ללוי
לגבי אמירת הלל: אם תעיין בשו"ת יביע אומר חלק ו, סימן מא, תיווכח שהדיון לגבי האמירה {לפחות מבחינת הגר"ע יוסף שליט"א} אינו קשור ל"שבירת עול גויים" {ואם לא שמת לב עדיין, החלטות מדיניות בטחוניות הרות גורל מוכתבות כאן ע"י אובמה וחבריו הקודמים, כך שלא שברנו את עול הגויים. שנזכה כולנו לחזור לעול מלכות שמים, שאותו בעוה"ר כן פרקנו בקום המדינה}, אלא קשור להצלה שהיתה במלחמה. הרב דן לגבי אמירת הלל בברכה, ומסביר את ההבדלים המהותיים בין חנוכה ופורים לדוג' לבין ההצלה של מלחמת תש"ח. א. ניסים היוצאים מגדר הטבע {לגבי פורים עיין שם}.ב. ניסים שקוראים לכלל ישראל {לגבי חנוכה עיין שם}.
ואם תפתח את חלק ג של ילקוט יוסף {ברכות}, בברכות שמברכים על ניסים, תראה שם שהרב יצחק יוסף {אחרי שמזהיר על ברכה לבטלה ביום העצמאות} כותב בהערה שכל תשובת אביו ביב"א התייחסה לעצם איסור הברכה. אבל לעצם אמירת הלל - אין דעתו לומר.
כדאי שתראה את זה לד"ל שמנסים להיתלות ביב"א ולומר שהגר"ע יוסף פוסק לומר הלל {כמו הר' אליעזר מלמד, שבטור "רביבים" בבשבע מבלי להתבייש, הביא אותו תחת הכותרת "הסוברים לומר הלל ללא ברכה"}.
בברכה, י