שלום לכבודו,

להבנתי אחד מעקרונות היסוד בתפיסה הציונית-דתית היא הבנה שדרך הגאולה היא קמעא קמעא. לכאורה, משמעות ה"קמעא קמעא" היא שגאולת ישראל האחרונה (בשונה מגאולת מצרים) באה באופן עקרוני בתהליך של הדרגה והתפתחות ולא בפתאומיות. תהליך של הדרגה פירושו שהמצב בארץ ובעם לא יהיה שלם ואידיאלי מיד בשלבי הגאולה הראשונים, אלא הגאולה תלך ותתפתח עם הזמן, ממדרגה למדרגה ומחיל לחיל. 

המקורות בחז"ל בהם כתוב במפורש שהגאולה האחרונה תהיה קמעא קמעא:

ירושלמי ברכות א, א. ירושלמי יומא ג, ב. שיר השירים רבה, ו, י. מדרש תהלים כב, יג.

תנחומא דברים א.

מדרש תהלים יח, לו.

מכילתא דר' ישמעאל, בא, ז.

זוהר וישלח קע ע"א.

ידועים דברי ה"ויואל משה" על כך שכל ה"קמעא קמעא" תהיה רק אחרי ביאת המשיח. אשמח אם תוכל לבסס יותר את דבריו אלה, שכן לכאורה הדבר דורש ביאור וביסוס. ואדרבה, מפשט המדרשים הנ"ל מבואר להיפך - שעצם המעבר מהגלות לגאולה יהיה בהדרגה ולא בפעם אחת.