שליחת תגובה להודעה בפורום

לא אמרתי מהיכן כבודו שואב אמונתו אלא התייחסתי ליחס כלפי א"י כפי שבא לידי ביטוי במקורות הצה"ד.

לגבי הצה"ד - הטענה שרוב הצה"ד שואבים את השקפתם על א"י מתוך טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי שר"י נובעת מתוך התנהלות הצה"ד מאז קום המדינה ועד עתה (ולמעשה - מאז הועידה הראשונה "קונגרס הציוני הראשון" אז, מזרחי).

בנוגע לא"י: איני מכיר שום הבטחה אלקית לא בתורה לא בנביאים לא בכתובים לא במשנה לא בתלמוד לא במדרשים ואפילו לא בזוה"ק שיש לנו איזו זכות על הארץ. אדרבה, מצאתי התייחסות הפוכה למי שייכת הארץ: "אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום  כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". כל הבטחת הארץ לבני ישראל היא בתנאי שהולכים עפ"י תורת ישראל. א"י לעמ"י בלא תורת ישראל אין בה ממש.

 

ובכן, הקמת מדינה חילונית והוספת חטא על פשע לכנה אותה "יהודית", כפירה בכוח הקב"ה (ניקח גורלנו בידינו... עפ"ל), הזלת תהליך הגאולה כדבר 'טבעי', חנופה לרשעים ועוד - כל אלה עומדים בסתירה גמורה לדרך בה צריכים ליישב את א"י. כך שעדין הנני ממתין שכבודו יבאר לי את ההבדל בין ההשקפות או היכן נקודת השינוי בין ציונות דתית לחרד"ל.

 

בברכה,