שליחת תגובה להודעה בפורום

בתגובה ל: טאבו על התורה? חוששני שלא הבנת את דברי!

כתבתי בדיוק מה שאתה אומר אך ללא התלהמות רגשית.

התורה היא לא נחלתי הבלעדית נקודה.

לא אני ולא איש זולתי בעל הבית על התורה. אולם כיהודי שנצטוה מפי הגבורה; "אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם, ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה ותקיא הארץ את יושביה. ושמרתם אתם את חוקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבות האלה..." (ויקרא י"ח). אני מחויב לבדוק בכל חלק ממהלך חיי, מה היא דעת התורה הצרופה, מבלי לשתף מקורות זרים ולא להתחשב בשום דעה שאינה תורנית נטו.

ברור לי שלא כל האמת נמצאת אצלי, אולם ההבדל בינינו הוא בולט.

בעוד שאני מנסה ללכת על פי האמת ומחפש להעמיד את דרכי רק על פי אמות מידה תורניות, אם כי יתכן שאני עלול לטעות. הציונות הדתית תוקעת חץ של "המציאות היום דורשת משהו שונה" (כדבריך) ולאחר מכן מסמנת את העיגולים המורכבים מכל צבעי הקשת "ולא רק בשחור ולבן" ומעקלת אותם בהסברים של הוראת פנים בתורה שלא כהלכה, שריח של מינות נודף מהם.

בני ישראל במהלך הגלות לא התעוררו באהבה לארץ ישראל במשך שנים ארוכות???

אתה באמת מאמין שסביך וסבותי במהלך 2000 שנות גלות לא כיוונו היטב בתפילת "ותחזינה עינינו". וכי הם
לא אמרו בשבת, חג ומועד; "שתעלנו בשמחה לארצנו ותיטענו בגבולנו"???

רק אותו זקן משדה בוקר, התעורר פתאום באהבתו לארץ ישראל ובשנאתו לכל מה שבשם ישראל יכונה. וזה לא נקרא "עוד חטא של עם ישראל" לבוא ולטמא את נחלת ה' ולהכריז מעל אדמותיה כי כאן קם עם חדש???

אישי החביב, אולי חפץ הינך להיות "חמורו של משיח" אך בציטוטך לסיום תגובתך אלי, הוכחת כי אף אתה מהללו שמצטטים חצאי אמרות חז"ל ומסלפים דבריהם כ"חמור נושא ספרים".

הנה הציטוט המלא לדבריך (סנהדרין ק"ו, א):" אוי מי יחיה משמו א-ל אמר רבי שמעון בן לקיש; אוי מי שמחיה
עצמו בשם א-ל. אמר רבי יוחנן: אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקדוש ברוך הוא עושה פדיון לבניו, מי מטיל כסותו בין לביא ללביאה בשעה שנזקקין זה עם זה."

ופירש רש"י:
שמחיה עצמו בשם א-ל - עושה עצמו אלוה, לשון אחר: מי שמחיה עצמו - כלומר אוי להם לאותן בני אדם שמחיין ומעדנין עצמן בעולם הזה, ופורקין
עול תורה מעל צוארם ומשמנין את עצמן.
והמשך ההסבר לדברי רבי יוחנן;
כשמשים הקדוש ברוך הוא פדיון לעצמו ומשלם גמול לצדיקים לעתיד לבא, אוי לה לאומה שתהיה באותן הימים שיעלה על דעתה לעכב ישראל. מי מטיל כסות בין לביא ללביאה לעכבן שלא יזדקקו זה לזה, דמסוכן הוא, כלומר, מי הוא שיכול לעכב את ישראל והקדוש ברוך הוא מכניסם.

רש"י הקדוש מדבר על תקופת "לעתיד לבוא" ועל תשלום גמול לצדיקים, שעליה היתה התראת בלעם לאומות העולם, שאוי להן אם ינסו אז ללחום כנגד ה', שאז כבר יהיה ה' שלם ויתחברו בנ"י וקודשא בריך הוא בחיבור גמור (עיין במהרש"א שם), ולא תהיה יותר הסתרת פנים כלל.

אך ככל הנראה מי שמסתיר ממהלך חייו את דברי ריש לקיש לפי שני הפרושים ברש"י. הראשון; שעשו עצמם מקימי המדינה כאלוה, ליטול גורלם בידם ובמגילת העצמאות כתבו; בעזרת "צור ישראל" שכונתו כביכול משתמעת לשני פנים. לה' ולהבדיל לצבא (עפ"ל).
והשני; ששייך למגמת "המציאות היום דורשת משהו שונה..." יכול להרשות לעצמו לצטט דברים מסולפים מיסודם!!!