לגבי הספר שהזכרת...
א. אינני מכיר אותו אבל אני שמח שהגיעו למצב שצריכים להוציא ספר כזה מפני שספר "אגרות לראי"ה" יצא לאור מחמת מעמדו השפל של תורת הראי"ה קוק בעולם התורה (כי מי שתורתו חיה ונלמדת בבית המדרש לא צריך שיוציאו לאור אגרות עם שבחים שכתבו לו גדולים וקטנים ממנו כדי לנסות ולחזק את מעמדו. רק מי שתורתו אינה מעדת על גדלותו ומונחת בהשפלה מחוץ לבית המדרש זקוק לחיזוקים חיצוניים בדמות שבחים כאלה או אחרים שנכתבו אליו ושבחים אלה למי שמתבונן במבט שאינו שטחי אינם אלא גנות לבעליהם ולא כבוד). ואם הגיעו למצב של הוצאה לאור של "אגרות לרצי"ה" סימן שב"ה גם מצבו דומה לשל אביו ושהציבור המסכן שחונך שאדם מסולק דעת זה היה מגדולי הדור הדור וכו' וכו' מתחיל להתפקח.
ב. רק עם הארץ ידחה עובדות מוצקות הידועות אודות התנהגותו ודיבורו של הרצי"ה מחמת שבח כזה או אחר שקבל ממאן דהו (תהא גדלותו אשר תהא). אם הייתי רואה מכתב ממרן החזו"א ובו שבחים ותהילות על בן גוריון לא הייתי מעלה על הדעת לומר כי הדברים הידועים והברורים אודות בן גוריון הופכים לצריכים עיון והשבחים הופכים להגדרה אמיתית של האיש אלא להיפך. העובדות המוצקות והברורות הן המעידות על מהות האיש והשבחים של מרן החזו"א צריכים עיון.(וכך היא ההלכה שאין מבטלים פשט ע"י קושיה). ולכן גם אם יציגו תלמידיו או שאר ההולכים אחריו מכתבים מכל גדולי ישראל בשבחו אין זה ישנה מאומה את היחס אליו שהוא תולדה של דברים שאמר ועשה אשר אינם מותירים שום פתח להגדרה אחרת זולת מסולק דעת או מעורער בנפשו.
יש הבדל גדול מאד בין "הערכה והערצה" לבין חנופה מאונס בבחינת "מחניפין לרשעים בעולם הזה"). ברוב האגרות מהגדולים אם לראי"ה קוק ואם לבנו אפשר לראות כי הם רוצים משהו מהר' קוק (בדר"כ דברים שמהיותו מקורב למלכות הבריטים ולראשי הציונים יכל לעזור יותר מאחרים). וא"כ כשרואים שזה תוכן האיגרת אזי מבינים שהשבחים שבתחילתה באים כדי לזרז את התכלית המבוקשת מהמכתב ובפרט שמעריצי הראי"ה מעידים כי היה קורא בעיון את השבחים שכתבו לו גדולי ישראל במכתביהם כדי לדעת מה שיש בו ומה שאין בו... (כשלעומתו רבי יוסף חיים זוננפלד כשקבל מרבו הכתב סופר כתב סמיכה עם תארי כבוד בהיותו נער צעיר קבל על עצמו מיד שלא לפותחו לפני שיעברו ארבעים שנה [או עד שימלאו לו 40 שנה, אינני זוכר במדויק] וכשבקש ממנו הגאון רבי שלמה סובול להתכתב עמו בהלכה התנה זאת בכך שלא יכתוב לו שום שבח וכך היתה דרכם של גדולי ישראל האמיתיים תמיד).
ואגב חתנו של הרב הגאון גדליה אייזמן שליט"א (הרב בויאר שליט"א) אמר כי תכלית האיגרת שכתב לרצי"ה היתה השגת סרטיפיקט עבורו. ואדרבה אם הרב גדליה אייזמן מעריץ כל כך גדול של הראי"ה קוק מדוע מביאים לראיה על זה מכתב שכתב בהיותו נער צעיר?! מדוע לא יביאו עדות חיה ממנו להערצה זו כיום שהוא אחד מגדולי וזקני המשגיחים שבדור??
אלא שזו דרכם כסל למו לאחז עיני הציבור בפיטומי מילי בעלמא ולהפוך חנופה מאונס או מדרכי שלום ל"הערצה והערכה מופלגת"...
בברכה, יואל.