שליחת תגובה להודעה בפורום

שלום לכל באי האתר, כבר כמעט שנה עברה מאז שגיליתי את האמת בנוגע לציבור החרדי לאחר שכל השנים הרעילו אותי נגדו בכך שציירו את החיים של אדם חרדי בתור חיים אומללים ושהחרדים רק רוצים לנצל את המדינה ומשתמטים מהצבא וכו'. ב"ה אני כבר יודע את האמת ושהאומללים האמתים הם "הדתיים הלאומים" ולא "החרדים". לאחרונה ב"ה התקדמתי מאוד מבחינה דתית אבל גם "החברים" שלי או לפחות מי שחשבתי שהם חברים שלי התחילו לעקוץ אותי ולהתנהג באופן מגעיל(חשוב לציין שזה לא כולם אבל חלק נכבד) לדוגמא מקרה דבר שקרה לאחרונה: השנה החלטתי לא להגיד הלל בה' באייר אז זה עצבן כמה חבר'ה שהתחילו לשאול בציניות "איך אתה אוכל בישיבה(אני בכיתה י"א) הרי זה לא גלאט?" ושלא לדבר על הדברים הנוראים שהם אומרים על החרדים: שהחרדים מוצצים את הדם של המדינה והחרדים לא באמת מאמינים בקב"ה בגלל שהם לא חושבים שהמדינה היא "אתחלתא דגאולה" והם לא מפחדים גם לבזות את הרבנים, כן אפילו את מרן הרב אלישיב הם לא מפחדים לבזות ועדיף שאני לא אחזור על כל מה שהם אמרו עליו. אני יודע שאני לא צריך להתייחס אליהם אבל זה באמת כואב לי ואני יודע שבאתר הזה גולשים הרבה אנשים שעברו ועוברים את מה שאני עובר ולכן אם יש לכם איזו שהן עצות מה לעשות בבקשה תעזרו לי. בשמחה הייתי עוזב את הישיבה התיכונית ועובר לישיבה קטנה אבל ההורים שלי(שב"ה שזיכיתי בהורים כאלו צדיקים ששמחים בכל מה שאבחר) רוצים שתהיה לי תעודת בגרות וגם דיברתי עם הרב גולדווסר מאור ישראל והוא אמר לי לגמור את הישיבה התיכונית ואז כבר ללמוד בישיבה למתחרדים וכדומה. ולכן האפשרות לעזוב את הישיבה הזאת לא עומדת על הפרק. עוד שאלה אחת לאנשים שעברו את התהליך וכבר התחתנו, איך אתם מרגישים כשאתם נפגשים עם מקרים שלכם מהעבר(כשהייתם מזרוחניקים) בפרט וכשאתם פוגשים מזרוחניקים בכלל. אני אודה לכל מי שיעזור לי ואני בטוח לעוד רבים כמוני. בברכה, אביעד