שליחת תגובה להודעה בפורום

אומנם לא עברתי תהליך מן ציוני-דתי לחרדי אבל עברתי תהליך דומה בין שתי השקפות עולם חריפות יותר.

 

גדלתי על ברכי הכפירה המודרנית ועד גיל 12 לא הזכירו את המושג אלקים בביתי. (בגיל 12 אבי חזר בתשובה ואז החל המושג להישמע...).

פגישה מקרית במסגרת התיכון עם ד"ר חרדי (בעל תשובה) גרמה לי להתחיל לתהות על קנקנה של היהדות ולאחר תהליך של שנה וחצי החלטתי לעזוב את התיכון החילוני.

 

חשוב שתבין, הייתי במסגרת מאד חילונית אך בד בבד מאד מבטיחה. מסלול של לימודים אקדמאים גבוהים בעתיד ואעפ"כ עזבתי הכל.

מיותר לציין את תגובות החברים, חברות (ל"ע...) ידידים וכו', ההשפלות והתנהגות שפלה מצד אנשים המתיימרים לדבר גבוהה-גבוהה אודות סובלנות ואהבת כל אדם באשר הוא...

 

בסופו של דבר עזבתי את הלימודים באמצע לימוד 'הבגרות' ונכנסתי לישיבה חרדית ליטאית. תהלות לאל לא מצטער על החלטה זו.

 

לגבי ויכוחים: עם כל כבוד לכולם, הם מדברים או למעשה מדקלמים דעות אחרים. אצלי קל יותר, החילונים עסוקים בחלק גדול מן הזמן לרדוף אחר הצבור היהודי בא"י כך שההתקפות היו ידועות לי מקרוב ויכלתי לסלק אותן בקלות רבה ופעמים רבות העמדתי דברים על דיוקם או למעשה על אי דיוקם בלשון המעטה. איני רוצה לספר על שיחות אודות נושאי כפירה שכיום כל 'מרצה' מעביר עליה תילי תילין של הרצאות שלא בחכמה רבה. מדוע? לעתים חברי היו נכנסים לאתרים חרדים ידועים שומעים הרצאות על נושאים נבחרים, תופסים את המרצים בנקודות התורפה ו'מוכיחים' לי שהכל שקר וסילוף האמת.

 

סוף דבר, אין ענין לבזבז את מיטב זמנך עם האנשים המעונינים להשמיע ולא לשמוע, לקבוע ולא לבדוק. חבל על הזמן, אותו אפשר להשקיע בלימוד רציני או אפילו בקריאה של ספרי התחזקות.

 

בברכה,