לחיים....
א. עובדת החתונה של הר' קוק עם בתו של האדר"ת אין בה משום סתירה כלל וכלל לדברי הגר"א שלזינגר בשם מרן הגרי"ז מבריסק בדבר הרחקתו מוולאז'ין.
ב. בדברים שהביא הגר"א שלזינגר בשם מרן הגרי"ז מבריסק נאמר בפירוש ש"עסק בלימודי השכלה".
ג. אנחנו לא דנים את הר' קוק. אנחנו מביאים את דברי גדולי ישראל ביחס אליו ומי שמאשים את גדולי ישראל שלא דנו לכף זכות הוא זה שדן את גדולי ישראל לכף חובה...
ד. ראשית, יהודי אמר לך במפורש כי הוא משער זאת בלבד ולא קובע זאת. חיזוק להשערתו תמצא בעובדה שהיחס בו נקט כלפי גדולי ישראל ושלוחיהם היה הפוך לגמרי מהיחס שנקט כלפי פורקי העול והמומרים שכבדוהו ושמוהו עליהם ל"ראש" אעפ"י שבאמת לא היה עבורם שום רב בישראל אפילו זנב.
ה. כנ"ל בסעיף ד'.
ו. הטענה כי האדר"ת ועוד גדולים וטובים אחריו לא הכירו את הר' קוק לפני ולפנים אינה מגוחכת כלל והודו בה לא אחד ולא שנים מגדולי ישראל. דבר נוסף, כשהרחיקו תלמיד מוולאז'ין לא פרסמו בראש חוצות כי פלוני מורחק ואף פעמים רבות קבל התלמיד המורחק מכתב מראש הישיבה המלא בתשבחות אודותיו כדי שיוכל להסתדר במקום אחר או בישיבה אחרת. (קל וחומר כשמדובר בתלמיד שהוא חתנו של האדר"ת שכל פרסום אודות הרחקתו הוא גם פגיעה באדר"ת ובהחלט ייתכן כי כלפי חוץ ואולי אפילו לפי הר' קוק עצמו לא היה הדבר נראה כהרחקה וראשי הישבה עשו בחכמתם ובלבד שלא יישאר בישיבה. (אגב, בספר "רב ומנהיג" של יעקב אבן חן כתוב [עמ' 48] שמטרתו העיקרית של הר' קוק בבואו לוולאז'ין היתה לצאת משם עם כתב סמיכה להוראה של הנצי"ב.
כפי המובא בספרו בהמשך לא יצא מוולאז'ין עם כתב סמיכה שכזה ואח"כ שקבל עליו את רבנות זיימל היה זה בעזרת סמיכה לרבנות שקבל מבעל "ערוך השלחן" עוד לפני שבכלל נכנס לוולאז'ין. דבר זה גם הוא מחזק את דברי הגר"א שלזינגר שהר' קוק סיים את לימודיו בוולאז'ין מחמת הישיבה ולא מחמת עצמו.
בברכה, יואל.