קול ה...תורה?
רציתי לעזור לך להבין: תנסה לענות על אלו שאומרים לא להגיד את ההלל אלא לפי אותו יום שהוחלט בספרי חוקי הערכאות של המדינה הציונית ותוכל להגיע לתשובה מה זה "יום העצמאות" מבחינה הלכתית. ובמקום לנסות לענות אתה מתחמק וכותב "יש הרבה רבנים וכו'". לגבי שאלתך האם אומר הלל ביום העצמאות שנדחה ביום הזכרון: אם יום העצמאות נדחה ל-ו באייר או מוקדם ליז בחשוון או עובר בדילוגים לה' באב אני לא אגיד הלל באותו יום (כמו שלא אגיד בה' באייר במקרה שהציוניים החליטו להשאיר אותו ב""זמנו"") ואגיד תחנון כבכל יום שאינו יום שלא אומרים בו תחנון ולא אציין בכלל בשום אופן שום יום זכרון/הצלחה/הפסד/חלום/משחקים/מלחמה/שלום שימציאו הציונים שאפילו לא יודעים איך לקרוא סעיף בשו"ע כדבעי ו"רבני" הציונות הדתית הולכים אחריהם, אני לא הולך לפי שום חג ציוני על אחת כמה וכמה שאותם "חגים" ו"ימי זכרון" נובעים מתחושת נחיתות עצומה כלפי החילונים, מה שכתבתי זה אפילו לדבריך ואין לי שום הווה אמינא להגיד הלל ביום שלא מוזכר בהלכה לומר בו הלל (ויום העצמאות אינו מוזכר בהלכה ככזה)
לגבי פורים כתבתי "גזרו משום טלטול בפורים" ואתה כתבת "ובפורים לא מדובר במקרה של טלטול בשבת" ובכן: "מגילה בשבת לא קרינן. מאי טעמא? אמר רבה: הכל חייבין בקריאת מגילה ואין הכל בקיאין במקרא מגילה גזירה שמא יטלנה בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים" (מגילה ד:) אם אתה לא יודע למה אני מתכוון אתה יכול לשאול ולא לכתוב "מדובר" או "לא מדובר" חשבתי שזה ברור לך לכן לא כתבתי שום מקור, ולכן זכור ואל תשכח אם יעלה על דעתך לברר את האמת ובין היתר שתראה את התשובה לגבי אמירת הלל ביום ירושלים (שתשובתו שייכת גם ליום העצמאות במובנים רבים) בשו"ת מנחת יצחק אל תשכח לפני שאתה מנסה לחשוב ל"דחות" את ראיותיו שהוא דן במגילה דף יד כאשר לפני שבוע אפילו לדף ד עדיין לא הגעת...