דברים מפורשים בראשונים
ציטוט מילה במילה מספר כלבו (לרבנו אהרן הכהן מלוניל מהראשונים) סימן קכז
כתב הר"מ וששאלת להודיעך עיקר המצוה ההולך לארץ ישראל אינו אלא כמו שמפורש במסכת כתובות ואם מוחלין לו על כל עונותיו, הכי מפורש בסוף מסכת כתובות ובלבד שיהיה פרוש מכאן ואילך ויזהר מכל מיני עון ויקיים כל המצות הנוהגות בארץ שאם יחטא יענש יותר מאם יחטא חוצה לארץ כי ה' דורש אותה תמיד ועיני ה' בה והשגחתו תמיד ואינו דומה מורד במלכות בפלטין למורד חוץ לפלטין, והיא אוכלת ארץ יושביה, וכתיב (ויקרא יח, כח) ולא תקיא וכו', לפי שהיא תקיא עוברי עבירה והיינו דכתיב (שם כו, לב) ושממו עליה אויביכם היושבים בה, ואפילו אומות העולם שבה אין מצליחים מחמת שהם עוברי עבירה, ועל כן עכשיו שממה היא ואין בה עיר המוקפת חומה ומיושבת כמו בשאר עירות ואותן ההולכים לשם ורוצים לנהוג קלות ראש בפחזותם ולהתקוטט שמה קורא אני עליהן (ירמיה ב, ז) ותבאו ותטמאו את ארצי מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי אבל מי שהלך להתנהג בקדושה ובטהרה אין קץ לשכרו.
מסקרן אותי לדעת האם למאן דהו יש תשובה רצינית כיצד מתעלמים מדברי ראשון שפסקיו מובאים בתמידות בטור בב"י וברמ"א. אני עד היום לא ראית. שימו לב שהוא מדבר על לנהוג בקלות ראש ובפחזות, וכאן אנו מדברים על אנשים שעוברים על כמעט כל איסורי התורה בזדון.