נא לדייק בהבאת מקורות ובפירוש משמעותם...
ראשית, הכרוז שציינת אינו כרוז מחאה כנגד אף אחד כי אם כתב המינוי שנתנו לר' קוק עם בואו לארץ ישראל. [להבא, אנא קרא היטב מסמכים לפני שאתה משתמש בהם לראיה] לכתב רבנות זו התייחס הר' קוק בעצמו (למרות הרבנים שחתומים עליו) על פי עדות מזכירו מנחם מנדל פרוש במלים הללו: "רבנות שנוסדה ע"י ידים חילוניות" כך שהנסיון שלך לשוות חשיבות למסמך זה מגוחכות. ואגב כתב רבנות ששני זקני וגדולי הדור בירושלים יחד עם עוד רוב רובם של תלמידי החכמים בעיר התנגדו אליו בתכלית עד שאפילו הר' קוק נאלץ לומר כי הוא בא לירושלים רק כאיש פרטי ורק אח"כ מאחרי גבם של הרבנים הוא החל לאט לאט להתנהג כרב עד שהחילונים והבריטים הבינו שאם יהיה הרב של כל ארץ ישראל יפיקו את מטרותיהם בהריסת היהדות מהר יותר מאשר אם יהיה רק רב של ירושלים.
דבר נוסף-היכן שמענו שרב עוזב את קהילתו באמצע כהונתו ומקבל עליו רבנות של קהילה אחרת בלי להודיע על כך כלל לקהילתו. הר' קוק עזב את ארה"ק כרבה של יפו וחזר לארה"ק כדי לקבל רבנות ירושלים בלי שדאג לקהילת יפו לממלא מקום. ועוד דבר-אחרי שהר' קוק רואה שיש התנגדות גדולה מקרב גדולי הדור לכהונתו כרבה של ירושלים והוא יכול להיועץ בגדולי ישראל כמו מרן ה"חפץ חיים" והגרח"ע גרודז'ינסקי והוא לא חושב אפילו לעשות זאת-מה שמראה עד כמה גדלה גאוותו ועד כמה היה חכם בעיניו יותר מכל גדולי וזקני דורו.
ומה שהבאת מחאתו של הר' משה פריצקער, במקור שהבאת בעמ' 85 ישנה מחאה של אגו"י נגד חילולי השבת של אגודת מכבי במשחקי הכדורגל ולא נזכר שם הר' פריצקער הנ"ל כלל. ועיי"ש בעמ' 217 כיצד חתום הר' פריצקער עצמו יחד עם הרצ"פ פרנק והרי"מ חרל"פ על חובת יציאה מקהילת ה"ועד הלאומי" שמטעמה כיהן הר' קוק כרבה של א"י...
מה גם שהנסיון לשוות מעמד שוה לכל רב פלוני ואלמוני כאילו יש לדעתו משקל כמו לדעת גדולי הדור המפורסמים של אותה תקופה והיינו דכל רב מאיזה עיירה הוא שוה ערך לרוגוטשטבער או למרן הגרי"ח זוננפלד אינו נסיון רציני כלל.
אז נא לדייק במקורות ולהביא טענות רציניות יותר.
בברכה, יואל.