יהודה מלאכי
6/2/200514:10
על הלכה ועל פסיקה.
בתגובה ל: להשמע לגדולי הדור
ד. אלחנן היקר,
סליחה שאני מתערב בדו-שיח בינך לבין עמיתי ר' יואל שליט"א.
כאשר אנו מתכוונים לכך שצריכים לשמוע לדעת תורה, הכונה היא לדעת תורה צרופה המושתתת על דברי חז"ל ורבותינו הראשונים והמגיעה מפיו של גדול בישראל שקיבל מגדולי ישראל הקודמים, נסמך על ידם והלך בדרכיהם ומסביר את דבריו בסימוכין של אמת ולא בסברות כרסיות חסרות כל בסיס תורני מובנה.
אולם, כיום לצערנו נוצר מצב מצחיק ומעציב כאחד שאנשים מחפשים את אמירותיהם של פוסקים בדברים שהינם מפורשים.
כאשר הרב ע. יוסף שליט"א מדבר בחריפות על נושא עבירות תנועה, הרי שהדברים הינם יותר דברי חיזוק ומוסר מאשר פסק הלכה. איננו צריכים להגיע לכך, בדיוק כשם שיבוא רב ויאמר שאסור לגנוב אזי נאמר; "יש פסק" של רב פלוני שאסור לגנוב, איננו זקוקים לו! - הדברים ברורים והוא רק חוזר עליהם על מנת לחזק את ההמונים בשמירתם, כך גם לגבי אמירות בנושאי צניעות, שמירת שבת ועוד.
מתי אני אמור לשמוע מה הגדול אומר?!
כאשר מגיעה לפניו שאלה הלכתית אקטואלית, כמו למשל; האם מותר להגיש תלונה במשטרה על עבירת תנועה ואין בכך איסור "מסירה למלכות" והליכה לערכאות. אזי הוא נזקק לשאלה מכל צידיה כגון: "ונשמרתם", תקנת הקהל, מיגדר מילתא, דינא דמלכותא ודומיהן ולאחר שהוא שוקל וטר בדברים בראשונים ואחרונים ומדמה מילתא למילתא, הרי שאז הוא מגיע למסקנה מתוך חשיבה תורנית נטו ללא דעות קדומות. זה נקרא פסק!!!
לגבי ההנתקות,
כאשר הגיעו אנשי ממשל הזדון (מחייבי ומתנגדי ההתנתקות) לרבנים על מנת לשוחח איתם בנושא, לא ניגשו הם לקבלת פסק, אחרת יכלו לפנות ל"משיבים" הידועים בדור העוסקים בסוגיות השעה באופן קבע כגון:
הגר"ש וואזנר בעל "שבט הלוי", הגר"נ געשטטנער בעל "להורות נתן", הגר"מ שטערנבוך בעל "תשובות והנהגות", ה"ציץ אליעזר", ה"משנה הלכות", ועוד...
מטרת הגעתם היתה למשוך את החכי"ם החרדיים לעמדותיהם זה בכה וזה בכה, לכן פנו הם לרבנים אשר על המפלגות, לא כדי לקבל עיצה או "פסק" מה אכן צריך לעשות, אלא למשוך את הרב התורן למרכבה שלהם או כלשונך ל"פסק" שהם כבר החליטו עליו בדעתם הגויית חילונית.
כך שהרב עובדיה יוסף לא נשאל לדעתו, אלא נעשה נסיון לשכנע אותו (לשני הצדדים). והוא מתוך שיקול דעת כזה או אחר, אמר את אשר אמר לפי הנתונים העכשוויים ועל פי השקפת עולם מסויימת, לא כפסק הלכה אלא כדעה אישית למצב נתון. מובן שמצטרפות כאן שאלות של פינוי קברים, בתי כנסת וכו' שהן כעיקרון שאלות הלכתיות עליהן יש לענות כאשר אתה נישאל!!! - או כאשר אתה מחליט למחות שיש דברים הנעשים שלא על פי תורה, אם כך יש רשימה שלימה של מחאות על מעשי המדינה "שריה, ראשיה ויועציה" שאינם על פי תורה.
פינוי קברים והריסת בתי כנסת, הן שאלה הלכתית טהורה שהתשובה עליהן מבוררת בפוסקים. גם כאן לא יהיה חידוש בשום פסיקה כזו או אחרת, אלא אם כן אדם רוצה לדעת תשובה פרטנית לגבי דידו, במקום בהם נחלקו הפוסקים בסוגיות הנ"ל.
יש עוד מה להאריך בנידון, אך אולי לא כאן המקום והארכתי גם כך למעלה מן הרגיל.
אקוה שבקוים כלליים קיבלת מענה לדבריך.
בברכה ובידידות, ושוב סליחה על ההתערבות ועל האריכות.
יהודה מלאכי
סליחה שאני מתערב בדו-שיח בינך לבין עמיתי ר' יואל שליט"א.
כאשר אנו מתכוונים לכך שצריכים לשמוע לדעת תורה, הכונה היא לדעת תורה צרופה המושתתת על דברי חז"ל ורבותינו הראשונים והמגיעה מפיו של גדול בישראל שקיבל מגדולי ישראל הקודמים, נסמך על ידם והלך בדרכיהם ומסביר את דבריו בסימוכין של אמת ולא בסברות כרסיות חסרות כל בסיס תורני מובנה.
אולם, כיום לצערנו נוצר מצב מצחיק ומעציב כאחד שאנשים מחפשים את אמירותיהם של פוסקים בדברים שהינם מפורשים.
כאשר הרב ע. יוסף שליט"א מדבר בחריפות על נושא עבירות תנועה, הרי שהדברים הינם יותר דברי חיזוק ומוסר מאשר פסק הלכה. איננו צריכים להגיע לכך, בדיוק כשם שיבוא רב ויאמר שאסור לגנוב אזי נאמר; "יש פסק" של רב פלוני שאסור לגנוב, איננו זקוקים לו! - הדברים ברורים והוא רק חוזר עליהם על מנת לחזק את ההמונים בשמירתם, כך גם לגבי אמירות בנושאי צניעות, שמירת שבת ועוד.
מתי אני אמור לשמוע מה הגדול אומר?!
כאשר מגיעה לפניו שאלה הלכתית אקטואלית, כמו למשל; האם מותר להגיש תלונה במשטרה על עבירת תנועה ואין בכך איסור "מסירה למלכות" והליכה לערכאות. אזי הוא נזקק לשאלה מכל צידיה כגון: "ונשמרתם", תקנת הקהל, מיגדר מילתא, דינא דמלכותא ודומיהן ולאחר שהוא שוקל וטר בדברים בראשונים ואחרונים ומדמה מילתא למילתא, הרי שאז הוא מגיע למסקנה מתוך חשיבה תורנית נטו ללא דעות קדומות. זה נקרא פסק!!!
לגבי ההנתקות,
כאשר הגיעו אנשי ממשל הזדון (מחייבי ומתנגדי ההתנתקות) לרבנים על מנת לשוחח איתם בנושא, לא ניגשו הם לקבלת פסק, אחרת יכלו לפנות ל"משיבים" הידועים בדור העוסקים בסוגיות השעה באופן קבע כגון:
הגר"ש וואזנר בעל "שבט הלוי", הגר"נ געשטטנער בעל "להורות נתן", הגר"מ שטערנבוך בעל "תשובות והנהגות", ה"ציץ אליעזר", ה"משנה הלכות", ועוד...
מטרת הגעתם היתה למשוך את החכי"ם החרדיים לעמדותיהם זה בכה וזה בכה, לכן פנו הם לרבנים אשר על המפלגות, לא כדי לקבל עיצה או "פסק" מה אכן צריך לעשות, אלא למשוך את הרב התורן למרכבה שלהם או כלשונך ל"פסק" שהם כבר החליטו עליו בדעתם הגויית חילונית.
כך שהרב עובדיה יוסף לא נשאל לדעתו, אלא נעשה נסיון לשכנע אותו (לשני הצדדים). והוא מתוך שיקול דעת כזה או אחר, אמר את אשר אמר לפי הנתונים העכשוויים ועל פי השקפת עולם מסויימת, לא כפסק הלכה אלא כדעה אישית למצב נתון. מובן שמצטרפות כאן שאלות של פינוי קברים, בתי כנסת וכו' שהן כעיקרון שאלות הלכתיות עליהן יש לענות כאשר אתה נישאל!!! - או כאשר אתה מחליט למחות שיש דברים הנעשים שלא על פי תורה, אם כך יש רשימה שלימה של מחאות על מעשי המדינה "שריה, ראשיה ויועציה" שאינם על פי תורה.
פינוי קברים והריסת בתי כנסת, הן שאלה הלכתית טהורה שהתשובה עליהן מבוררת בפוסקים. גם כאן לא יהיה חידוש בשום פסיקה כזו או אחרת, אלא אם כן אדם רוצה לדעת תשובה פרטנית לגבי דידו, במקום בהם נחלקו הפוסקים בסוגיות הנ"ל.
יש עוד מה להאריך בנידון, אך אולי לא כאן המקום והארכתי גם כך למעלה מן הרגיל.
אקוה שבקוים כלליים קיבלת מענה לדבריך.
בברכה ובידידות, ושוב סליחה על ההתערבות ועל האריכות.
יהודה מלאכי