האם אתה לא מתפלל כל יום ומלכות הרשעה מהרה תעקר? לגבי שלטון הגוים, זה גזירת הגלות, יש אין סוף מקורות בתורה בחז"ל ובראשונים ואחרונים שצריך להיכנע לגוים בגלות וכתוב שעי"ז הגוים לא יצרו לנו ואדרבה ירחמו עלינו (אלא אם כן זה עונש על חטאינו שנגד זה לא יועיל כלום גם לא צבא). מציע לך לקרוא כמה קונטרסים על זה באתר ילקוט השבעתי אתכם יש שם אינספור מקורות על כך. לדוגמא קונטרס דרך הגלות.
כל הפוסקים ראשונים ואחרונים פסקו את השבועות להלכה ולמעשה (ריא"ז ריב"ש מגילת אסתר כפתור ופרח שו"ת מהרשד"ם רשב"ש רמב"ם באגרת תימן בעלי התוס' על התורה פרשת יתרו באר הגולה שו"ת נשמת כל חי עט סופר אוצר החיים קאמרנא ועוד ועוד), השו"ע לא מדבר בדבר שלא מצוי וגם לא מדבר פשוט (כך כתב השדי חמד ועוד רבים) וכמובן שהקמת מדינה וצבא יהודי בזמן הבית יוסף לא היה אפילו בגדר דימיון והיו רק מחכים למשיח שהוא בלבד יוציא אותנו מהגלות. שלש השבועות הם בגדר יהרג ואל יעבור כדין כפירה עיין בארוכה בספר ויואל משה ,זה לא המצאה של הויואל משה אלא כך כתבו גם המהר"ל בנצח ישראל (פרק כד), רבי אברהם גאלנטי בספרו זכות אבות (על המשנה אל תתודע לרשות), רבי אברהם לוונשטאם בספרו שו"ת צרור החיים (חלק קץ הימין), בעל שואל ומשיב בספרו דברי שאול (פרשת שמות), רבי יצחק זאב ידלר בספרו תפארת ציון על שיר השירים רבה (ד"ה ורבנן אמרי השביען בדורות של שמד), וכן משמע מרבי רחמים ניסים יצחק בספרו יפה לתלמוד (כתובות קיא), וכן בספר פתח אברהם(דף טז ע"ב) ובספר מקור ברוך (על שירי השירים דף ז) וכן מהמדרשים (עיין ויואל משה מאמר ראשון סימן עה וקלט) ועוד ועוד.
לגבי השו"ע סימן שכט ,כבר הבית יוסף ושאר המפרשים על הטור סימן רמט שאין היום דיני מלחמה וישראל לא יוצאים למלחמות נגד הגוים ומה שהביא שם הטור ענין מלחמה זה רק משום הלכות אחרות שיוצאות מזה, וגם המפרשים על סימן שכט בשו"ע (עיין בערוך השולחן ס"ק י, ובכף החיים ס"ק כא וכג ועיין עוד בקונטרס מלחמת היצר שהביא עוד הרבה ראיות לזה) כתבו שמדובר במצב של מלחמה נגד ליסטים או נגד אומות אחרות שיוצאות נגד מדינתך ואז יש דין שמותר להילחם בהם משום דינא דמלכותא או משום פחד שמא יהרגו יהודים שלא רוצים להשתתף עם הגוים במלחמה נגד גוים אחרים אך לא מדובר במצב של מדינה וצבא יהודי שלא היה ואף לא חלמו על כך בזמנו של השו"ע.
מקווה שעניתי לך על שאלתך.