של החיילים ולא עסקתי כלל בשאלה מה יודע או לא יודע חייל על תולדות אומתו אלא בעובדה פשוטה שהחייל נלחם בשליחות המדינה ולכן אם מוסר את נפשו הרי שהוא מוסר אותה בשביל המדינה ולא על הגנת עם ישראל וזה שמנהיגי המדינה ברשעותם הסיתוהו לדמיין כי מלחמה בשליחות המדינה הינה הגנה על עם ישראל ולכן מסירות נפשו למען המדינה הינה מסירות נפש על עם ישראל בה בשעה שהמדינה עצמה לא בוחלת  לסכן את חייו ואת חיי כלל אזרחיה ומסכנת את עם ישראל מאז קומה ועד היום לא הופכת את דמיונותיו למציאות אלא רק ממחישה את דברי הגרש"ד מונק שהבאתי שדינם של החיילים כשבויים ואין לך שבוי (דהיינו שדעתו שבויה בידי דמיונותיו) יותר ממי שמוכן למסור את נפשו עבור אומה שאין לו מושג בכלל מה מהותה ומה מקורה ומה ההצדקה למלחמותיה ולשפיכת דמם של חייליה.