאביו הציל אותו.

בנמשל: הכדור זה ארץ ישראל הילד זה עם ישראל, הבוץ זה התוצאה של אי עשיית רצון ה' והגויים שהם שבט ביד הקב"ה ("אשור שבט אפי") ההוראה של האבא היא שלושת השבועות (לעשות רצון ה' ולא לחטוא, לא להגרות בגויים, לא לעלות בחומה=לא להכנס לבוץ) רשת ההצלה היא הגאולה, הילד שחשב עצמו לחכם זה רבני הציונות הדתית ("המזרחי") וחבריהם הטובים - הציונים החילונים. תחילת הנפילה בבוץ זה הנפילה הרוחנית הגדולה (עד כדי כך שתלמיד בישיבה הגבוהה אצל הציונות הדתית אחרי תשע שנים מסיק ממה שלמד שהוא צריך להתעסק בטקסטים בדויים ולהתעסק בתיאטרון) זה שהאבא הציל זה ההצלה שעם ישראל לא הושמד כולו במלחמה אחת שכך הייתה מידת הדין (העבירה על שלושת השבועות "הריני מתיר את בשרכם") זה שהילד נהיה חולה אחרי יומיים הוא נמשל לכך שהילד בראייתו לא רואה רחוק ולא מקשר את מה שקורה היום אחרי למעלה מחמישים שנה עם עקירת תורה לעקירה מארץ ישראל (ע"ע גוש קטיף) סיפורו של הילד על היותו יוזם ואחראי זו ההשתדלות שאת מדברת עליה הראיה שאביו הציל אותו זו הראיה שמשתמשים בציונות הדתית על מלחמת ששת הימים ועל "הצלחות" כאלו ודומיהם